כך העבירה עובדת מדינה תיקים לעו"ד שמעסיק את בעלה

לפני כמה שבועות הצליח עו"ד רונן מטרי לקבל לטיפולו את אחד מתיקי פירוק העמותות השמנים ביותר. עמותת עץ חיים, שמחזיקה לפי הצהרתה בנדל"ן בהיקף עצום, נקלעה להליך פירוק כפוי ביוזמת רשם העמותות בשל חשש לאי־סדרים בהתנהלותה. הרשם, באמצעות יחידת האכיפה ובקרה שבראשה עומדת עו"ד מירית כנרי, העביר את התיק למטרי באופן כזה שבית המשפט קיבל הודעה מראש על מינויו כמפרק ורק התבקש לתת למינוי תוקף פורמלי.

עובדה אחת לא נחשפה בפני בית המשפט: בשנים האחרונות מעסיק מטרי בתיקים שבהם הוא מתמנה כמפרק או נאמן את רו"ח איתמר כנרי, בעלה של מירית כנרי, כרואה חשבון מלווה שמקבל את שכרו מתיק הפירוק ושחותם על בקשת שכר הטרחה של מטרי עצמו.

וזה לא התיק הראשון שמטרי קיבל מהרשם. כנרי, כמובן, אינו מועסק על ידי מטרי בתיקי פירוק עמותות שאותם מטרי מקבל מהרשם, כלומר מאשתו של כנרי, אך בתיקים שאותם קיבל מטרי מהרשם לא ניתן כל גילוי נאות שלפיו בעלה של עו"ד כנרי מועסק בתיקים אחרים על ידי מטרי. למעשה, ספק רב אם מתן גילוי נאות בתיקים שבהם מטרי מתמנה לבקשת הרשם היה פותר את הבעיה, ונראה כי לאור המצב שבו מטרי מעסיק מיוזמתו את רו"ח כנרי בתיקי פירוק שונים היה ראוי כי יחידת האכיפה ברשם תימנע מלהמליץ עליו כבעל תפקיד בתיקים.

עו"ד רונן מטרי. מעסיק את רו"ח כנרי כבר 11 שנה צילום: עמית שעל

מבדיקה שערך "כלכליסט" עולה כי משולש הקשרים הפסול בין מטרי לבני הזוג כנרי מתקיים כבר כמה שנים שבמהלכן גרף מטרי שכר טרחה בהיקף של יותר מ־3 מיליון שקל כתוצאה מטיפול בארבעה תיקים שקיבל מהרשם. באותה התקופה הכניס לכיסו רו"ח כנרי 700 אלף שקל לפחות מחמישה תיקים שבהם נשכר על ידי מטרי לשמש כרואה חשבון מלווה.

בתחום חדלות הפירעון, לגורמים שממליצים ומחליטים את מי למנות כנאמן בתיקים יש כוח אדיר. מכיוון שיש פערים גדולים בין התיקים, מינוי בתיק אחד גדול עשוי להניב שכר טרחה שיעלה בהיקפו על זה שיקבל מי שיתמנה כבעל תפקיד ב־100 תיקים קטנים.

בשנים האחרונות רוב הכוח בתחום זה נמצא בידי משרד כונס הנכסים הרשמי שממליץ לבית המשפט את מי למנות בתיקי פשיטת רגל של יחידים וחברות. אך לצד הכנ"ר ניצבת יחידת רשם העמותות שפועלת תחת רשות התאגידים במשרד המשפטים. יחידה זו אינה כפופה לכנ"ר, והיא אחראית על הבקשות לפירוק עמותות שמוגשות לבתי המשפט.

עו"ד מירית כנרי. קובעת מי יתמנה לבעל תפקיד

עו"ד כנרי מנהלת את יחידת האכיפה ושמה מופיע כמי שמייצגת את רשם העמותות בכל הבקשות והתיקים שמתנהלים בבתי המשפט. עו"ד כנרי חתומה גם על הפרסומים ברשומות שבהם מוכרז מי עורך הדין שמונה לפרק עמותה זו או אחרת. לטענת עו"ד כנרי, היא אינה הגורם היחיד שמקבל החלטות בנוגע למינויים, אך אין מחלוקת על כך שהיא ראש המחלקה. בנוסף, מבירור שנערך עם כמה בעלי תפקיד, הצביעו כולם על עו"ד כנרי כדמות המזוהה עם ההחלטה הגורלית מי יקבל מינוי בתיק קטן ששכר טרחה צנוע בצדו ומי יתמנה כבעל תפקיד בתיק גדול ששכר טרחה אסטרונומי בצדו.

יצוין שבעת הכנת הכתבה לא היה צורך לפנות לעו"ד מטרי לבקשת תגובה, מפני שזמן קצר אחרי שפנינו למירית כנרי, מטרי כבר ידע על הכתבה והעביר תגובה מיוזמתו.

