ח"כ איילת נחמיאס ורבין: "אסור לוותר על חוק עידוד השקעות הון – אסור לשפוך את התינוק עם המים"

"אנחנו הולכים להשקיע 2.5 מיליארד שקל בפיתוח נמל אשדוד בטווח הארוך – מתוכם 1.5 מיליארד שקל בטווח הקצר", אמרה יו"ר נמל אשדוד אורנה הוזמן-בכור, בפאנל "מתגברים על החסמים – איך התעשייה הישראלית יכולה לפרוץ?" בוועידת התעשייה הישראלית של "כלכליסט" בשיתוף בנק לאומי ובזן.

בפאנל השתתפו גם אסתר אלדן מנכ"ל דלק ישראל וח"כ איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני), יו"ר שדולת התעשייה בכנסת.

מנחה הפאנל, כתב האנרגיה והתשתיות של "כלכליסט", ליאור גוטמן שאל את הוזמן-בכור: "איך שומרים על הלקוחות שיודעים שאוטוטו יש אלטרנטיבה שלא משביתה כל שני וחמישי את הרציף?".

הוזמן-בכור: "הנמל הולך לעשות קפיצת מדרגה כלכלית בהיקף ההשקעות שלו. הוא ייערך לעידן התחרות לשחק בין שישה שחקנים שווים. כדי שזה יקרה, כשנגיע ליום של הנמל החדש, אני רוצה שיישארו איתנו גם ב-2021. על כך אנחנו עובדים היום. שמנו לעצמנו את הדגל של שיפור השירות. זה המענה האחרון שנצטרך לתת ללקוחות. זה לא ברמה של סיסמאות. אנחנו מנסים להטמיע וזה קורה בקצב קצת יותר איטי. אנחנו חברה ממשלתית, והראייה של חברה ממשלתית לא תמיד בכיוון העסקי. בנמל אשדוד יש עובדים מצוינים שכל מה שאני רוצה זה שהם יעבדו. רוב הזמן הם עובדים, אני יכולה להבין לליבם כשהם באים בבוקר לעבודה ורואים את הנמל החדש הנבנה לנגד עיניהם. יחד עם זאת הם עובדים ונותנים תפוקות".

גוטמן לנחמיאס ורבין: "האם לא נראה לך שקצת נמאס מהתעשייה הישנה. אולי צריך לעשות שינויים בחוק עידוד השקעות הון?"

נחמיאס ורבין: "אחד הדברים העצובים שבישראל מקיימים ועדות ממשלתיות ואח"כ לא מיישמים את מה שהן אומרות. ב-2013 הוקמה ועדה בראשות יעל אנדורן (שמסקנותיה לא יושמו, ח"ש). אין דבר כזה יותר תעשייה ישנה. זה לא קיים. ראינו טכנולוגיה של כיתוב ומבינים שזה דבר שיכול לשנות את העולם. אבל העולם לא יכול להשתנות בלי עובדים. צריך לבחון האם חוק עידוד השקעות הון צריך להיות ממוקד רק ביצואניות. האם לא להיות ממוקדים בחברות שמעסיקות עובדים רבים?

"אפשר לדמיין את הצפון או הדרום בלי המפעלים שם? תראה את הנגב המזרחי - אם לא יביאו לשם פתרונות תעסוקה – הוא ידעך וימות. צריך לראות איזו הסטה צריך לעשות בחוק עידוד השקעות הון. חברת טבע יודעת כמה כסף היא החזירה למדינה – אבל כששאלתי את רשות המסים – הם לא ידעו. אסור לוותר על חוק עידוד השקעות הון – לא לשפוך את התינוק עם המים. אבל צריך להיות ממוקדים בתעשייה חדשה. כל אחד רואה את השינויים של האוטומציה המדהימה. והמדהים הוא שהאוטומציה עדיין מצריכה עובדים".

מימין: ליאור גוטמן, איילת נחמיאס ורבין, אורנה הוזמן-בכור ואסתר אלדן צילום: צביקה טישלר

גוטמן לאלדן: "לגבי המצב שבו הבעלים של מפעלים נתקעים עם הסכמים קיבוציים והמעבר לתעשייה חדשה יותר קשה להם. הפיצוצים האלה לפעמים מפסיקים את העבודה בפס הייצור".

