הפיאסקו של הרכבת לירושלים: בכירים כבר מדברים על ועדת חקירה

מי שקפץ על ההזדמנות לגזור קופון הוא שר התחבורה ישראל כץ. בהודעה שהוציא משרדו הוא הכריז ש"משרד התחבורה יחל בתכנון קו רכבת לצומת הנגב שישרת את קריית המודיעין ועיר הבה"דים". הערכה לעלות הפרויקט של חיבור הרכבת דרומה הוא כ־2 מיליארד שקל. אבל הבעיה היא לא עם החזון אלא עם המציאות. גם אם הכל ירוץ מהר, הקו לא יושק בימי כהונתו של ישראל כץ, מה שמשאיר אותו עם ההבטחה ובלי המחויבות. בקיצור, מישהו גזר כותרת.

הרכבת לירושלים צילום: מאור סוויסה

מצפצפים על המבקר

אבל כאב הראש האמיתי של כץ הוא בצד השני של המדינה, בפרויקט הרכבת המהירה לירושלים. כאן כבר מתרבים התירוצים עד לרמה של חשש לכאורה למחדל. תזכורת מהירה: בינואר האחרון הבטיח כץ שהקו ייפתח בפסח, אבל ישיבה בהולה שנערכה בחודש שעבר העלתה שהעבודות לא גמורות ושהמשטרה מצאה פער בטיחותי שמונע את פתיחת הקו. המועד הרשמי החדש היה סוכות, ולפי פרסומים הוא נדחה לחנוכה 2018.

אולם באמצע חג הפסח האחרון נפלה פצצה: אחד המהנדסים הבכירים שלח מכתב רשמי שבו הוא מבקש להודיע רשמית לרכבת שהוא מסיר מעליו כל אחריות כיוון שקונסטרוקציה לשלושה מתקנים לקווי מתח עליון עבור הרכבת בוצעו שלא על בסיס התוכניות של משרדו וללא תיאום. לכן, המהנדס מסיר אחריות ליציבות בפרויקט שאמור לסחוב על גבו עשרות טונות של פלדה נוסעת.

כאן לא נגמרו הבעיות. בישיבה שהתקיימה בשבועיים האחרונים בין גורמי המקצוע עלה חשש שמא תחנת הרכבת שבשדה התעופה מחייבת קירוי וחיפוי כאמצעי בטיחות. מאחר שאף אחד עוד לא התחיל לתכנן את זה, ובטח לא הוציא מכרז, קיים ספק ביכולת להשלים את העבודות בתוך חצי שנה.

עוד עולה תלונה שהחיפוי של שנאי החשמל "זול מדי" ולא יחזיק יותר מחמש שנים, ועל אלו מצטרפים תלונות ש־SEMI הספרדית, קבלנית הביצוע, מעכבת עד בולמת תשלומים לספקי משנה שלה בהיקפים של עשרות מיליוני שקלים. ואם כל זה לא מספיק, האדריכל הבכיר של המיזם התפטר לפני כמה חודשים.

יו"ר הרכבת, דן הראל. לכץ יש תקווה צילום: עמית שעל

השורה התחתונה: בכירים בפרויקט כבר לא מדברים על דחייה או עיכוב, וגם לא על המועד המשוער האמיתי להשקה שהוא הרבעון הראשון או השני של 2019, אלא על ועדת החקירה שתגיע ותבדוק איך הפיאסקו הזה ממשיך להתעכב ולמשוך כספים.

כזכור, מבקר המדינה פרסם בעשור האחרון כבר שלושה דו"חות על המיזם, אבל בראייה לאחור זה נראה כאילו כולם מצפצפים עליו ועל מוסד המבקר. אחרת קשה להסביר איך פרויקט שיצא לדרכו בהחלטת ממשלה באוגוסט 2001 ובעלות של כ־3.2 מיליארד שקל יוצא לדרכו 18 שנה לאחר מכן ובעלות כפולה.

חורצים גורלות

מי שאמור לעשות סדר בבלגן הוא היו"ר הנכנס של הרכבת דן הראל. מינויו כדירקטור ברכבת אושר לפני כשבוע, וכבר בשבוע הבא הוא יעשה סבב שיחות עם כל הסמנכ"לים ויגלה כמה עמוק הבור.

לא בכדי כץ מינה את הראל, ובעת המינוי לשכתו דאגה להפיץ שהשר מאוד לא מרוצה מההתנהלות שם. השיח הלא־רשמי בענף התחבורה הוא שעיכוב נוסף בפתיחת הקו יוביל להסקת מסקנות אישיות.

לצערו של כץ, מי שהיה אחראי על הפרויקט, סמנכ"ל התכנון ראובן קוגן, עזב בתזמון מפליא מבחינתו לטובת משרה בכירה באחת מקופות החולים. מה שלכאורה משאיר את המנכ"ל הנוכחי שחר איילון חשוף בצריח. איילון עתיר זכויות ובעבר היה נציב במשטרה ונציב הכבאות, אבל הרכבת היא עסק כלכלי, מונופול, וחברה שמדווחת לבורסה. כלומר כללי משחק שונים, ביניהם שר שלא מוכן שישפילו אותו בפומבי.

רק זה חסר לישראל כץ - אחרי השקה של שני נמלי ים חדשים, עשרות מחלפים בצפון ובדרום ופתיחת השמים לתחרות, הוא יסיים את הקדנציה במשרד התחבורה עם תקלה שהיא במקרה הטוב תכנונית ובמקרה הרע בטיחותית באחד מפרויקטי המסילה היקרים במדינה.

עד לאיפה זה יתגלגל? אחרי חג סוכות הקרוב נדע עד כמה הדחייה בקו היא ארוכה ממה שחשבו. או אז יחרצו גורלות בחברת המסילה הלאומית של ישראל.

מהרכבת נמסר בתגובה ש"תוכנית המעבר להנעה חשמלית ממומשת עקב בצד אגודל. הדבר נעשה בשיתוף פעולה הדוק בין כל הגופים הרלוונטיים ובהירתמות מלאה של כלל הגורמים. פרוייקט החשמול עתיד להיות מושלם בין ירושלים לתחנת תא הגנה, בקו אחד, בשבועות הקרובים. מספר שבועות קדימה יושלם גם הקו השני עד ההגנה.

קיים דיאלוג שוטף ומלא עם גופי התכנון והביצוע. איננו יכולים להתייחס לסוגיות שבין חברה מבצעת לספקי משנה שלה. איננו מכירים את המכתב המדובר, ומדגישים כי כל אלמנט שמותקן והציוד שנעשה בו שימוש, מותנה בהצגת אישור טרם התקנתו וכן נבדק ומאושר על ידי רכבת ישראל".