המדינה דורשת 200 מיליון שקל מחברות כוח אדם בענף הבנייה

רשות המסים מנהלת הליכים משפטיים לגביית חובות בהיקף מצטבר של כ־200 מיליון שקל מתאגידי כוח האדם המעסיקים עובדים זרים בענף הבנייה. ל"כלכליסט" נודע כי החוב הוא בגין "היטל עובדים זרים" ששיעורו 15% משכרו החודשי של העובד הזר. בעוד שבענפים מסוימים כמו חקלאות או סיעוד חל פטור ממס זה, בענף הבנייה המס חל, על אף טענות הקבלנים כי הוא מייקר את עלויות הבנייה בעשרות אלפי שקלים לדירה.  

המס ייקר את הדירות

מ־2012 חדלו התאגידים לשלם את ההיטל בשל חוות דעת משפטית שהגישו, אך ב־2015 דחה בית המשפט העליון את חוות הדעת. בעקבות אותו פסק דין, הוציאה רשות המסים שומות ובהן דרישות תשלום של מיליוני שקלים לשנים 2012‑2014, עליהן הגישו התאגידים ערעורים, ואלה נדונים בימים אלה בבתי המשפט. הפסד בהליכים המשפטיים יאלץ את התאגידים לגבות בעתיד את ההיטל מחברות הבנייה, שמצידן יגלגלו זאת על רוכשי הדירות.

על פי חישוב של התאחדות בוני הארץ המייצגת את חברות הבנייה, עלותו החודשית של כל עובד תתייקר בכ־1,000 שקל. גורמים בענף מעריכים כי משמעות הדבר היא התייקרות של כ־40 אלף שקל במחיר של דירה ממוצעת. במקביל למאבק המשפטי מנהלים התאגידים קמפיין ומקדמים הצעת חוק בעזרת ח"כ אמיר אוחנה לביטול ההיטל, בטענה כי הוא נכשל במטרתו לעודד עבודה של ישראלים בענף, הוא יתרום לעלייה בהכנסות המדינה, אך יגרום להתייקרות הדירות. אוחנה אמר ל"כלכליסט" כי הוא "בודק היבטים שונים של הצעת החוק לפני שאבקש להעלות אותה לוועדת השרים לחקיקה".

מהלך לביטול החוק

מבדיקת "כלכליסט" עולה כי במשרד הבינוי ובמטה הדיור במשרד האוצר תומכים בביטול ההיטל, ואילו ההתנגדות לכך מגיעה מאגף התקציבים במשרד האוצר. הטיעון המרכזי של התומכים בביטול ההיטל הוא כי הוא לא השיג את מטרתו ‑ העסקת עובדים ישראלים. העובדים הזרים מועסקים בעבודות רטובות ‑ טיח, ריצוף, טפסנות וברזלנות ‑ שנחשבות קשות, ועובדים ישראלים לא רוצים בהן. בתקופות שבהן כמות הזרים פחתה, את מקומם תפסו עובדים פלסטינים ולא ישראלים.

יו"ר מטה הדיור אביגדור יצחקי. תומך בביטול היטל מס עובדים זרים צילום: ענר גרין

ממשלת ישראל בעצמה פועלת להגדלת מספר העובדים הזרים, בניגוד למטרת ההיטל. מאז 2015, בעקבות שורה של החלטות ממשלה, גדלה המכסה המקסימלית לכניסת עובדים זרים מ־8,000, ל־22,000. בשנים אלה הממשלה חתמה על שורה של הסכמים עם מדינות במזרח אירופה שהבולטת בהם היא מולדובה, וכן עם סין. הסכמים אלה נועדו להגדיל את כמות העובדים הזרים בענף הבנייה. ההסכמים נשאו פרי, וכמות הזרים בענף הבנייה צמחה תוך שנתיים מ־6,100, ליותר מ־10,000 כיום. למעשה הממשלה כבר הודתה בכישלון ההיטל כאשר ביטלה אותו ב־2016 בענף החקלאות כך שכיום רק מעסיקים בענפי הבנייה והמלונאות נדרשים לשלם אותו.

המדינה החלה לגבות היטל עובדים זרים במסגרת חוק ההסדרים ב־2003, בעקבות תוכנית להבראה כלכלית שקידם שר האוצר דאז בנימין נתניהו. בתחילת הדרך שיעור ההיטל היה 8%, ובמרוצת השנים הוא עלה ל־15%. הוא הוטל על כל הענפים שבהם מועסקים עובדים זרים, למעט הסיעוד, זאת במטרה לייקר את עלותם ולעודד העסקה של ישראלים.

רשות המסים מסרה בתגובה כי "על המעסיק לשלם היטל על העסקת עובדים זרים, בשיעורים שנקבעו בחקיקה. בתי המשפט בכל הערכאות הביעו בפסיקתם תמיכה בעמדת רשות המסים וכל הערעורים בעניין נדחו".

ממשרד האוצר לא התקבלה תגובה.