בית המשפט המחוזי: חברת אירו-סאט ובעליה יימחקו מתביעת מפרק חברת גרנד סנטר

שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב חנה פלינר הורתה בפסק דין שמסרה בתחילת השבוע למחוק שלושה נתבעים מהתביעה שהגיש מפרק חברת גרנד סנטר, עו"ד יואל פרייליך, נגד האחים עזרא קחטן ואליהו קחטן וחמישה נתבעים נוספים.

הנתבעים שיימחקו מהתביעה הם חברת אירו-סאט ובעלי השליטה בה רון פלד ואברהם נמדר. לטובתם אף ייפסקו 15 אלף שקל הוצאות. ייצגו אותם בהליך עורכי הדין גיל וויאקובסקי וערן קיכלמכר.

מדובר בתביעה בהיקף 26 מיליון שקל שהגיש מפרק חברת גרנד סנטר כנגד 7 נתבעים בינואר 2017. גרנד סנטר יזמה את פרויקט "הבור" בפינת הרחובות פרישמן־דיזנגוף בתל אביב כדי להקים מגדל מגורים. לשם כך גייסה אג"ח בהיקף של 23 מיליון שקל.

עו"ד יואל פרייליך צילום: צחי אוסופסקי

שש שנים לפני שהחברה קרסה ב־2012, והותירה אחריה חובות בעשרות מיליוני שקלים, נמכר הפרויקט לרון פלד ואברהם נמדר, בעלי השליטה בחברת אירו־סאט שהשלימה את בניית הפרויקט. לאחר מכן נכנסה גרנד סנטר להליכי פירוק והשופטת צילה צפת מינתה את פרייליך כמפרק.

לפי המפרק, במסגרת חקירת נסיבות קריסת החברה, התברר כי האחים קחטן הבריחו לכאורה מן החברה ומנושיה נכס. פרייליך טוען כי פרויקט "הבור" התבצע על כמה חלקות מקרקעין שנאספו בשלבים, עד שאפשרו את הקמתו המתוכננת. אולם, חלק מחלקה אחת שעמד לשמש עבור הפרויקט, נרכש על שמו של עזרא קחטן, אחד מבעלי גרנד סנטר, והוא השאיר אותה רשומה על שמו גם כשהחברה קרסה.

כשפרויקט הנדל"ן נמכר במסגרת כינוס נכסים לידי בעלי השליטה באירו־סאט, טען המפרק בתביעה כי קחטן כרת איתם עסקה צדדית, שלפיה הוא מכר להם באופן אישי את החלק מהחלקה שהותיר בידיו תמורת אופציה אישית להשתתף בשליש מרווחי הפרויקט - שלה משמעות כלכלית עצומה. לפי כתב התביעה שהגיש המפרק נטען כי שווי האופציה בדו"חות חברת אירו־סאט, לאחר עלות המימוש שלה, מגיע ל־26 מיליון שקל.

פרויקט "הבור" בפרישמן בתל אביב צילום: אוראל כהן

מכתב התביעה נטען כי זו הוגשה כנגד כל המעורבים בפרשה, לרבות אירו־סאט ובעלי השליטה בה, מאחר שלפי הטענה, לאחר שהבינו כי כספי מימוש האופציה ייכנסו לקופת הפירוק וישרתו את נושיה של החברה, החלו כל צד וסיבותיו הוא להתחמק מהכרה ומתשלום תמורת מימוש האופציה.

אירו סאט, פלד ונמדר הגישו כתב הגנה ובקשה למחיקה על הסף וטענו כי לחלופין יש להפריד הדיון ולחלקו לשלבים כך שרק אם ייקבע שלתובע קיימת זכות כלשהי במקרקעין או באופציה הנטענת, ניתן יהיה לחדש את ההליך נגדם.

השופטת פלינר קיבלה את טענותיהם. היא קבעה כי אין חולק שעיקרון סילוק על הסף הוא קיצוני ודרסטי, אולם במקרה זה ובשלב בו אנו מצויים, אין כל מקום לברר את התביעה נגדם כפי שהוגשה ויש להורות על מחיקתה בשלב זה.

לפי השופטת, אם וככל שתוצאות ההליך נגד יתר הנתבעים יידרשו ויצדיקו הגשת תביעה כנגד נתבעים אלו, אזי ניתן יהיה לחדשה. היא הוסיפה כי אין כל יריבות ישירה בין התובע לבין הנתבעים 5-7 (אירו-סאט, פלד ונמדר) וראשית יש לברר האם החברה זכאית לסעד כלשהו בגין אותה הפרה תשקיפית נטענת, כשלצורך הבירור אירו סאט ובעליה אינן צד נחוץ.

עו"ד פרייליך המפרק מסר בתגובה לכלכליסט: "אין בהחלטה הנדונה משום קביעה מהותית לגבי זכויות הצדדים או לגוף התביעה, אלא מדובר בהחלטה דיונית לגבי סדר בירור הזכויות לתפישתו של בית המשפט הנכבד. אף אחד לא שוחרר מהחבות המיוחסת לו בכתב התביעה. מכל מקום אנו בוחנים אפשרות לערער על ההחלטה".