אלדן: "אני מכירה את התעשייה הישראלית המון שנים בענפים השונים שלה כולל נושא העבודה. ראיתי בעלים זרים שמגיעים לחיפה כימיקלים ומתמודדים עם עובדים מאוגדים. במקומות אחרים חברות שנקנו מכור שהגיעו עם הסכמים קיבוציים שאי אפשר לקיים אותם ונאלצנו להיכנס למהלכי שינוים מבניים בחברות, מפניציה, צינורות המזה"ת וגדות ביוכימיה".

גוטמן: "מה הפתרון?"

אלדן: "מהניסיון שלי אחרי מאבקים לא פשוטים בכלל, שחלקם מגיעים לכדי אלימות וחשיפה תקשורתית, בסוף כל אחד מתיישב ומבין שאין ברירה. מתקנים ומגיעים להסכמות לגבי הפחתת מספר עובדים. אין מצב שאפשר לבוא ולהגיד אנחנו לא נמשיך ככה. אחרי שהתחלתי לנהל את גדות ביוכימיה היה ברור שיש קווי ייצור שאי אפשר להמשיך לנהל. יש תעשיות שאם אין להם הצדקת קיום בישראל, צריך לבוא לעובדים ולהגיד שצריך לעשות שינוי ובואו נעשה אותו ביחד".

גוטמן: "יכול להיות שהמדינה הורגת את התעשייה הקיימת כדי להביא משהו חדש?"

הוזמן-בכור: "אני לא רוצה להתבכיין. נמל אשדוד ימשיך להיות מוביל בעידן של תחרות שיוויונית והוגנת. למתחרים יש יכולת לחתום על הסכמים ל-6-5 שניםף לנו רק ל-12 חודשים. אנחנו רוצים הזדמנות שווה. עד שחברה ממשלתית מתחילה לעבוד על מכרז למנוף, לוקח לפעמים עד 3 שנים. לחברה מסחרית – זה יכול לקחת כמה חודשים. אני לא רוצה פטור מחובת מכרזים, יש רגולציה אחרת שהיא עודפת. הרבה פעמים הרגולטורים לא יודעים לדבר בינם לבין עצמם. כשהייתי מנכ"ל משרד האנרגיה והתשתיות מצאתי שבפעילות האנרגיה יש 15 רגולטורים שונים. אני בסה"כ רוצה שהתחרות תהיה שיוויונית והוגנת. אני חושבת שהנמל החדש יקדים את עצמו ויכול להיות שיהיה מוכן ב-2020. ואנחנו גם נהיה מוכנים".

גוטמן: "היתה הצעת לועדת תעסוקה לאומית – מה המשמעות?"

נחמיאס ורבין: "אנחנו רואים שבמפעלים חסרים 8,000 עובדים, בתוכנה חסרים 10,000 מהנדסי תוכנה ורוצים לייבא מחו"ל – זה אבסורד. צריך ועדה שתסתכל 10 ו-30 שנים קדימה. אנשים מוכשרים צריכים להציג חזון איך תיראה התעסוקה. אנחנו צפויים להיות בעולם שבו 40% מהאנשים ייצרו 100% ממה שאנחנו צורכים. יש הרבה מקצועות שנעלמים. מישהו הזכיר חרט, או מנקב, עוד מעט לא יידעו מה המקצועות האלה. אנחנו צריכים להסתכל על ועדת התעסוקה הלאומית. למדנו מהראל לוקר (יו"ר התעשייה האווירית) איך מסבים טכנולוגיות מבטחוניות לאזרחיות."

גוטמן: "בנושא הפחתת מרווח השיווק על הדלק - אתמול החליטה הממשלה לחתוך מהרווח של חברות הדלק, עדיין הדלק יתייקר מחר ב-11 אגורות. גם פגעו בחברות הדלק ובנהגים ומי שמרוויח זו המדינה שגוזרת 2/3 ממחיר הדלק?"

אלדן: "זה חלק מהרגולציה שלא דיברנו עליה - מחיר הבנזין בפיקוח. אנחנו אחת משתי המדינות האחרונות ב-OECD, שהשוק הזה בפיקוח. השנייה היא בלגיה. בדירוג של רגולציה – אילו מדינות תחת הרגולציה הגבוהה, ישראל במקום הכבוד של הודו, סין ורוסיה. קיצוץ מרווח השיווק הוא  אבסורד – זה נזק של עשרות מיליונים לכל אחת מהחברות".