מחדל השבת הרכוש היהודי מתקופת השואה

האחריות המיניסטריאלית להשבתו של הרכוש היהודי מתקופת השואה מונחת על כתפי המשרד לשוויון חברתי על פי החלטת ממשלה. לצורך כך הוקמה ועדת מנכ"לים בין-משרדית בראשותו של מנכ"ל המשרד, הכוללת את המשרדים הרלבנטיים, ביניהם משרדי החוץ, המשפטים והאוצר. אולם, ועדת המנכ"לים הזו לא התכנסה מאז הקמתה של הממשלה הנוכחית. ככל הידוע, המשרד לשוויון חברתי לא גיבש תוכנית עבודה מחייבת בנושא הכוללת יעדים, אבני דרך, תקציב וכוח אדם כפי שהוא נוהג בנושאים אחרים הנמצאים באחריותו.

ניצולי שואה צילום: אלכס קולומויסקי

במשרד החוץ קיימת פונקציה של שליח מיוחד בנושא, אך כמשרד שהאחריות המיניסטריאלית איננה בידיו הוא איננו יוזם ומקדם את הנושא. העדר שר חוץ במשרה מלאה והפיחות במעמדו של המשרד כתוצאה מכך, יוצרים מצב בו עובדי המשרד נזהרים מיוזמות שלא יקבלו עליהן גיבוי אם לא יעמדו ביעדים והדבר יעמוד להם לרועץ בוועדת המינויים. ראש הממשלה, המשמש גם כשר חוץ, אינו מעלה את הנושא בפגישותיו עם ראשי מדינות, בכנסת אין ועדה לנושא ואף אין חבר כנסת אחד שהשבת רכוש יהודי מתקופת השואה היא בראש מעייניו. הגיע הזמן שמבקר המדינה ייתן דעתו על המחדל ולא יסתפק בעיסוק בחברה להשבת רכושם של נספי השואה בישראל, שחדלה לפעול בסוף 2017.

בפולין הושאר מאחור כרבע מכלל הרכוש היהודי שהיה באירופה, שחלקו הגדול הוא ללא יורשים. המשבר הנוכחי ביחסים עם ממשלת פולין על רקע "חוק השואה" איננו מנוצל על ידי ממשלת ישראל לקידום השבת הרכוש היהודי בפולין. הצעה שעלתה להקמתה של קרן משותפת פולנית-ישראלית-יהודית, שבה יופקד הרכוש ללא יורשים וישמש לפרויקטים שונים, כגון מלחמה באנטישמיות, נותרה ללא מענה וללא טיפול. ככל הידוע, נשיא המדינה ראובן ריבלין לא התחייב עדיין להעלות את הנושא בעת ביקורו הקרוב בפולין.

נושא לאומי, עם ציווי מוסרי כה גבוה ועם משמעויות כספיות נרחבות כל כך, לא נמצא כלל ועיקר על סדר היום של ראשי המדינה. ועדת חקירה בנושא זה חשובה לא פחות מוועדות חקירה אחרות שהוקמו. יום השואה הוא תזכורת כואבת לעוול שלא בא על תיקונו ואין מועד מתאים ממנו לזירוז הקמתה של ועדת החקירה, על מנת להביא מעט צדק לניצולי השואה ויורשיהם.

ד"ר מור שימש כמנהל אגף בכיר להשבת זכויות ורכוש יהודי במשרד לאזרחים ותיקים וכתב עבודת דוקטורט על השבת רכוש יהודי מתקופת השואה