דו"ח טכנולוגי
וידויים ממשחטת הפרטיות: הדילמה המוסרית של עובדי פייסבוק
עובדי הרשת החברתית נקרעים בין הנאמנות שלהם לחברה ולעומד בראשה ובין אתיקה בסיסית, למה לא כדאי לו לדונלד טראמפ להסתבך עם אמזון, איך נפטרים מהבריונות שבתוך גוגל ומיהו חברו הטוב ביותר של מבריח האייפונים
פייסבוק זועזעה בסוף השבוע כשנחשף מזכר שכתב בכיר שלה, אנדרו בוסוורת', בו קרא לעובדי פייסבוק לקדם צמיחה על חשבון כל דבר אחר – גם אם הצמיחה הזו משמעה שפייסבוק תשמש לפעילויות שליליות כרצח או טרור. לפייסבוק, כתב בוסוורת', יש רק מטרה אחת: לחבר אנשים. גם אם זה אומר שבמקרים קיצוניים אלה ואחרים, הם יתחברו אל בור באדמה.
דבריו של בוסוורת' – שנכתבו ב-2016 בפורום פנימי של פייסבוק - עוררו שערוריה, כמובן; מארק צוקרברג אמר שהוא מסתייג. בוסוורת' העתיק מסטאלין ("אני לא מאמין לאף אחד, גם לא לעצמי") והודיע שהוא בכלל לא התכוון למה שהוא כתב אלא רק רצה ליצור פרובוקציה. שזה כנראה התירוץ הטוב ביותר שאפשר היה לגרד מתחתית החבית, אני מניח. אבל עובדי פייסבוק נסערו לא מהדברים עצמם, אלא מעצם העובדה שהם דלפו.
שומרים על הפה, או מדליפים? צילום: גטי אימג'ס
עובדים זועמים דרשו למצוא את המדליפים ולעשות בהם שפטים. אחרים דרשו להדק את כל הפתחים ולוודא שעובדים חדשים מגיעים כשהם מתוכנתים לא לחשוף מידע מביך על החברה. ספר בשם Chaos Monkeys שראה אור לאחרונה תיאר את עובדי פייסבוק כקהילה שסוגדת לצוקרברג כמין נביא או גורו. המאמינים בעליל אינם יכולים להתמודד עם המידע שמוצב מול עיניהם: שמטרתו של הגורו היא לעשות כמה שיותר כסף, בכל אמצעי שיש סבירות נמוכה שיכניס את ההנהלה לכלא. אחרים קראו למדליפים להתפטר במקום לגרום נזק לחברה.
ואף על פי כן, ההדלפה הזו חשובה. לפני עשר שנים היא לא היתה מתרחשת. אז הצוות של פייסבוק היה קנאי לסודיות בדיוק כמו אפל. מה שקרה בעשר השנים הללו היה התרסקות החלום: פייסבוק שימשה לאלימות, לטרור, לרצח, לרצח עם ולפרעות אתניות (עכשיו גם בסרי לנקה), ולחבלה בדמוקרטיה ברחבי העולם. עובדים בפייסבוק קמו בוקר אחד וגילו שהם סייעו להקמתו של נשק מפלצתי. ומה לעשות, לחלק מהם יש עדיין מצפון ולא בשביל זה הם הצטרפו לפייסבוק. כן, בניגוד לבוס שלהם, עובדי פייסבוק צריכים להסתכל במראה מדי בוקר. המוראל בחברה על הקרשים, ודברים מתחילים לדלוף. כמובן, כמו תמיד, באיחור גדול.
במקביל, החברה ממשיכה להסתבך. החוקר הרוסי שבזז את המידע שלה ואחר כך מכר אותו לקיימברידג' אנליטיקה חשף בסוף השבוע מסמך שבו הוא מראה שהוא התריע מראש בפני פייסבוק שהוא א. אוסף מידע שאסור לו לאסוף על פי תנאי השימוש שלה וב. שהוא מתכוון למכור את המידע הזה הלאה. אבל אף אחד בפייסבוק לא קרא את המידע שהוא שלח להם (ודאי לצרכי כסת"ח בסיסי), משום שהחברה השתמשה בבוטים כדי לקרוא מסמכים כאלה ואלה לא עמדו על הדקויות. החוקר, אלקסנדר קוגאן, אמר שהוא הופתע כשהוא הואשם בגניבת מידע: הוא הרי הודיע מראש על כוונתו. יתר על כן, אמר – הוא בעליל נהנה יותר מדי מעצמו, אבל מגיע לו – הוא לא מכיר אף אפליקציה שעומדת בתנאי הפרטיות של פייסבוק. למה נטפלים אליו?
