אירונאוטיקס מינתה יו"ר שהסתבך ב־2015 עם משרד הביטחון
ידידיה יערי החליף אתמול את איתן בן אליהו בראש יצרנית המל"טים, והוא שינווט את החברה במהלך החקירה הפלילית שמנהלים נגדה משרד הביטחון והמשטרה. יערי פרש מתפקיד מנכ"ל רפאל לאחר שהטיח ביקורת נוקבת במשרד הביטחון, בעניין קשרי ישראל־סינגפור
התפתחות מפתיעה באירונאוטיקס. יצרנית המל"טים הודיעה אתמול על עזיבתו המיידית של היו"ר, האלוף (מיל') איתן בן אליהו, והחלפתו בידי מי שכיהן בעבר כמנכ"ל רפאל, האלוף (מיל') ידידיה יערי. המהלך המהיר עורר תהיות בענף הביטחוני, בעיקר על רקע פרישה של בכירים אחרים בחברה לאחרונה, והחקירה הפלילית נגד אירונאוטיקס, שעליה עדיין חל צו איסור פרסום.
- מזהה הזדמנות? הפניקס הפכה לבעלת עניין באירונאוטיקס
- אירונאוטיקס: ההכנסות מהלקוח שסיבך את החברה זינקו ב-50% ב-2017
- בצל חקירות להב 433 ומשרד הביטחון: שינויים מהותיים בתא הטייס של אירונאוטיקס
גם כניסת יערי לתפקיד מלווה בסימני שאלה, לנוכח הדרך שבה סיים את תפקידו ברפאל. יערי עזב את החברה הביטחונית הממשלתית לאחר חילוקי דעות גלויים עם צמרת משרד הביטחון בנוגע למדיניות המשרד לגבי סינגפור. על רקע פרישה צורמת זו, היו אתמול מי ששאלו אם יערי הוא האיש הנכון לתפקיד יו"ר אירונאוטיקס בתקופה שבה החברה מתמודדת עם אתגרים מורכבים, בניסיון לשים את הפרשה המדוברת מאחוריה.
באירונאוטיקס ציינו כי בן אליהו עוזב בתום כהונה של שש שנים כיו"ר החברה, שהפכה לציבורית לפני פחות משנה, וציינו כי הוא "מונה לתפקיד כשהחברה היתה במשבר עמוק והוביל בה תהליך הבראה מורכב".
חקירה תחת איסור פרסום על לקוח מהותי
בשנה האחרונה, תחת כהונתו של בן אליהו, הסתבכה החברה בחקירה פלילית של המשטרה ומשרד הביטחון. זו נוגעת ללקוח מהותי של אירונאוטיקס בחו"ל. במהלך החקירה הותלה הרישיון של אירונאוטיקס לייצא את המל"ט מתוצרתה, אורביטר K1, ללקוח המדובר. החקירה הובילה להתמשכות בהליכים לרכישת חברה אמריקאית, שאירונאוטיקס תכננה לבצע.
גורמים בכירים בענף אומרים כי אירונאוטיקס אכן ניצבת בפני אתגרים לא פשוטים, וכי צריך "לסייע לה להתגבר עליהם". עם זאת, עזיבתו של בן אליהו אינה מגיעה על רקע חשד למעורבות כלשהי שלו בחקירה שמתנהלת בענייני החברה. אולם, בחודש שעבר עזב את החברה חיים היבשר, שסיים את תפקידו כסמנכ"ל הנדסה. כמו כן נודע אז שמנכ"ל החברה־הבת קומטקט, שי פלטי, סיים את כהונתו ויוחלף בידי אריאל קנדל. היבשר שימש בעבר בתפקיד בכיר בחברת אלביט, שם עבד עם עמוס מתן, שמכהן כיום כמנכ"ל אירונאוטיקס. בתחלית מרץ מינתה אירונאוטיקס את שחר קור למחליפו של היבשר כסמנכ"ל הנדסה ואת מנחם ינקו לעמוד בראש חטיבה חדשה, שתעסוק הן בתחום האזרחי והן ברחפנים.
היו"ר הנכנס יערי הוא איש חיל הים, שבתפקידו האחרון בצה"ל כיהן כמפקד החיל. כהונתו בת 11 השנים של יערי בראש רפאל הסתיימה בצלילים צורמים, על רקע נאום שלו בתערוכת נשק שהתקיימה בסינגפור, ובו ביקר בחריפות את מדיניות משרד הביטחון. יערי הודיע על פרישה באפריל 2015, אך אמור היה להמשיך לכהן עוד כמה חודשים. בעקבות העימותים עם הצמרת הביטחונית החליט להשעות עצמו ולסיים את תפקידו כבר במאי 2015.
