יובל שטייניץ חוזר לכניסת ישראל ל-OECD: "הכל התחיל על הספה של מזכ"ל הארגון"

"ערב הנסיעה לפריז גלשנו לליל דיונים על התקציב במשרד האוצר. בבוקר חזרתי הביתה, התקלחתי, ונסעתי ישירות לנתב"ג, ב־6 בבוקר. כבר בצהריים כשהגעתי לשם הרגשתי שאני חייב לישון", נזכר יובל שטייניץ, שר האוצר שהוביל את מהלך כניסת ישראל לארגון הכלכלות המפותחות בעולם. "נכנסתי לטירה ישנה ששייכת למשפחת רוטשילד וחיפשתי מיטה. פתחתי דלת ענקית מעץ בקומה השנייה והסתכלתי על הספה. הורדתי נעליים ושכבתי לישון, ביקשתי מהצוות שלי שישמור בכניסה. אחרי 50 דקות אני שומע רחש, פותח את העיניים ורואה מולי בן אדם ששואל אותי מי אני. אמרתי לו שאני יובל שטייניץ, שר האוצר של מדינת ישראל, ומיד שאלתי אותו מי הוא. הוא השיב: 'אני אנחל גורייה, מזכ"ל ה־OECD ואתה ישן על הספה שלי'".

שטייניץ ישן על הספה של מזכ"ל ה־OECD אנחל גורייה. "הוא חיבק ונישק אותי ואמר לכל המשלחת: 'זה שר האוצר הראשון בעולם שמרגיש כל כך בנוח" צילום: שרונה מזליאן לוי

שטייניץ מספר שבאותו הרגע הוא היה בטוח שהכל אבוד. "חשבתי שהלך עליי. אם היו סיכויים, הם נגמרו. לפגישה של הלילה ‑ אין טעם". אבל אז התנצל בפני גורייה. "אמרתי לו שאני לא רוצה להיות חוצפן. הוא ענה לי: 'בוא נדאג לך לכוס קפה'. גיליתי מקסיקני חביב מאוד שאפשר לצחוק איתו ומיד התיידדנו. בערב כשנכנסתי לפגישה, הוא קם, חיבק ונישק אותי ואמר לכל המשלחת: 'זה שר האוצר הראשון בעולם שמרגיש ב־OECD כל כך בנוח שאפילו מרשה לעצמו לישון על הספה שלי מבלי שהכיר אותי קודם'. הוא חיבק אותי שוב ואמר מול כולם: 'תמיד תרגיש אצלי בבית!' ניצלתי את ההזדמנות והזמנתי אותו ארצה כדי שגם הוא ירגיש אצלנו בבית".

שטייניץ מספר שאיש לא האמין שהניסיון שלו להכניס את ישראל ל־OECD יצליח. "יש כתבה שאני שומר שבה צוחקים עליי ואומרים שזה מהלך חסר סיכוי, אבל החלטתי שנסיעה של יום וחצי לפריז, גם במצב חירום של ישיבות התקציב הדו־שנתי, שווה את המאמץ".

מימין: שטייניץ וגורייה. ידידות אמיצה צילום: שרונה מזליאן לוי

והמאמץ אכן התברר כמשתלם, כששטייניץ הצליח להפעיל את קסמו האישי ולהתמודד עם מדינות שלא ששו לתמוך בכניסת ישראל לארגון, עם רוח גבית מגורייה. "היו שני מכשולים: טורקיה, שכבר אז היחסים שלה מול ישראל היו קשים, ולהפתעתי ‑ בריטניה. משרד החוץ הבריטי רצה להכשיל אותנו. השיטה ב־OECD היא שלא אומרים 'אני נגדך', משום שהקבלה נעשית על בסיס כלכלי ומקצועי גרידא. אז נפגשתי עם שר האוצר הטורקי עלי בוואקן, שהיה בעבר גם שר החוץ. עזרתי לו מול הקונגרס האמריקני כשתמכתי בטורקיה בוועדה ליחסים הבינלאומיים של הקונגרס. דאגתי לדבר איתו בארבע עיניים ואמרתי לו: 'אל תכשיל אותי, זאת משימת חיי. אמרת אז שאתה חייב לי. הבטחת!' הוא נתן לי חיבוק ועמד במילה. טורקיה הצביעה בעד".

לגבי הבריטים, מספר שטייניץ: "ביקשתי מאנחל שיתערב, כמובן. הוא נסע במיוחד לבריטניה לשכנע אותם. לאחר שלא הצליח במשימה, פניתי בעצמי לג'אקוב לו, כסגן שר החוץ הבריטי שהפך לימים לשר האוצר האמריקני, וזה הצליח. רגע! לא סיימנו. ככל שאנחנו מתקדמים ומתקרבים למועד ישיבת הקבלה של ישראל לארגון, פתאום התברר לנו שהערבים יתחילו להפעיל לחץ. נועדתי עם אנחל ומצאנו פתרון גאוני: ההצבעה על קבלת ישראל לארגון תיעשה יחד עם הקבלה של סלובניה ולטביה. בשיטה הזו לא יוכלי להצביע נגדנו ובעדן, כי זו אותה הצבעה. ככה הצלחנו".