תפנית דרמטית: הצעת רב בריח נדחתה, אבן ירקן תרכוש את מטבחי דקור

שופטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע שרה דברת קבעה לפני זמן קצר כי רשת מטבחי דקור שנקלעה להקפאת הליכים לא תימכר לחברת רב בריח, אלא פעילותה תימכר לחברת אבן ירקן שהבעלים של דקור, יוסי אלקובי, שותף בה. כך תשאר למעשה בידי אלקובי השליטה או לפחות המעורבות במפעל ובחברה שהקים. תמורת הפעילות ישולם 3.6 מיליון שקל.

על פי החלטת השופטת המפעל עצמו והקרקע של דקור בקריית גת יימכרו לחברת אלבר, תמורת 38 מיליון שקל.

מדובר בהחלטה דרמטית ולא צפויה, מאחר שההערכות בתום הדיון שהתקיים אצל דברת לפני שבועיים היו כי היא נוטה לאשר את המכירה לרב בריח, שהציגה לכאורה בסיס כלכלי איתן יותר מאשר אלקובי ואבן ירקן שמשאביהם היו לדעת השופטת מוטלים בספק.

ב"כלכליסט" נחשף לפני שבועיים כי דקור הובאה לפירוק אף שיש ספק רב אם היתה באמת חדלת פרעון או שרק נקלעה למצוקת תזרים זמנית. את בקשת הפירוק הזמני הגישה נגד דקור חברת אריגים באמצעות עו"ד ליאור דגן, שהשכירה לדקור את הסניף בו פעלה בצפון. ב"כלכליסט" נחשף כי בהמשך הביא עו"ד דגן את הרוכשת המוצעת, רב בריח, מקרב לקוחותיו.

סניף של מטבחי דקור צילום: דנה קופל

בדיון לפני שבועיים טען עו"ד עמית פינס שייצג את דקור ואת אלקובי, כי רב בריח רצתה לקנות את דקור עוד הרבה לפני הבקשה לפירוק זמני ורמז למעשה לקנוניה. הוא טען כי ברשותו מסרון שיכול להוכיח זאת, אולם המסרון לא הוצג בבית המשפט ולא נוהלו חקירות, מאחר שהשופטת לא נעתרה לבקשה לחקור ולהציג ראיות.

בהחלטתה מתייחסת השופטת באריכות לדברים וכותבת כי לדעתה מדובר ב"רעשי רקע מיותרים". לדברי השופטת עו"ד פינס "בחר לטעון לקונסיפרציה שנועדה להביא החברה לפי פחת על מנת להשתלט עליה" וכי הדברים נטענו בעלמא ללא כל בסיס ראייתי. עם זאת השופטת לא מתייחסת לכך שלא אפשרה לעו"ד פינס להציג את הראיות שביקש להציג.

לדברי השופטת, עו"ד פינס טען בפנייה כי התעניינות רב בריח לא באה בעקבות צו ההקפאה אלא קודם לכן אך היא מפנה את האצבע המאשימה לכיוונו של עו"ד פינס עצמו, בכך שהסכים בדיון הגורלי של דקור להגיע להסדר על מינוי משקיפה (עו"ד ליזה חדש) ולא עמד בכל מחיר על כך שדקור לא צריכה להיקלע להליכי חדלות פירעון: "אדגיש את המובן מאליו, אם הבקשות לפירוק ובקשת הכינוס היו נעדרות בסיס - האם לא היה נכון לשמוע אותן לגופן תחת להגיע להסדרים? תמהתני".

היא הוסיפה: "אם זו עמדת החברה חובה היה עליה לעמוד על קיום הדיון וקיימת גם אפשרות שהבקשה למינוי מפרק זמני היתה נדחית, לו קוים דיון לגופו של עניין. החברה היא זו שבחרה לא לעשות כן ואין לה להלין אלא על עצמה".

השופטת כתבה כי ההצעה המשותפת של אבן ירקן וחברת שאדי שחתמה יום לפני בקשת הפירוק הזמני על הסכם לרכישת הקרקע היא כעת ההצעה הנמוכה ביותר, וכי ההכרעה העומדת לדיון היא בין ההצעה של רב בריח, לפיה תרכוש הפעילות והמקרקעין בתמורה ל-40 מיליון שקל או הצעת אבן ירקן ואלבר שעומדת יחד על 41.6 מיליון שקל.

לדברי השופטת רב בריח התכוונה לקיים פעילות יצרנית במקום ואילו ירקן ואלקובי גם התכוונו לחזור לתחום ופעילות כלכלית יצרנית ובסופו של דבר החליטה לאשר את הצעתם ולדחות את זו של רב בריח.

נאמני דקור הם עורכי הדין ליזה חדש ומור נרדיה.