הפרקליטות: "אין מקום לפסול את השופט ירון לוי מלגזור את דינו של גודובסקי"

"אין מקום לפסול את השופט ירון לוי מלגזור את דינו של דאוד גודובסקי ולא מתעורר חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט", כך מגיבה היום (ג') הפרקליטות לדרישתו של יו"ר מטה ישראל ביתנו לשעבר להעביר את ההליך בעניינו לשופט אחר.

תגובת פרקליטות המדינה, שהוגשה באמצעות ד"ר מאור אבן חן ומשה עקירב, לבית המשפט המחוזי בתל אביב מתייחסת לבקשה שהוגשה בתחילת השבוע על ידי גודובסקי ובה הוא מבקש לפסול את השופט לוי מלגזור את דינו.

השופט לוי הוא השופט שדן בעניינם של סגנית שר הפנים לשעבר פאינה קירשנבאום, יו"ר מטה ישראל ביתנו לשעבר גודובסקי ומנכ"ל משרד החקלאות לשעבר רמי כהן, הנאשמים בקבלת שוחד במסגרת פרשת ישראל ביתנו, המכונה גם תיק 242. הליך נוסף שבו נדון עניינם של נותני השוחד מתנהל במקביל אצל השופט צבי גורפינקל.

דאוד גודובסקי צילום: אוראל כהן

בשבועות האחרונים הושג הסדר טיעון בין התביעה להגנה בעניינו של גודובסקי שבמסגרתו הוא הורשע בעבירות שוחד והלבנת הון אולם בעניין העונש לא הושגה הסכמה בין הצדדים ומי שצפוי להכריע בעניין הוא השופט לוי.

סנגוריו של גודובסקי, עוה"ד מאור ברדיצ'בסקי ולירן זילברמן, טוענים בבקשה שהוגשה בימים האחרונים כי יש לפסול את השופט מלהמשיך ולדון בעניינו כשלשיטתם בית המשפט עוין את הנאשם ואותם ומביע חשדנות כלפיהם באופן בלתי ראוי ובלתי הוגן. "בכל הכבוד הראוי", כך נכתב, "התנהלותו של בית המשפט איננה פתוחה לשכנוע, התבטאויותיו כלפי הנאשם וכלפי באי כוחו אינם ממין העניין ובכל הכבוד קיים חשש ממשי לעיוות דין בעניינו".

ירון לוי, שופט בית המשפט המחוזי בת"א צילום: אוראל כהן

לפי התגובה שהוגשה על ידי הפרקליטות יש לדחות את בקשת הפסלות וכי אילו חשש גודובסקי ממשוא פנים של בית המשפט היה עליו ועל באי כוחו להעלות את הטענות הללו עוד קודם לכן, בזמן ניהול ההליך או במועד הרשעתו. אולם אלה לא עשו כן אף שביקשו גם במועד ההרשעה להעביר את הדיון לשופט אחר שאינו חשוף למכלול הראיות בתיק.

"עמדת המאשימה", נכתב לבית המשפט, "היא שלאורך ניהול ההליך כולו לא עלה כל צל חשש ממשוא פנים. המאשימה סבורה שבית המשפט היה פתוח לשכנוע ולא נפל דופי בהתבטאויותיו, ודאי לא כזה המעורר חשש לעיוות דין. המאשימה תטען שבנסיבות דנן, לא מתעוררת אפשרות שנבצר מהמותב לשפוט את דינו של הנאשם באובייקטיביות הדרושה".

עוד מצוין בתגובה כי פסילת שופט היא לא דבר שתעשה בנקל וכי גם במקרים בהם בית המשפט נחשף במסגרת ההליך לראיות שאינן קבילות יש צורך להראות "מסה קריטית של חשיפה למידע לא קביל כדי להצדיק את העברת הדיון למותר אחר". במקרה הזה, טוענת הפרקליטות שלא הוצגה מסה כזו שתצדיק את פסילת השופט.

"לאור דברים אלה", נכתב עוד, "המאשימה סבורה שלא מתעורר חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט מצד בית המשפט, לא כזה סובייקטיבי וודאי שלא כזה אובייקטיבי. כן גם לא מתקיימת כל פגיעה במראית פני הצדק. זאת, בהתבסס על הפסיקה הקיימת ועל ההיגיון הישר. משכך, יש לדחות את הבקשה".