הקפיצה הטכנולוגית של סין: לפחד מהאנשים, לא מהרובוטים

לחיות בבייג'ינג זה לחיות בעתיד. איש לא מסתובב עם מזומן ועל הכל משלמים בעזרת אפליקציית ארנק אלקטרוני, כל הקניות נעשות דרך האינטרנט ובמקום ללכת למסעדה אפשר להזמין הכל דרך אפליקציה, לעקוב אחר מיקום השליח ולקבל את הארוחה בזמן שיא.

התנועה מבוצעת באפליקציית הנסיעות השיתופיות דידי (אובר הסינית) או באופניים של שירותי ההשאלה המקוונים Ofo ומובייק. לא מרוצים מהשירות? אפליקציית דה ג'ונג דיאן פינג מאפשרת לדרג כל מסעדה, חדר כושר, מספרה או ספא. וכמו בסרט מדע בדיוני, ענן ערפיח ילווה אתכם בכל אשר תלכו.

מערכת זיהוי פנים בשירותים ציבוריים בסין צילום: Sino-US

כששוחחתי לאחרונה עם עיתונאי מערבי בכיר המתגורר בעיר על השאיפה הסינית להפוך למדינה של חדשנות, הוא החמיץ פנים. לדבריו אין חדשנות סינית; הכל, מעליבאבא ועד וואווי ושיאומי, הוא חיקוי של המצאות המערב. רבים כמוהו סבורים שמערכת החינוך הסינית שמעודדת שינון וציות פשוט לא מסוגלת לייצר מוחות חדשניים כמו סטיב ג'ובס וביל גייטס.

אך מה שהסינים אולי חסרים ביצירתיות הם משלימים ברעב ובנחישות. חברות הטכנולוגיה המקומיות ידועות במשטר העבודה הנוקשה שלהן המכונה 9-9-6: שישה ימים בשבוע, מ־09:00 בבוקר ועד 21:00 בערב. הן אולי לא המציאו את הלימון אבל יודעות היטב איך לשכלל את הלימונדה.

מערכת אוטומטית למכירת מכוניות בעיר גואנגז'ו צילום: alibaba

צעד לחיים טובים

הפיתוחים הטכנולוגיים מהווים מקור לגיטימציה מרכזי למפלגה הקומוניסטית השלטת, שרואה בהם צעד גדול להגשמת ההבטחה לספק חיים טובים יותר לאזרחים. במקביל, כמויות המידע העצומות שאוספות חברות הטכנולוגיה הסיניות על המשתמשים מסייעות להן בתחרות העולמית.

נשיא סין שי ג'ינפינג מקדם בנאומיו את השאיפה להפוך את המדינה למעצמת־על במסגרת חלום "ההתחדשות הגדולה של האומה הסינית", שבנוי על שימוש במידע וטכנולוגיה - שני כלים חשובים בארסנל של מפלגת השלטון. מאמצעי זיהוי פנים ועד לכלים לניטור הרשתות החברתיות, כל האמצעים נרתמים להשלטת חוק וסדר.

נשיא סין, שי ג'ינפינג צילום: איי אף פי

גם ענקיות הטכנולוגיה המקומיות, שנהנו מצמיחה נטולת תחרות זרה הודות לאיסור על חברות מערביות לפעול במדינה, נדרשות לציות מוחלט למשטר. מקרה שבו יצרנית סמארטפון מסרבת לסייע לשלטון לפרוץ מכשיר מתוצרתה, כמו במקרה של אפל וה-FBI, הוא פשוט בלתי אפשרי.

מדינת משטרה

השימוש באמצעי זיהוי פנים צמח בסין למימדים של אובססיה: הם משמשים לחלוקה ומניעת גניבה של נייר טואלט בבתי שימוש ציבוריים, מסייעים לשוטרים חמושי משקפיים ייעודיים לזהות חשודים במאגר המידע הממשלתי ואפילו נרתמו לתיעוד אזרחים שחוצים את הרמזור באור אדום.

במקביל משקיע המשטר בבניית מערך מצלמות המעקב הגדול בעולם, שמאפשר למנוע כל ניסיון להתאגדות. אזרחים סינים שמשתמשים ברשת מחוייבים להזדהות בפרטיהם האמיתיים והתוכן מנוטר בקביעות. גם טקסטים שנכתבים בקבוצות פרטיות וסגורות עוברים צנזורה ועשויים לשמש נגד כותביהם.

החזון מרחיק הלכת ביותר הוא יוזמת המשטר לייצר עד 2020 דירוג חברתי מקיף של כלל אזרחי סין, שמבוסס על התנהגותם וציותם לחוק. הדירוג ישקלל את התנהגות האזרחים ברשת ופרטים כמו חציית רמזור באור אדום לקביעת הזכויות המגיעות להם. כמויות המידע האדירות שעומדות לרשות הממשל הופכות את יכולות הדירוג, שכבר כעת מיושם ברמה מוגבלת, לכמעט בדיוניות. לא קשה לראות איך מימוש החלום של שי עשוי להיות הסיוט של אזרחיו.