וכאילו לא היו חסרים לפייסבוק כאבי ראש, טראמפ מתכוון למנות בעוד שבוע את ג'ון בולטון הנצי, האיש שעוד לא ראה מלחמה שהוא לא אהב, לתפקיד היועץ לביטחון לאומי. בולטון היה בין האנשים שמימנו את קיימברידג' אנליטיקה לפני הבחירות; עכשיו צצים מסמכים שמעידים שקיימברידג' העבירה לארגון פוליטי תומך טראמפ שניהל בולטון מידע של משתמשי פייסבוק במהלך בחירות 2016. אז בפעם הבאה שבולטון יעשה את חיקוי ד"ר סטריינג'לאב שלו, הרבה אנשים יזכרו גם את הקשר המפוקפק שלו לרשת החברתית.
המיליארדר והליצן
זה לא סוד שבבית הלבן יושב לו נשיא קפריזי ולא שגרתי בעליל; בשבוע שעבר למדנו עד כמה: טראמפ תקף את אמזון שוב ושוב, קצת אחרי שהתפרסם דיווח לפיו הנשיא מפנטז על דרכים לפגוע בחברת הענק. המתקפות המשיכו בסוף השבוע; טראמפ האשים את אמזון בכך שהיא לא משלמת מסים כחוק, מה שנכון אבל קצת מגוחך כשזה מגיע מאדם שהתרברב בעימות נשיאותי שהעובדה שהוא חמק מתשלום מסים מוכיחה כמה שהוא חכם. בתגובה להתקפה הזו של טראמפ, מניית אמזון דווקא התאוששה.
הסיבה לכך פשוטה למדי: בניגוד לטראמפ ששיחק איש עסקים במיצג ריאליטי, ג'ף בזוס הוא איש עסקים אמיתי - ואיש עסקים מעולה.
טראמפ ובזוס צילום: אי פי איי
אמזון היא חברה דורסנית מאוד בכל מה שקשור לעובדים שלה, אבל היא יודעת שלעובדים כמעט שאין קול; לעשרות מיליוני לקוחות מרוצים יש גם יש. אמזון היא החברה הפופולרית ביותר בארה"ב, פופולרית משמעותית יותר מטראמפ.
יתר על כן, טראמפ מנסה להגן כאן על משהו ממש לא פופולרי: חנויות קמעונאיות גדולות, אלה שאמזון אוכלת בעקביות. אף אחד לא אוהב לראות חנות משפחתית מקומית נסגרת, אבל בו זמנית אין לציבור סנטימנטים לרשתות כמו וולמארט. לחנות מקומית יש איכויות משלה, אבל יש מעט מאוד אנשים שרוצים לצאת לקניות בסופרמרקט גדול אם הם יכולים לקבל את המוצר עם שליח עד הבית.
טראמפ, בקיצור, מנהל שוב את המלחמה של האוליגרכים נגד הצרכן הקטן (את העובד הקטן רומסים כולם) וספק אם הקונגרס יצטרף למסע הצלב הזה. אבל זה טראמפ, לכו תדעו אם יזרוק מחר את בזוס לגוונטנאמו.
גוגלרים נגד בריונות
קבוצה של כ-100 מעובדי גוגל בארה"ב התארגנה כדי לשם קץ לבריונות בדיונים הפנימיים של החברה. המקרה הידוע ביותר של בריונות כזו, הוא פרשת ג'יימס דיימור, שכתב מזכר שלם על העובדה שנשים נחותות מגברים ולכן אין לשכור אותן, אבל הוא לא היחיד.
