הטיעונים כי חברות לא שייכות לבעלי המניות - מופרכים
השינוי הדרמטי במבנה הדירקטוריונים של חברות הביטוח, שמבקשת לחולל הממונה על הביטוח דורית סלינגר, דורש הרבה יותר איזון
יתרה מזאת, גם אם לשון החוק לא מסגירה שמדובר במהפכה, אין ספק שזהו המצב. הפרשנות המקובלת על ידי מנכ"לים ודירקטוריונים היא שלא רק שהמטרה היא השאת רווחים לבעלי המניות, אלא שהיעד הוא מקסום רווחים לטווח הקצר. זו הגישה הנהוגה במקומותינו, המיובאת מבית מדרשם של שועי וול סטריט ומשקיעיה שמקדשים את השורה התחתונה, התוצאות הרבעוניות ומחיר המניה.
דורית סלינגר צילום: עמית שעל
בעת האחרונה נשמע יותר ויותר הטיעון שהחברה אינה שייכת לבעלי מניותיה בלבד. זהו טיעון מופרך שעלול לקחת את החיים העסקיים למחוזות הזויים. בעלי המניות השקיעו מכספם בחברה וזכאים לקבל תגמול על הצלחתה - בדמות דיבידנדים ורווחי הון - וכן לשלם מחיר בכישלונה.
הם לא התורמים היחידים להצלחה או לכישלון. לעובדים יש תרומה ניכרת והם מקבלים תמורה בדמות שכר, תנאים סוציאליים, בונוסים ולעתים גם אופציות. גם הנושים, שהעמידו אשראי לחברה ואפשרו לה להתרחב, זכאים לריבית ולהחזר קרן, והלקוחות, שנאמנים לחברה, זכאים לקבל שירות נאמן, הוגן ויעיל, וכן הלאה. לפיכך, הסיפור האמיתי כאן איננו החובה של חברה עסקית לדאוג לכל מי שיש לו עניין בה (Stake Holders). זה צריך להיות ברור. אלא שהמציאות של החיים העסקיים היא שונה בדרך כלל, ואותה צריך לשנות - אבל יש לעשות זאת בשום שכל.
רק בשנה האחרונה קיבלנו שתי דוגמאות לכמה שהמציאות שונה בשתי ענקיות ישראליות: בזק וטבע. הסיפור שחזר בשתי החברות הללו הוא של חוסר איזון ומחירו. איזון הוא מילת מפתח בחיי הפירמה. כשהאיזון מופר, כל המעורבים בפירמה - בעלי מניות שליטה, בעלי מניות מן הציבור, עובדים, לקוחות, ספקים, נושים והחברה בכללותה - עלולים לשלם, כל אחד על פי חלקו, מחיר כבד.
הדוגמה של בזק מוכיחה מה שקורה כשהדירקטוריון מעדיף באופן מוטה ובוטה את האינטרסים של בעל השליטה, השולט בחברה באמצעות נתח קטן ממניותיה ומינוף גבוה. במסגרת החקירה הפלילית בבזק עלה חשד להשפעה במרמה על הוועדות הבלתי תלויות בדירקטוריון, במטרה לאשר עסקאות בעלי עניין עם חברות אחרות שבשליטת שאול אלוביץ'.
הדוגמה של טבע מוכיחה מה קורה כשדירקטוריון חלש עומד מול מנכ"ל דומיננטי ובעל קבלות של מצליחן, כמו גם מקרה של מינוף לדעת ושל העדפה של הטווח הקצר על חשבון הטווח הארוך. המנכ"ל לשעבר ארז ויגודמן קיבל שורה של החלטות שלא עוררו התנגדות של ממש מצד הדירקטוריון, ובראשן מהלך אחד בולט - רכישת הענק של אקטביס ב־40 מיליארד דולר, שהכניסה את טבע לבור פיננסי ולסחרור שאת מחירו שילמו העובדים והמשקיעים.
המציאות הכלכלית־חברתית בשנים האחרונות וגם המציאות הפסיקתית של בתי המשפט מכוונות לצורך לשנות את חוק החברות. האופי המדויק של השינוי עדיין נתון לדיון. הכל בסוף הוא שאלה של איזון נכון, שעליו מופקדת ההנהלה של הפירמה והדירקטוריון שלה. אלא שהאיזון בין כלל הנוגעים בדבר הוא גם חובתם של הרגולטורים, שלא תמיד עומדים במבחן הזה.
השורה התחתונה
התפיסה הרווחת בחברות היא שמטרתן להשיא רווחים לבעלי המניות. אם רוצים להיטיב גם עם יתר הנוגעים בדבר, נדרש שינוי בחוק החברות
הכותב הוא מבעלי החברה הציבורית מיטב דש וממייסדי "קפיטליזם קשוב ישראל"