יערי ביקר גם את רכישת מטוסי F-35
יערי הביע בעבר הלא רחוק ביקורת מרומזת על ההצטיידות של חיל האוויר במטוס החמקן — F35. "יש שאלות גדולות לגבי היכולת החמקנית של המטוס, בעיקר בכל מה שקשור לחתימה התרמית שלו, שהסנסורים המודרניים יודעים לזהות. המטוס הזה מוגבל גם מבחינת יכולת נשיאת המטען שלו וגם מבחינת מה שהפצצות צריכות לראות לפני שהן משוגרות". כך אמר ל"כלכליסט" לאחר פרסום דו"ח מקיף של הפנטגון על הלקויים שנמצאו במטוס לפני שנתיים.
מעבר למבוכה שמעוררת החקירה הפלילית בעניינה של אירונאוטיקס, הרי שמהדו"חות הכספיים שלה לסיכום שנת 2017 עולה כי ההנהלה משכה משכורות גבוהות, בוודאי לעומת חברות ביטחוניות אחרות שנסחרות בבורסה.
בן אליהו מסיים את תפקידו באירונאוטיקס לאחר שצבר מיליוני שקלים בחברה. ב־2017 הסתכמה עלות העסקתו ב־1.51 מיליון דולר (כ־5.23 מיליון שקל). שכר זה הורכב מבונוס של 723 אלף דולר — מתוכו 109 אלף דולר על עמידה ביעדים — 586 אלף דולר תשלום מבוסס מניות ו־201 אלף דולר דמי ניהול.
בתשקיף שהגישה החברה לבורסה לפני ההנפקה צוין כי בן אליהו זכאי, לפי תנאי העסקתו, לתשלום חודשי של 60 אלף שקל בתוספת מע"מ ולהחזר הוצאות בהיקף של 5,000 שקל נוספים. בן אליהו זכאי גם לבונוס של שש משכורות, בכפוף לעמידת החברה ביעדים, ולאופציות למניות. לפי התשקיף, בן אליהו לא נמנה בשנים2015 ו־2016 עם חמשת בכירי החברה עם השכר הגבוה ביותר. עלות העסקתו כיו"ר פעיל במשרה חלקית ב־2014 הסתכמה ב־447 אלף דולר.
בהצעת המכר במסגרת ההנפקה מכר בן אליהו מניות שהחזיק בשווי של כ־6.5 מיליון שקל. לפי דיווח עדכני של אירונאוטיקס, מחזיק כיום בן אליהו ב־431 אלף מניות של החברה, ששוויין לפי שער המניה בפתיחת המסחר אתמול עומד על 4.46 מיליון שקל. כמו כן מחזיק בן אליהו באופציות ל־776.6 אלף מניות, שטרם מומשו. השווי של מניות אלה בבורסה נאמד ב־8 מיליון שקל. מימוש האופציות לא מניב לפי שעה תמורה ממשית בהתאם לשער המימוש שנקבע.
את 2017 סיימה אירונאוטיקס בירידה חדה של 74% ברווח הנקי, שהסתכם ב־5.47 מיליון דולר. גם אם מנטרלים את הוצאות ההנפקה היקרות והחד־פעמיות, שהסתכמו ב־14 מיליון דולר, הרווח הנקי ירד אשתקד ב־33% לעומת 2016. בחודשים שחלפו מאז ההנפקה, בסוף מאי 2017, צנח השווי של אירונאוטיקס מכמיליארד שקל לכ־562 מיליון שקל כיום. שווי החברה אף הידרדר במהלך התקופה אל מתחת לרף חצי מיליארד השקלים, אך לאחרונה נרשמה התאוששות מסוימת בביצועי המניה.
בן אליהו התפטר לפני שלושה חדשים מחברת קרונוס סייבר (Cronus), על רקע מה שהוערך כחילוקי דיעות עם בעלי המניות. מיד עם עזיבתו פתחה החברה בגיוס מהיר של 1.5 מיליון דולר.
מניית החברה עלתה אתמול ב־1.35%
בשוק ההון, למוד הקרבות בכל הנוגע למניית אירונאוטיקס, נרשמה אתמול עלייה בשער המניה בשיעור של 1.35%. כאמור השנה האחרונה היתה קשה למשקיעים. מאז השיא שאליו הגיעה מניית החברה באמצע יולי שעבר, שבועיים לאחר שהחלה להיסחר, היא נפלה עד לפתיחת המסחר אתמול ב־44.8%. אולם מתחילת אפריל נרשמה התאוששות נאה במניה. ב־4 באפריל עוד עמד השווי של אירונאוטיקס על 489.5 מיליון שקל, ואתמול כבר הסתכם ב־562 מיליון שקל — התאוששות של 14.8% בשבועיים.