בתי הזיקוק בחיפה עושים צעד נוסף לקראת עצמאות שיפוטית
ראש מינהל הדלק במשרד האנרגיה חן בר יוסף הביע אתמול את תמיכתו בגריעת בתי הזיקוק מתחום השיפוט של עיריית חיפה: מדובר במבנה משקי נכון
המעבר של בתי הזיקוק לפעילות תחת כנפי מועצה תעשייתית חדשה שתוקם במפרץ חיפה קיבלה שלשום חיזוק משמעותי מאחד הרגולטורים הבכירים במשק, ראש מינהל הדלק במשרד התשתיות הלאומיות חן בר יוסף.
- 16 גופים יערערו לעליון נגד הרחבת בתי הזיקוק בחיפה
- ביהמ"ש דחה את העתירות נגד אישור הרחבת בתי הזיקוק בחיפה
- העליון הפך החלטה של המחוזי: בתי הזיקוק ישלמו מאות מיליונים לעיריית חיפה
בר יוסף הביע את תמיכתו במעבר במסגרת דיון שנערך בוועדה הגיאוגרפית מטרופולין חיפה, על מנת לדון בעתידו של מתחם בתי הזיקוק, או בנוסח המורחב, ב"בחינת הפיכת מתחם בתי הזיקוק לנפט ומתחם קרקעות הצפון באזור חיפה למועצה מקומית תעשייתית, וגריעתו מתחום השיפוט של עיריית חיפה".
לדברי בר יוסף, "בתי הזיקוק פעלו עשרות שנים בהתנהלות סבירה, אבל בשלב מסוים ההתנהלות הפסיקה להיות סבירה, והיום אנחנו במצב שאין להם יום בלי איזו הפתעה, ואי אפשר לנהל ככה עסק עם כל הדרישות". לכן, לתפיסתו, ניתן וראוי להעביר את בתי הזיקוק מהאחריות של עיריית חיפה. בר יוסף צופה שהמעבר למועצה תעשייתית לא ייצר מוקשים רגולטוריים, משום ש"על פניו כל הדרישות הרגולטוריות של משרדי הגנת הסביבה, הכלכלה והעבודה והרווחה, לבצע בקרות ולהזמין לשימועים או להעמיד לפלילים לא ייפגעו. מישהו ישנה את המטרות שלו אחרי שתהיה מועצה תעשייתית? לא".
בר יוסף עקץ והסביר שלכאורה יושבים באולם אנשים שנגד ובעד הסביבה. "החיוניות של המתקן הזה, בתי הזיקוק, למשק הישראלי, היא קריטית. בתור אחד שהיה חלק מהממשלה כשהופרטו בתי הזיקוק, אני יכול לומר שחשבו על האינטרסים של המשק פה. אבל כמפעל שמייצר לנו מוצרים, הוא מפעל שמייצר מוצרים למשק, ולאחרונה המשרד דוחף את הגז הטבעי לתחבורה, אבל עד שהוא יגיע נצטרך את המוצרים של בית הזיקוק. כיום המתקן רץ כל פעם לביהמ"ש ומבזבז ניירות ומבזבז יערות גשם".
הדברים הובילו את בר יוסף להצהיר על תמיכתו בשינוי המבני הצפוי: "כדאי שנגיע למצב שהמפעל הזה יתקיים לפי כל הכללים, ולא מתנהל תחת מעטה של החלטות שרק בית משפט יכול לחלץ אותם מזה", אמר והוסיף כי "אפשר להמשיך לריב ולפקח עשרות שנים, ואפשר לעשות מבנה משקי נכון".
מועצה תעשייתית היא רשות מקומית ועצמאית שמנוהלת בידי תשעה נציגים. היא אוטונומית בהשקעות בתשתית, כמו גם באכיפת חוקים וגביית ארנונה. נכון להיום קיימת מועצה כזאת בנאות חובב שבנגב, ומועצה נוספת בחבל תפן שבצפון. עם המעבר למבנה של מועצה תעשייתית, הרגולציה, הפיקוח השוטף לא יהיו בידי
העיריות. גם תשלומי ארנונה בהיקף של עשרות מיליוני שקלים בשנה יופנו למועצה עצמה.
התמיכה של משרד האנרגיה בהקמת מועצה תעשייתית בחיפה אינה חדשה, אולם זו הפעם הראשונה שהדברים מוצבים "על השולחן" תחת מתן נימוקים שמעניינים את משק האנרגיה, במסגרתו בזן מספקת כ־60% מהביקוש המקומי לסולר ובנזין.
למעשה, התוכנית לבחינת הקמה של מועצה תעשייתית באזור חיפה נולדה בקדנציה של השר דרעי במשרד הפנים ב־2016, כאשר ארבע עיריות ורשויות - חיפה, נשר, קריית אתא והמועצה האזורית זבולון - עתרו נגדה בתחילת השנה. בספטמבר האחרון כבר התקשו השופטים להבין מדוע בכלל הוגשה עתירה לביהמ"ש נגד קידום התוכנית, זאת כאשר אין החלטה ליישמה ואין אישור לממש אותה, מה שהוביל לדחיית העתירה עד לאישורה במוסדות התכנון. העיריות עתרו לבג"ץ בניסיון שני לעכב את היישום אולם בספטמבר האחרון בג"ץ הביע ביקורת על עצם הגשת העתירה, מה שגרם לעיריית חיפה והעותרות למשוך אותה.