המחוזי זיכה רו"ח שפדה המחאות של לקוחה ללא אישור
מועצת רואי החשבון העמידה לדין את רואה החשבון בשני מקרים בהם יוחסה לו התנהגות לא הולמת, אך שופטת המחוזי חגית מאק-קלמנוביץ' קבעה כי "מדובר בתחום אפור שגבולותיו אינם ברורים" וביטלה את ההשעיה
האם רואה חשבון שפדה המחאות של לקוחה כשכר טרחה בלי שקיבל לכך את אישורה פוגע בכבוד המקצוע? המחוזי בירושלים השיב על כך בשלילה וזיכה רואה חשבון שהורשע במועצת רואי החשבון בעבירה של התנהגות שאינה הולמת את כבוד המקצוע. השופטת חגית מאק־קלמנוביץ’, שדנה בערעור, קבעה שמדובר ב"תחום אפור שגבולותיו אינם ברורים", וביטלה את עונש ההשעיה של חצי שנה שהטילה עליו מועצת רואי החשבון.
רואה החשבון הועמד לדין בשני מקרים שבהם יוחסה לו עבירה של התנהגות לא הולמת. במקרה הראשון נטען כי העסיק במשרדו מתמחה, כשהסיכום עמה היה שהיא תעסוק גם בעבודות מזכירות והנהלת חשבונות שאינן בגדר התמחות. במקרה השני נטען כי חברה שנמנתה עם לקוחותיו מסרה לו המחאות לצורך תשלומי מסים, אך הוא פדה חלק מהן לתשלום שכר טרחתו ללא הרשאת החברה.
באמצעות עו"ד איגור יוטקין טען רואה החשבון כי הליך הרשעתו במועצה היה מנוגד לזכות היסוד למשפט הוגן, ומעשיו אינם עולים לכדי עבירה של התנהגות לא הולמת.
ההליך המשמעתי בעניינם של רואי חשבון מתנהל בשני שלבים. בשלב הראשון מתקיימת חקירה על ידי המועצה, ובשלב השני רשאית המועצה להטיל סנקציות. שיטה זו מרכזת בידי המועצה סמכויות רבות, ובימים אלה מתנהל הליך חקיקה להקמת בית דין משמעתי לרואי החשבון. השופטת התייחסה בפסק דינה לבעייתיות שבהליך המשמעתי, אולם לדבריה היא לא התבססה עליה. לדבריה, בפרשת המתמחה ועדת החקירה המליצה על זיכוי, ולא ברור מדוע המועצה בחרה להרשיע. בפרשת ההמחאות היא קבעה שמדובר בתחום אפור. השופטת גם ביקרה את חומרת העונש שהטילה המועצה.
עו"ד יוטקין: "חוק רואי החשבון אנכרוניסטי ואינו עונה על דרישות בסיסיות של משפט משמעתי הוגן, ועומד כעת בפני תיקון".