גוגל גילתה את מילאנו

שבוע העיצוב, שחגג השנה 57, התפרס על עשרות תערוכות ואירועי פופ־אפ ברחבי העיר. יותר מ־430 אלף איש מ־188 מדינות ביקרו בתערוכה הראשית — זינוק של 26% מהשנה שעברה.

Living Nature, מיצב שמשלב בין חממה לבית ומדמה את ארבע עונות השנה תחת גג אחד צילום: LAURIANGHINITOIU

התערוכה הראשית "סלון הרהיטים" (Salone Del Mobile) מתקיימת במרכז הירידים ובה מתנהלת עיקר הפעילות העסקית הישירה. אחרי שסבל משנים של דעיכה לנוכח הגלובליזציה, כעת הוא פורח מחדש בעקבות הפתיחות של מארגניו והכמיהה של מותגים ויצרנים מכל העולם להיות חלק ממנו. כי "להציג במילאנו" זה תו תקן יוקרתי.

אבל לא קל לתחזק את ההילה ו"הקסם של מילאנו" בין קירותיו של מרכז הירידים הסטנדרטי. את הצורך לרגש ולהפתיע למדו השחקנים החזקים בשוק מצד אחד, והצעירים החתרניים מצד שני. בין שני הקצוות האלה מתרחשת המסיבה האמיתית בסלון החיצוני (FuoriSalone), בעיר. ושם, כמו בגלריה או במוזיאון לאמנות, התחרות אינה מתמקדת בשורה התחתונה, אלא ביכולת להרשים, לחדש ולעורר עניין והשראה.

העיצוב, מפתיע אולי לגלות, הוא רק חלק מהעניין בתערוכה. כדי שידברו עליך או על המותג שלך, צריך יותר מעיצוב יפה. לפעמים הסיפור מאחורי העיצוב הוא הדבר החשוב ביותר בתערוכה, כמו במקרה של גוגל, שבאה למילאנו פשוט כדי להשתתף.

מיצב הקוורץ והמים של אבן קיסר צילום: LAURIANGHINITOIU

את התערוכה של גוגל, שנקראת "Softwear", אצרה לי אדלקורט, אורקל האופנה והלייף סטייל. אדלקורט הזמינה את המעצבת קיקי ואן אייק ליצור סדרת עבודות טקסטיל, פינות ישיבה לא פורמליות ושטיחי קיר שעל גביהם תמונות מחיי הבית של... ובכן, כולנו. שהרי אין בית שאין בו גוגל. אבל את זה הם לא צריכים לצעוק בקול רם. להפך. הלחישה הרכה היא המסר החדש, ושם התערוכה מיטיב להעביר אותו: "Softwear" זה משחק מילים הקושר בין תוכנה, לבוש ורכות ומנסה לרכך את המפגש האינטנסיבי שלנו עם טכנולוגיה ביומיום ולפנות אל החושים שנמצאים בסכנת הכחדה כשכל העולם מתופעל באצבע על מסך מגע.

גם ענקית האלקטרוניקה סוני דאגה לחושים. בתערוכה העדינה והאינטראקטיבית "חושים חבויים" היא הזמינה צופים לגעת, להזיז ולתהות על הגימיק הטכנולוגי החבוי במוצרים מינימליסטיים ותמימים למראה: מאורות הרודפים אחר דפדוף בספר ועד מקרן טלוויזיה שמתאים את עצמו לזווית הנחת המסגרת על הקיר.

ואי אפשר לדבר על חושים בלי להתייחס לאוכל, שכיכב בכמה מהפרויקטים בעיר, ובראשם ה"דיינר", מסעדת פופ־אפ שהקימו מגזין “סרפייס” האמריקאי והאדריכל דיוויד רוקוול, וייצגה את כל המטען התרבותי של עיצוב אמריקאי. יוזמות הדיינר היו החברות הישראליות אלנבי קונספט האוס וג'ייקוב פרס אופיס.

עיצוב שיתופי

מגמה בולטת נוספת ששלטה השנה בשבוע העיצוב היא הכלכלה השיתופית. ענקית חללי העבודה המשותפים WeWork שיתפה פעולה עם מותג העיצוב הדני הנחשק HAY בהופעת בכורה במילאנו, והציגה ריהוט ואביזרי משרד ובית בקו פשוט ונינוח, שעבדו מצויין על רקע הארמון הבארוקי שאורגן ברוח החללים הרב־תכליתיים — אחת המגמות הבולטות בשוק כיום.

גם ויטרה הגרמנית, המתהדרת ב־50 שנות עבודה עם מעצבי־על, שמה דגש בתצוגה על קבוצתיות ושיתוף. החברה ארגנה את הרהיטים האיקוניים שלה במקבצים על פי "טיפוסי המשתמשים", והציבה יחד רהיטים מתקופות שונות של מעצבים כמו הזוג אימס, ורנר פנטון, רון ארד והאחים בורולק.

בין המוצרים החדשים שחשפה החברה נראו ספות ענק כפולות הגולשות לשני צדי המשענת, אביזרי ישיבה ניידים ומדורגים ומרבץ מרופד המזכיר ישיבה בג'קוזי — כולם מיועדים לחללים סלוניים שיתופיים.

"שלא כמו הקומונות או הקיבוצים בעבר, חברות שיתופיות כיום מונעות מאידיאולוגיה אחרת, כמו ניצול מיטבי של משאבים, שמירה על הסביבה והפחתת צריכת־יתר", אמרה נורה פלבאום, מנכ"לית ויטרה.

ג'ונגל ביתי

טרנד נוסף שזכה לביטוי ביריד היה שמירה על הסביבה והתקרבות לטבע, בעיקר על ידי הכנסתו הביתה: MOOOI ההולנדית השיקה ליין של חיפויי קיר ורהיטים במראה ג'ונגל שופע צמחייה וזנים נכחדים של חיות מוזרות; אבן קיסר הישראלית והזמינה את חברת העיצוב סנארקיטקצ'ר ליצור מיצב מרשים מאבני קוורץ ומים במצבי צבירה משתנים — מקרח לנוזל ולאדים מיתמרים; וחברות אחרות הציגו רהיטים המשלבים מקום לשתילת צמחי תבלין ונוי ורהיטים ביתים שיוצאים החוצה או הופכים חלק מהבית לגן פנימי.

בנוסף, ממש במרכז העיר, בכיכר הדואומו, הוקם המיצב Living Nature, שילוב מתוחכם בין חממה לבית, שבו מערכות חכמות שולטות במיקרו־אקלים ומדמות את ארבע עונות השנה תחת גג אחד, עם הצמחייה והרהיטים שיבטיחו חיי שלום בין האדם לטבע.