ניתוחים דחופים: ההמתנה לא תעלה על חודש ימים

בשיתוף מערכת זירת הבריאות

המתנה לניתוח או לפרוצדורה רפואית עשויה להפוך לתהליך הגורר זמן המתנה ממושך. כעת פועל משרד הבריאות בראשות סגן השר יעקב ליצמן לקבוע זמני המתנה מוגדרים לניתוחים אלקטיביים נבחרים, במצבים רפואיים מורכבים או מסכני חיים אשר יש צורך בביצועם בפרקי זמן קצרים.

אף על פי שקופות החולים מחויבות בהתאם לחוק ביטוח בריאות ממלכתי להעמיד בפני המבוטחים מערך נותני שירות שיענה על צורכיהם הרפואיים בפרק זמן סביר, הרי שבשטח זה לא תמיד המצב. שימוש מלא בכל המשאבים העומדים לרשות מערכת הבריאות הציבורית לא תמיד יוצא אל הפועל, היות וקופות החולים קשורות כל אחת בהסדרים שונים מול בתי החולים הציבוריים.

מתן מענה תוך 24 שעות

בחוזר שהופץ באחרונה, מודיע מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב כי ניתוחים אונקולוגיים יוגבלו בזמן המתנה מירבי של 30 יום. טיפול בפתולוגיות של כלי דם על ידי ניתוח בגישה פתוחה או בצנתור (עם או בלי תומך או שתל), יוגבל בזמן המתנה מירבי של עד 21 יום.

ברשימת הניתוחים נכללים: סגירת מפרצת מוחית באמצעות נוירולוגיה פולשנית דרך צנתור (לרבות שימוש בתומך וסלילים); תומך/ שתל לאאורטה בבית החזה; טיפול במפרצת אאורטה בטנית באמצעות תומך; צנתור טיפולי של נצור/ שתל לדיאליזה (עם או ללא החדרת תומכן), במסגרת אמבולטורית; יצירת נצור עורקי-ורידי לדיאליזה (עם או ללא שתל מלאכותי), באשפוז וכן יצירת נצור עורקי-ורידי לדיאליזה (עם או ללא שתל מלאכותי), במסגרת אמבולטורית.

כמובן שבמקרי חירום תקופת ההמתנה אינה רלוונטית, כמו גם במקרים בהם נדרשת דחייה בפרוצדורה בגלל מצב רפואי כזה או אחר.

מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב צילום: נמרוד גליקמן

בשורה משמעותית נוספת נוגעת להסדר הבחירה העומד בפני המבוטחים, כאשר על פי החוזר ייושם רובד נוסף במסגרת המעגל החיצוני. "מבוטח שקופת חולים לא הפנתה אותו לספק שירות המסוגל לספק לו את הניתוח על פי זמני ההמתנה המרביים, יודיע על כך למוקד ההסדרים", נכתב בחוזר, "ככל שמוקד ההסדרים לא מצא פתרון תוך 24 שעות, ידאג המוקד לספק למטופל טופס התחייבות לכל ספק שירות המורשה לבצע את הניתוח, לפי תנאי רישומו, לפי בחירת המטופל". ספקי השירות אליהם מתייחס החוזר, הם אלו הכלולים בהסדר ההתחשבנות בין קופות החולים לבתי החולים הציבוריים.

בחוזר מודגש כי כל קופות החולים ידרשו להפעיל מוקד הסדרים טלפוני שיספק מענה לפניות המבוטחים, לתעד את הפניות השונות ולאתר ספקי שירות בעלי זמינות מתאימה. באשר לפרק הזמן בו יהיה על הקופות לבצע את ההתאמות הנדרשות, מבהיר החוזר כי תאריך היעד הוא ראשית יוני 2018. קופות החולים ידרשו לספק למשרד הבריאות בתום כל רבעון דיווח מפורט באשר לפניות שטופלו. משרד הבריאות ירכז את הנתונים שהתקבלו, יקיים בחינה שוטפת של יישום החוזר ויבצע בהתאם לנתונים הערכת מצב עדכנית.

"ההצלחה מותנית באופן הביצוע"

"על פניו מדובר במהלך מבורך שמציע בשורה של ממש לציבור החולים בישראל", מציין ד"ר יצחק זיידיס מהפקולטה למדעי הרווחה והבריאות בבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת חיפה, "עם זאת, יש לא מעט שאלות שעולות כעת על הפרק, כששתי השאלות המרכזיות הן איך תתבצע הפרוצדורה הזו ברמה הפרקטית ואיך ניתן יהיה לפקח עליה ולאכוף אותה".

לדברי ד"ר זיידיס: "אני לא משוכנע שבמציאות הנוכחית לבתי החולים הציבוריים יש את היכולות להתאים את עצמם לדרישות העולות מהחוזר, במיוחד בכל הקשור לשעות הבוקר שמאופיינות גם כך בעומס גדול. בחלק מבתי החולים שאני מכיר די מלא גם במהלך שעות אחר הצהריים, כאשר הפעילות בשעות הללו היא גם יקרה יותר. כדי לבצע את הפרוצדורה הזו כהלכה תידרש המדינה להעמיד בפני בתי החולים הציבורים תקציבים כדי שאלו יוכלו לשדרג חלק מהתשתיות שלהם, במיוחד בנושא של תשתיות כוח אדם לפעילות אחר הצהריים. בשורה התחתונה, אם הצעד הזה יעבוד הוא צפוי לעשות מהפך אמיתי עבור המטופלים - אלא שההצלחה מותנית באופן הביצוע, ועל כך המהלך הזה יקום או ייפול".