הפתעה: יורם טורבוביץ' מועמד לתפקיד יו"ר בנק לאומי
פורסמה רשימת ששת המועמדים לתפקיד דח"צים בלאומי; הוועדה למינוי דירקטורים בתאגידים בנקאיים קבעה כי פנתה לטורבוביץ' כדי שישמש יו"ר
הוועדה למינוי דירקטורים בתאגידים בנקאיים בראשות השופטת בדימוס איילה פרוקצ'יה, העבירה ללאומי את המועמדים המומלצים מטעמה לתפקיד הדח"צים בבנק. כך הודיע הערב הבנק לבורסה.
- קובי הבר עוזב את בנק לאומי - וישמש מנכ"ל ביטוח ישיר
- אקורד הסיום של חיים לוי בלאומי: ביקורת נוקבת נגד הדירקטוריון
- הכלכלן הראשי של לאומי: מגמת השקל החזק תישאר איתנו זמן רב
הרשימה של ששת המועמדים לדח"צים מתחלקת לשניים: שלושה מועמדים לדח"צ לפי חוק החברות ושלושה לתפקיד דח"צ לפי הוראה 301 לניהול בנקאי תקין של המפקח על הבנקים.
השם הבולט ביותר הוא יורם טורבוביץ', שהוועדה מציינת כי פנתה אליו מיוזמתה, לאור כישוריו, בין היתר לשמש כיו"ר דירקטוריון הבנק. היו"ר הנוכחי, דוד ברודט, צפוי לפרוש באמצע 2019.
שלושת המועמדים לתפקיד דח"צ לפי חוק החברות הם יורם גבאי, תמי גוטליב ויאיר קפלן. לפי הוראה 301, שלושת המועמדים הם טורבוביץ', אוהד מראני ושמואל ניר בן צבי.
עוד נמסר בהודעה לבורסה כי אלטשולר שחם הגיע לאחזקה של 5.04% בלאומי ומציע כדירקטור את אבי זיגלמן שהיה דירקטור במזרחי.
מדוקטורט בהרווארד ועד לשכת אולמרט
אחרי מספר שנים שבהם היה רחוק מאור הזרקורים, ההמלצה של הועדה למינוי דירקטורים החזירה את טורבוביץ' (59) לקדמת הבמה. התפקיד האחרון שאותו הוא מילא במגזר הציבורי היה ראש הסגל של ראש הממשלה אהוד אולמרט.
טורבוביץ נולד וגדל בתל אביב. בצבא שימש קצין ביחידת המודיעין 8200. עם שחרורו מצה״ל למד משפטים באוניברסיטה העברית, שאותם סיים כמצטיין המחזור. כדי לממן את לימודיו עבד כעוזרו הפרלמנטרי של שר המשטרה חיים בר לב.
את חלקה הראשון של ההתמחות עשה אצל שופטת בית המשפט העליון מרים בן-פורת משם המשיך להתמחות במשרד ש.הורוביץ אצל עו״ד אמנון גולדנברג. לאחר מכן זכה במלגת לימודים לדוקטורט בבית הספר למשפטים של אוניברסיטת הרווארד. לאחר שסיים את לימודי הדוקטורט בהצטיינות החל לעבוד במשרד עורכי הדין הניו-יורקי סאליבן אנד קרומוול והתמחה במיזוגים ורכישות.
ב-1990 חזר לישראל והתמנה ליועץ המשפטי של משרד התעשיה והמסחר. לאחר 3 שנים נבחר לממונה על ההגבלים העיסקיים, גוף זניח במשרד המסחר והתעשייה. טורבוביץ הפך את תפקיד הממונה לגוף אכיפה רב-עוצמה, שינה את חוק ההגבלים, הכריז על מספר גופים כמונופולים בתחומם, הקים את מחלקת החקירות והיה הראשון להעמיד לדין מנהלים בכירים בחברות שהקימו קרטלים.
כממונה על ההגבלים הוא היה חבר ב״ועדת ברודט״ בראשה עמד מנכ״ל האוצר דוד ברודט. טורבוביץ היה הרוח החיה בוועדה שהמליצה לצמצם את כוחם של הבנקים ולחייב אותם לצמצם את אחזקותיהם בתאגידים ריאליים.
הבנקים, שהיו אז בבעלות ממשלתית, נאבקו בהמלצות ויו״ר בנק הפועלים עמירם סיון שהיה האיש החזק במשק דרש מראש הממשלה יצחק רבין לפטר את טורבוביץ.
ב-1996 פרש טורבוביץ מהרשות. שרת התקשורת לימור לבנת הציעה לו להתמנות למנכ״ל בזק, אז עדיין חברה ממשלתית. המינוי בוטל לאחר שהתברר כי טורבוביץ כממונה על הגבלים החליט להכריז על בזק כמונופול.
משפחת רקנאטי, אז בעלת השליטה בקונצרן אי.די.בי, הציעה לו להתמנות למנכ״ל דסק״ש במקום דב תדמור. לאחר שאודי רקנאטי, שהביא אותו לדסקש פרש מעיסקי המשפחה, פרש גם טורבוביץ.
לאחר מותו של רפאל רקנאטי אבי המשפחה, החליטה המשפחה למכור את קבוצת אידיבי. טורבוביץ' שתיווך בעיסקה מול נוחי דנקנר גרף לכיסו 20 מיליון שקל.
מאז פעל באופן עצמאי במיגזר העיסקי, ומשמש כדירקטור בקבוצת אלייד של פר' יצחק סוארי ומשמש כבורר בבוררויות בינלאומיות שבהן מעורבות חברות ישראליות.
בין 2006-2008 שימש טורבוביץ' כראש הסגל של ראש הממשלה אהוד אולמרט. הוא מהבודדים שוןעדת וינוגרד שחקרה את אירועי מלחמת לבנון השניה, החמיאה לתפקודם. לאחרונה פורסם כי טורבוביץ' היה האיש שניהל את המגעים עם הממשל האמריקאי לקראת הפצצת הכור הגרעיני הסורי.
לאחר שפרש מלשכת ראש הממשלה מונה טורבוביץ' שבעצמו החזיק במניות של שותפויות הגז בשווי עשרות מיליוני שקלים, ליו"ר דלק אנרגיה של יצחק תשובה, במהלך המאבק למסקנות ועדת ששינסקי. לאחר פחות שנה בתפקיד התפטר טורבוביץ' בשל חיוסר כימיה עם תשובה וחזר לעסקיו הפרטיים ולעסקי הבוררות.
לפני שנתיים היה אחד המועמדים הסופיים לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה אבל הועדה בראשות השופט אשר גרוניס בחרה באביחי מנדלבליט. ב-2009 כבר היה מועמד לראשות בנק, יו"ר בנק הפועלים, אבל נקלע לעימות עם סטנלי פישר ורוני חזקיהו, ראשי בנק ישראל, והמינוי ירד מהפרק.
המינוי הצפוי של טורבוביץ - שיהיה המשפטן הראשון בראשות דירקטוריון בנק לאומי - הוא עוד שלב בשינוי שעובר על הדירקטוריון בבנקים: פחות סמכות בנקאית עליונה שעוסקת במתן אשראי ספציפי ללקוח כזה או אחר, יותר סמכות פיקוחית שנועדה למנוע מהבנק הסתבכות בהיקף שעלול לערער את יציבותו.