פרופ' מנואל טרכטנברג: "אשתי אמרה: 'אתה לא תעמוד בראש הוועדה"

"המינוי שלי היה אירוע מצחיק. הזדהיתי עם מחאת האוהלים והשתתפתי בהפגנות עם הבנות שלי. הופתעתי לטובה מהעוצמה הגוברת שלה. היתה לי היכרות מוקדמת עם ראש הממשלה בנימין נתניהו, במסגרת תפקידי כראש המועצה הלאומית לכלכלה, שכן בתקופת הכנת תקציב המדינה ב־2009 נפגשנו כמעט כל יום".

שנתיים לאחר מכן, בעיצומה של המחאה החברתית שהסעירה את ישראל, קיבל הפרופסור לכלכלה טלפון לילי מנתניהו. "ראש הממשלה התקשר ואמר שהוא רוצה שאקים ועדה. עניתי לו שאני בצד השני של השוחות, ולכן איני מעוניין. הוא ביקש שאחשוב על זה. למחרת התקשרתי, שוחחנו, והבהרתי שוב שאני מזדהה עם ההפגנה. הוא ניסה שוב לשכנע, אבל קיבל תשובה זהה.

פרופ' מנואל טרכטנברג בשיחה עם מפגינים בכיכר המדינה בתל אביב. "הבנתי טוב מאוד מה צריך לעשות" צילום: יובל חן

"לקראת סוף השבוע ביקש ממני נתניהו לבוא לביתו. ישבנו בשבת בחצר בית ראש הממשלה, וככל שהשיחה התארכה הבנתי שלא אוכל להתמיד בסירובי. היה לי ברור שאם אני הולך על זה, אחת ההמלצות שלי תהיה להקפיא את מתווה הורדת המסים, ואף להמליץ להעלות אותם. ידעתי, למשל, שכדי לסבסד גנים לבני 4–3, יהיה צורך להגדיל הוצאות, ורציתי לראות אם הוא יהיה מוכן ללכת על זה. הצגתי לו את רעיונותיי, והוא הסכים. שאלתי: 'מדוע? זה הרי נוגד את הפילוסופיה שלך?'. לפניו היתה מונחת ביוגרפיה חדשה של הרצל באנגלית. הוא הראה לי את הספר ואמר שהתרשם במיוחד מכך שהרצל שינה את דעתו כדי להתאים את עצמו למציאות משתנה, ובלבד שזה יאפשר לו לקדם מטרה. הוא השליך מזה לעניין המסים, ואמר שהנסיבות השתנו ויש מחאה. זו היתה, מבחינתי, תשובה טובה מאוד. המשכנו לדבר על נושאים אחרים שהטרידו אותי, כמו עצמאות הוועדה והרכבה. ביקשתי חופש פעולה מוחלט ואת הסכמתו מראש להמלצות — כולל קיצוץ בתקציב הביטחון. הוא הסכים להכל.

"כשנפרדנו עדיין לא נתתי את הסכמתי, ובדרך חזרה לתל אביב סיפרתי לאשתי (ד"ר נדין בודו־טרכטנברג, המכהנת כיום שמשנה לנגידת בנק ישראל — א"ג) על הפגישה, ותגובתה היתה: "בשום פנים ואופן לא תעמוד בראש הוועדה". התקשרתי לנתניהו ורמזתי שלא אוכל לקבל את המינוי, בגלל אי־הסכמה משפחתית. בערב התפתחה דרמה, ואהוד ברק התקשר לאשתי בניסיון לשכנע אותה.

"בינתיים ראיתי בטלוויזיה שמתפתחת ההפגנה הגדולה, ופתאום, בסביבות 21:00, הופיעה כתובית על המסך: 'טרכטנברג הסכים לעמוד בראש הוועדה'. זו עובדה מוגמרת.

"בישיבת הממשלה ביום ראשון התיישבתי לצד ראש הממשלה ואמרתי לו שתפקידי הוא לתרגם את רוח המחאה להמלצות קונקרטיות. למחרת הבאתי לו רשימה של 60 חברי הוועדה העליונה ותתי־הוועדות, ו־49 ימים לאחר מכן הדו"ח היה מוכן. זה היה מהיר מאוד, כי עוד לפני תחילת הדיונים הבנתי טוב מאוד מה צריך לעשות".