ספירה משלהן: תערוכה נגד הדרת נשים בספירת העומר

"חשוב לנו להשמיע את שירת הנשים במיוחד במקום הזה שיש בו זהות יהודית", אומרת האמנית מירב הימן שיחד עם האמנית אילת כרמי מציגות בימים אלה את התערוכה החדשה "סְפֶרָה" במרכז נווה שכטר בתל אביב שהוא מרכז לתרבות, יצירה ואמנות יהודית. "אנו רוצות להבליט את נקודת המבט המקבלת של היהדות זו שמאפשרת את שירת הנשים. אנחנו משמיעות את קול האישה בצורה ברורה ולא מתנצלת".

הימן (45) מגיעה מתחום הצילום והפרפורמנס, כרמי (50) מגיעה מתחום הציור. מזה שלוש שנים הן משתפות פעולה בעבודה על פרויקט גדול שנקרא "שביל ישראל" שעוד לא הוצג, מעין עולם שלם שהן בונות כשהתערוכה הנוכחית היא חלק ממנו.

עבודת וידיאו מתוך התערוכה

"ספרה" אותה אצרה שירה פרידמן, סובבת סביב התקופה בשנה בה היא מוצגת - ימי ספירת העומר, שבחלק מהזרמים ביהדות מודרות נשים מהטקסים הקשורים למועדים אלו. היצירה המרכזית בה (אך לא היחידה) היא עבודת וידיאו בארבעה ערוצים, בה מופיעות ארבע נשים שונות כשהן מסתובבות על מתקן ייעודי שנבנה עבורן ומוצב על רקע של חממה. כל אחת מהנשים סופרת עד 49 - בהתאם ל־49 ימי ספירת העומר - על פי מנגינהשל המלחינה מעיין צדקה, שהתבססה על לחנים מסורתיים שונים.

"את המתקן בנינו כבר לפני שנתיים כחלק מהפרויקט הגדול", מספרת הימן, "הדמות מסובבת את עצמה בעזרתו, ועליו הרכבנו מצלמה באמצעותה הדמות תוכל לתעד את עצמה, את המסע שהיא עוברת תוך כדי הסיבוב והספירה. הצופה נשאר ממוקד בדמות, שנשארת יחסית סטטית בעוד שכל העולם הולך וסוער סביבה".

הימן מסבירה שהחממה ברקע היא סוג של אינקובטור. "זה מתקשר לנושאים שונים ששתינו עוסקות בהם כמו כוח פנימי של אישה, של גיבורה, מסעות שנשים עוברות וקשיים שנשים מתמודדות איתם. ובעיקר שלמרות כל אלה הן מצליחות לשמור על שלווה ויציבות".

"לקחנו ארבע נשים שונות כי מבחינתנו כל אחת מהדמויות היא גיבורה, וזו גם ההגדרה של נשיות שאנחנו מנסות לייצר, הגדרה שכוללת הרבה יותר מגיבורה אחת", מוסיפה כרמי. "כל אחת מהן היא אישה חזקה, עם אופי, שיכולה להיכנס לדמות גם פיזית וגם מנטלית".

מימין איילת כרמי ומירב היימן צילום: עמית שעל

הנשים שנבחרו להסתובב ולשיר על המתקן מגיעות כל אחת מרקע אחר וכל אחת שרה בשפת אמה: חן שרה בעברית, עינב באמהרית, נעם באנגלית וסמירה בערבית. "מצאנו שבמקומות שונים כתוב שלאישה מותר לספור את ספירת העומר, אבל לא עם ברכה", מספרת כרמי. "ואנחנו אומרות, להפך – הן יספרו איך שהן רוצות ויתבלבלו כמה שהן רוצות".

"ספירה היא משהו מרכזי בהוויה הנשית", אומרת אוצרת התערוכה שירה פרידמן. "כולנו כנשים צריכות לספור לאורך כל החיים, אם זה את המחזור החודשי, שבועות של הריון ועוד. הספירה היא עניין אימננטי לגוף הנשי. ההתייחסות בתערוכה היא גם להדרת הנשים לא רק מספירת העומר או משירה. אין בתערוכה בקשה לעולם אידיאלי אלא אמירה שגורסת שנשים צריכות להיות חלק מכל מה שקורה פה, לא משנה איך היא נראית ואיך היא סופרת".