המחזמר "סאלח שבתי" בהפקה חדשה
בעוד חודש יעלה המחזמר שוב על הבמה, הפעם בהפקה פרטית של מאור מימון, והוא מבטיח עיבודים מוזיקליים עכשוויים ותפיסה מעודכנת של המעברות
"סאלח שבתי", הסרט שביים אפרים קישון בכיכובו של חיים טופול, עלה לפני 30 שנה לראשונה על הבמה כמחזמר בתיאטרון הבימה בכיכובו של זאב רווח. בעוד חודש בדיוק יעלה המחזמר שוב על הבמה, הפעם בהפקה פרטית של מאור מימון, בעלות של שני מיליון שקל, לרגל חגיגות 70 שנה למדינה.
אתמול התקיימה חשיפה ראשונה של המחזמר הסאטירי בכיכובו של נתן דטנר. עם שרון אלימלך, גל אמיתי, הראל מויאל, אריה מוסקונה ועוד. במרכז המחזמר, כזכור, קשיי ההסתגלות של עולה החדש בן עדות המזרח שמגיע עם כל משפחתו למעברה בתחילת שנות ה־50.
שלושה זוכי פרס ישראל אמונים על היצירה – קישון על המחזה, חיים חפר על הפזמונים ונורית הירש על הלחנים. "בזמנו כל עבודת התיזמור והעיבודים היו שלי וניצחתי ערב ערב במשך שלוש שנים על התזמורת", נזכרת הירש. "הפעם החלטנו לחדש ושמוליק נויפלד עשה את העיבודים העכשוויים".
"לקחתי את השירים של פעם והלבשתי עליהם עטיפה חדשה", מספר נויפלד. "התפיסה המוזיקלית, העיבודים והסאונד הם של היום - אבל עשיתי את זה בעדינות כדי לשמור על המנגינות. יש לזה feel של 2018 גם בגלל החבר'ה שמופיעים וכי כל ההגשה והתפיסה הכוריאוגרפית הולכת לשם".
על הכוריאוגרפיה והבימוי אחראי עומר זימרי שזו עבודת הבימוי הראשונה שלו. "כמפיק צעיר אני רוצה לתת הזדמנות ליוצרים צעירים. אני בטוח שעומר הולך להיות אחד הבמאים העסוקים פה בשנים הקרובות", אומר מימון.
זימרי עשה את הכוריאוגרפיה ל"היירספריי" שהפיק מימון ול"בילי שוורץ" של תיאטרון חיפה ומאז לימודיו בבית צבי חלם לביים. "זו זכות גדולה עבורי לעבוד לצד צוות טוב כל כך", אומר זימרי, "דטנר הוא גם שחקן וגם במאי והוא מלווה אותי בחיבוק לאורך כל הדרך. לקח את הדמות של סאלח למקום אחר מהדמות המקורית שנטען שהיא נלעגת. אני חושב שסאלח הוא דמות עם תמימות אבל עם המון כבוד והוא מייצג חברה".
"ההתייחסות שלי היום לדמות רחוקה מלהיות נלעגת", מוסיף דטנר, "לקחתי את ההערות על הבעייתיות בדמות שלו בעבר לתשומת לבי ואני נותן לה את כל הכבוד כאדם. היום כבר אי אפשר להציג אותו כנלעג ולשם הלכתי, פחות פולקלור ויותר האדם והבעיות שהוא צריך להתמודד איתן.
"הסדרה 'סאלח פה זה ארץ ישראל' עשתה לי משהו. בתקופה ההיא היתה התנשאות וגם אי הבנה, לא לגמרי הבינו איך להתמודד עם העלייה וקישון בגאוניותו ראה את זה כבר בסאלח. זו סאטירה חזקה מאוד דווקא על המפא"יניקים ואנשי הקיבוץ שמגלים התנשאות, אלא שאז לא כולם הבינו כמה שזה עמוק".