לנתב את הצמיחה לצמצום פערים
הנתונים והאומדנים שפרסמו הלמ"ס, האוצר ובנק ישראל מציירים תמונה אופטימית למדי לגבי כלכלת ישראל. לפני 16 שנה, כשישראל עמדה על סף חדלות פירעון, המצב הנוכחי שבו החוב הממשלתי מתחת ל־60% היה נראה כמו מדע בדיוני
באוצר חשפו אתמול (ב') כי החוב הממשלתי ירד לראשונה מתחת לרף של 60%. באיחוד האירופי משתמשים ברף הזה כדי להגדיר ממשלות שנמצאות ביציבות פיננסית. ואכן, חוב ממשלתי שנמצא תחת שליטה הוא נדבך חיוני ביציבות הכלכלית של כל מדינה. לפני 16 שנה, כשישראל עמדה על סף חדלות פירעון עם חוב של יותר מ־100% מהתמ"ג, המצב הנוכחי היה נראה כמו מדע בדיוני. אלא שכדי להגיע לנתון הזה צריך לחתוך בהוצאות ולשם כך אזרחי ישראל נאלצו להיפרד מ־37 מיליארד שקל.
מדובר בכסף שהיה יכול לשמש לבניית כיתות לימוד ורכישת מיטות אשפוז, אך במקום משמש לתשלום חוב. ומצד שני, ככל שהחוב יורד, כך יתפנו בהמשך משאבים להשקעה בתשתיות פיזיות, כמו חינוך ובריאות.
כסף שהיה יכול לשמש למיטות אשפוז ובמקום זאת משמש לתשלום חוב צילום: תומי הרפז
ההתפתחות הזו מרשימה גם בהשוואה לעולם. החוב הממוצע בגוש היורו הוא כמעט 90% מהתמ"ג וב־OECD הגיע ליותר מ־106% מהתמ"ג. בעשור האחרון ירד החוב בישראל ב־11%, לעומת עלייה של 19% בממוצע בשאר מדינות ה־OECD, בעיקר על רקע המשבר הכלכלי של 2008‑2009.
בלמ"ס התמקדו אתמול בשיעור הצמיחה של המשק הישראלי. ביום האחרון של 2017, כמדי סוף שנה, פרסמה הלמ"ס תחזית צמיחה של המשק הישראלי לשנה שחלפה. כלכלני הלמ"ס העריכו, על סמך נתונים שהיו בידם, כי המשק צמח ב־3% בלבד. לפני כחודש, אחרי שהצטברו עוד נתונים, עדכנו שם את הצמיחה כלפי מעלה, לרמה של 3.4%. אתמול הלמ"ס בישרה כי המשק הישראלי צמח ב־2017 בכ־4% - שיעור צמיחה מפתיע, במיוחד בהשוואה לצמיחה מתונה של 2.4% ב־2016.
אלא ששיעור הצמיחה אינו חזות הכל, חשוב להבין גם מה ההרכב שלה, כלומר מאיפה היא מגיעה. במקרה זה, נתוני הלמ"ס מחזקים את התמונה החיובית: התוצר העסקי - התוצר בניכוי הוצאות הממשלה - עלה במחצית השנייה של 2017 ב־4.1% בחישוב שנתי, המתבטא בכמעט בכל ענף וענף. עוד עולה כי הצמיחה התחזקה לקראת סוף השנה, בין היתר בעקבות זינוק של יותר מ־9% ביצוא סחורות ושירותים ועליה חדה בהשקעות בענפי המשק, לרבות השקעות בציוד.
במקרה של בנק ישראל, הנגידה קרנית פלוג אמרה כי נתונים חדשים של חטיבת המחקר מצביעים על כך ששיעור האבטלה של ישראל יוסיף לרדד ב־2018, לרמה של כ־3%. במקביל, בבנק ישראל צופים שהיצוא יעלה יותר ממה שחזו בתחילת השנה.
אלא שהנתונים מראים גם כי לצד צמיחת הכלכלה צמחו גם הפערים הכלכליים בישראל. ולכן, את כל העוצמה הכלכלית הזו חייבים לנתב לצמצום הפערים באמצעות השקעות בתשתיות בכל התחומים.