התיקים שמטרי קיבל ואלו שבהם העסיק את רו"ח כנרי

מטרי עומד בראש משרד עורכי הדין מטרי־מאירי ושות', והוא נחשב לאחד מבכירי המפרקים בארץ. מטרי ייצג את הבנקים בכמעט כל תיק חדלות פירעון. כך, למשל, מטרי מייצג את בנק הפועלים בתיק מגה, את בנק לאומי בתיק אליעזר פישמן ואת בזק בתיק יורוקום. מדובר בתיקי ענק, אך גם התיקים שאותם הוא מקבל מהרשם הם תיקים גדולים.

התיק שמטרי קיבל מרשם העמותות ושהניב לו את שכר הטרחה הגבוה ביותר עד כה - 2.3 מיליון שקל - הוא פירוק עמותת יד בנימין שהועבר לטיפולו במאי 2006. יד בנימין היא עמותה שניהלה מוסד חינוכי במושב יד בנימין וקרסה תוך שהיא מותירה חובות של עשרות מיליוני שקלים. מנגד, לעמותה היו זכויות במקרקעין במושב. שנה טרם קריסתה נמכרו הזכויות למינהלת תנופה שכיום היא חלק ממשרד הבינוי והשיכון. כמפרק, מטרי גבה את הכספים ממשרד הבינוי והשיכון, בדק תביעות חוב והחזיר לנושים 100% מהחוב כלפיהם. בספטמבר 2011 הוא ביקש וקיבל שכר טרחה של 2.2 מיליון שקל ובהמשך קיבל תוספת של 100 אלף שקל. עו"ד כנרי טוענת כי בעלה החל לעבוד עם מטרי כמה חודשים לאחר שתיק זה נמסר לו.

בשנת 2013 קיבל מטרי לטיפולו פירוק של עמותה נוספת, בשכר של 140 אלף שקל. ביוני 2016 הוא התמנה למפרק של עמותת הוועד העולמי למען עניי ארץ ישראל והתפוצות. המינוי נעשה בהתאם למתווה שעליו הוסכם בין הרשם לעמותה שבו נכתב במפורש כי לרשם יש "זכות בלעדית להחליט" בדבר זהותו של המנהל המיוחד שיומלץ. עד כה מטרי הגיש שלוש בקשות שכר טרחה בתיק זה וקיבל 832 אלף שקל.

רשימת התיקים שבהם מטרי שכר את שירותיו של רו"ח כנרי היא ארוכה יותר. כך, למשל, בנובמבר 2011, חודשיים אחרי שאושר שכרו בתיק פירוק עמותת יד בנימין, מטרי התמנה ככונס חברת אולימפיה החזקות נדל"ן ושכר את שירותיו של רו"ח כנרי. לפי הדו"ח שהגיש שנה לאחר מכן, ושעליו חתום רו"ח כנרי, עולה כי עבור שירותיו של רו"ח כנרי הוא קיבל 165 אלף שקל.

בדצמבר 2012 מטרי התמנה כמפרק של חברת סיאלו טכנולוגיה בע"מ. הוא ביקש להעסיק את רו"ח כנרי וכתב כי יש לו "ניסיון עבודה עשיר עמו". שכר הטרחה של רו"ח כנרי בתיק זה עמד על 13 אלף שקל.

באוגוסט 2014 מטרי התמנה כנאמן, ובהמשך למפרק, של חברת אופן גלרי. שנתיים לאחר מכן הגיש בקשה לשכר טרחה של 1.5 מיליון שקל שנתמכה בדו"ח חשבונאי של רו"ח כנרי, שממנו עולה כי רו"ח כנרי קיבל שכר טרחה של 262 אלף שקל מקופת הפירוק.

בינואר 2015 מטרי התמנה כמפרק חברת וידמיינד בע"מ. בסוף 2016 הגיש דו"ח שממנו עולה כי רו"ח כנרי הועסק בתיק לבקשתו, ובאישור בית המשפט קיבל שכר טרחה של 80 אלף שקל.

באוגוסט 2017 קיבל מטרי 1.3 מיליון שקל על עבודתו כנאמן בהסדר הנושים של אקסטרא פלסטיק. מהדו"חות שאימת רו"ח כנרי עולה כי עבור הליווי החשבונאי קיבל רו"ח כנרי 184 אלף שקל.

חודשים בודדים לאחר מכן קיבל מטרי מהרשם את תיק הפירוק של עמותת עץ חיים, שבו פתחנו את הכתבה. עץ החיים נוסדה בירושלים לפני 160 שנה וב־1983 נרשמה כעמותה. מטרתה, לפי התקנון, היא ניהול ואחזקת בתי תלמוד תורה, ולשם כך היא מחזיקה בבעלותה עשרות נכסים. מינוי מטרי הוצג כהחלטה של בית הדין הרבני שבחר בו, אלא שבהחלטה נכתב במפורש שהמינוי נעשה "לאחר התייעצות עם הגורמים הרלבנטיים ברשות התאגידים".

