פרשת ישראל ביתנו: השופט ירון לוי סירב לפסול את עצמו ודאוד גודובסקי ערער לעליון
גודובסקי, שהודה במסגרת הסדר טיעון בקבלת שוחד והלבנת הון, טוען בערעור כי מאז הורשע ממשיכים עדים להעיד בפני השופט לוי גם עליו, והדבר לא מאפשר ללוי לגזור את דינו
יו"ר מטה ישראל ביתנו לשעבר, דאוד גודובסקי, שהודה במסגרת הסדר טיעון בקבלת שוחד והלבנת הון בפרשת הכספים הקואליציוניים, ערער לבית המשפט העליון על החלטת שופט בית המשפט המחוזי בת"א, ירון לוי, שלא לפסול את עצמו מלגזור את דינו.
- נדחתה בקשת גודובסקי לפסול את השופט מלגזור את דינו: "אין חשש ממשוא פנים"
- הפרקליטות: "אין מקום לפסול את השופט ירון לוי מלגזור את דינו של גודובסקי"
- יו"ר מטה ישראל ביתנו לשעבר הורשע במסגרת הסדר טיעון בעבירות שוחד והלבנת הון
לוי קבע בהחלטתו כי "אין במכלול הנסיבות שהובאו בפני כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט, ואף לא מראית עין של חשש כזה, באופן שלא קמה עילת פסלות".
השופט לוי דן במקביל בעניינם של סגנית שר הפנים לשעבר, פאינה קירשנבאום, ומנכ"ל משרד החקלאות לשעבר, רמי כהן, הנאשמים גם הם בעבירות שוחד ומרמה במסגרת הפרשה המכונה גם תיק 242. הליך נוסף שבו נדון עניינם של נותני השוחד מתנהל במקביל אצל השופט צבי גורפינקל.
בערעור שהגישו היום (ג') סנגוריו של גודובסקי, עוה"ד מאור ברדיצ'בסקי ולירן זילברמן, הם טוענים ל"עילת הפסלות המתגבשת". לדבריהם מאז הורשע גודובסקי, ממשיכים להעיד עדים בפני השופט לוי, נשאלים על ידיו לגבי גודובסקי וכל זה כשאין באפשרותו להתמודד עם הדברים. להשקפתו, הדבר לא מאפשר ללוי לגזור את דינו.
סנגוריו של גודובסקי פנו כאמור לשופט לוי עצמו בדרישה שיפסול את עצמו מלהמשיך ולדון בעניינו, כשלשיטתם הוא עוין את הנאשם ואותם ומביע חשדנות כלפיהם באופן בלתי ראוי ובלתי הוגן. "בכל הכבוד הראוי", כתבו, "התנהלותו של בית המשפט איננה פתוחה לשכנוע, התבטאויותיו כלפי הנאשם וכלפי באי כוחו אינם ממין העניין ובכל הכבוד קיים חשש ממשי לעיוות דין בעניינו". בין היתר הסתמכו עוה"ד על סירובו של השופט לדחות את דיון הטיעונים לעונש בעניינו של גודובסקי בשל נסיבות אישיות של אחד מהם.
לאחר דיון בסוגיה, נדחתה בקשתו של גודובסקי. בהחלטה שפרסם השופט לוי הוא הדגיש כי אין חשש למשוא פנים ואין עילת פסלות. "בקשה לפסלות שופט", כותב השופט בהחלטתו, "שעילתה העיקרית היא דחיית בקשה לדחיית מועד הדיון – כמו הבקשה שלפניי, היא בקשה האומרת דרשני. שכן, היא מעוררת תחושה של ניסיון לבחירת מותב".
הוא מוסיף כי כל נאשם, ללא יוצא מן הכלל, זכאי למשפט הוגן ולשיפוט אובייקטיבי ונטול משוא פנים. "זכות זו", הוא אומר, "אינה כוללת, בשם פנים ואופן, זכות מוקנית לבחירת המותב שידון בעניינו של נאשם, באשר הוא, או לקביעת מועדי דיון".