משרד המשפטים התקשה להציג עוד תיקים שמנים

כש"כלכליסט" פנה למשרד המשפטים בניסיון להבין כיצד מתאפשר מצב שבו עובדת מדינה מעבירה תיקים שמנים לעורך דין פרטי שמעסיק את בעלה, התקבלה תגובה מיתממת שלפיה מטרי קיבל ארבעה תיקים בלבד מתוך מאות שהרשם מטפל בהם. התגובה התעלמה מהעובדה שמטרי קיבל תיקים גדולים ביותר שבצדם שכר גבוה.

כדי לבחון את טענת משרד המשפטים, "כלכליסט" ביקש הפניה לעשרה תיקים מהשנה האחרונה בין "מאות" התיקים שקיבלו עורכי דין אחרים ששכר הטרחה בהם היה דומה לשכר הטרחה שקיבל מטרי בתיקים שבהם מונה מטעם הרשם. המשרד לא סיפק רשימה כזו, אך הפנה לשמונה תיקים שנפתחו בשנים 2009-2013, ולתיק נוסף שנפתח ב־2017 של עמותת מדרסת דאד אלמערפה. נמסר כי שכר הטרחה בתיק זה עמד על 360 אלף שקל, וכי הוא התחלק בין שני בעלי תפקידים.

ממשרד המשפטים נמסר כי "לבדיקתנו, במהלך 12 השנים האחרונות מונה עו"ד מטרי כבעל תפקיד בארבעה תיקי פירוק, וזאת מתוך מאות תיקי פירוק שבהם מטפל הרשם. עו"ד מירית כנרי מופיעה כנציגת הרשם במסמכי בית המשפט כרישום גנרי על כל בקשות הפירוק המוגשות מטעם הרשם, אולם בפועל כל תיק מטופל על ידי עורך דין אחר מיחידת האכיפה. המשרד יבחן את הצורך בהסדרת ההיבטים הפורמליים הנדרשים בהקשר זה".

ממירית כנרי נמסר כי "מדובר בטענות מופרכות. עו"ד מטרי קיבל ארבעה תיקים בלבד החל משנת 2004, המועד שבו התחלתי את עבודתי ברשם העמותות. מדובר במספר זעום ביותר של תיקים מתוך מאות תיקים שבהם מטפל הרשם. בן זוגי נותן לעו"ד מטרי שירותים חשבונאיים בלבד ושכרו אינו נגזר מהכנסותיו של עו"ד מטרי. במועד מינויו של מטרי בתיק יד בנימין ב־2006 בן זוגי לא נתן לו שירותים מקצועיים. הרשם גם לא היה מעורב בפסיקת שכרו. לאחר מכן ובמשך כשמונה שנים, כולל מהרגע שבו החל בן זוגי לתת שירותים לעו"ד מטרי ועד לשנת 2014, לא קיבל עו"ד מטרי אף תיק לטיפולו. רק לאחר שגורם נוסף ביחידה קיבל אף הוא את האחריות לעסוק בנושא מונה עו"ד מטרי בשלושה תיקים נוספים, בהיקף בינוני ומטה. שכר הטרחה שנפסק בהם לא היה גבוה, נקבע בהתאם לתקנות החברות ואושר על ידי בית המשפט. שמי מופיע באופן גנרי כנציגת הרשם בכל המסמכים המוגשים לבית המשפט, אך בפועל כל תיק מטופל על ידי עורך דין אחר".

מרונן מטרי נמסר כי "רו"ח איתמר כנרי הנו אחד מרואי החשבון המוערכים והמקצועיים, והוא מועסק מעת לעת בתיקים שבהם מעורב עו"ד מטרי מסיבה מקצועית בלבד. מרגע שהחל עו"ד מטרי לעבוד עם רו"ח כנרי לפני כ־11 שנה, 'יובש' עו"ד מטרי על ידי רשם העמותות למשך שמונה שנים שבהן לא קיבל תיק כלשהו בהמלצת הרשם. רק משהחל גורם אחר ברשם העמותות לעסוק במינויים בתיקים שבהם מעורב רשם העמותות, 'הופשר' עו"ד מטרי והומלץ למנותו משיקולים ענייניים ומקצועיים בשלושה תיקים אשר אחד מהם הנו תיק קטן, ובשניים האחרים המינוי הנו בעיקר בברכת ועד הרבנים שנגע לאותם תיקים. השכר בתיקים אלו היה צנוע ורשם העמותות סירב לאשר בו תוספת מאמץ".