העובדים, שהחלו להתארגן בסתיו האחרון, מצביעים על תופעה של בריונות מכמה כיוונים. קודם כל, אנשים רעשנים שחוטפים דיונים על נושאי פוליטיקה ומגדר תוך הבעת עמדות שמנוגדות לערכי החברה הרשמיים, ושפוגעים באנשים אחרים; שנית, אנשים שמגישים תלונות שווא למחלקת יחסי אנוש כנגד עובדים אחרים ככלי של בריונות.
ג'יימס דיימור, המהנדס המיזוגן של גוגל צילום: ביזנס אינסיידר
במקרים אחרים, אנשים מדליפים פרטים של עובדי גוגל שנוקטים בעמדות ליברליות כדי שאלה יהפכו למטרה עבור קיצונים ימנים ברשת. עובדים – בעיקר עובדות – כבר התלוננו על כך שהם היו תחת התקפה, כולל איומים בפגיעה פיזית, בגלל מה שכתבו בפורומים הפנימיים של החברה.
המתאגדים רוצים שגוגל תקים קוד ברור של התנהלות בפורומים שלה, עם הנחיות שמאפשרות לאנשים להבין מתי ואיך הם מבצעים עבירה, איך מתלוננים על עבירה כזו ומה העונש המקובל עליה. האווירה בגוגל החריפה משמעותית, אומרים העובדים, מאז תקרית דיימור באוגוסט שעבר. כרגע הקבוצה נמצאת בדיונים לא רשמיים עם בכירים בחברה.
קצרצרים
1. מבריחים תבן לעופריים: המכס במחוז שנזן, שם ככל הנראה ייצרו את הסמארטפון שלכם, הופתע לגלות את ההברחה הגדולה ביותר באמצעות מזל"ט עד כה - כי מישהו הבריח אייפונים משופצים מהונג קונג לשנזן. ההברחה התבצעה באמצעות כבלים באורך 200 מ', בדרך כלל במשך הלילה, והמבריחים נזקקו לזמן קצר בלבד כדי להעביר יותר מ-10 אייפונים בכל משלוח. במכס הסיני מעריכים ש-15,000 אייפונים הוברחו כך לשנזן מדי לילה. עד כה נעצרו 26 חשודים בפרשה.
חברו הטוב של המבריח צילום: עמית שעל
2. ויקשה האל האכזר את לב פרעה: מחלקת המדינה של ארה"ב מתכוונת לדרוש בקרוב מכל מבקש ויזה לארה"ב לציין את שם המשתמש שלו בשלל שירותי מדיה חברתית, את כתובת המייל שלו בחמש השנים האחרונות ואת מספרי הטלפון שלו באותן שנים. ואה, כן – האם קרובי משפחתו היו מעורבים בפעולות טרור. עד כה הדרישות הללו הוצגו רק לאנשים שביקרו באזורים שנמצאים תחת שליטת ארגוני טרור, ומעתה הם יוצגו לכל מבקשי הוויזות, כ-15 מיליון בשנה. מצד שני, לפחות הם לא דורשים את הסיסמאות לשירותי המדיה החברתית. מצד שלישי, עולה החשד שהם לא דורשים אותן כי הם לא צריכים אותן.
3. משרד המשפטים האמריקאי מבקש לסגור את התיק נגד מיקרוסופט בפרשת הדרישה של הממשלה לקבל פרטים משרת של מיקרוסופט באירלנד, וזאת לאחר שהקונגרס העביר חוק שמאפשר את האימפריאליזם המשפטי הזה. תזכורת: הממשלה האמריקאית רוצה לנהל משפט נגד סוחר סמים כלשהו. דא עקא, המידע שהיא רוצה נמצא על שרת של מיקרוסופט באירלנד. בית משפט אמריקאי הוציא צו, ומיקרוסופט ערערה עליו בטענה שלממשלת ארה"ב אין סמכות להוציא צווים שתקפים על מחשבים מחוץ לארה"ב. הערעור כבר הגיע לעליון האמריקאי, והקונגרס תיקן את החוק כך שמעתה שופט בניו יורק יכול להוציא צו על כל מחשב בכל מקום וחברות אמריקאיות יצטרכו לציית לו.
4. מה שומע הרמקול החכם שלכם ומה הוא מעביר הלאה? בגוגל ובאמזון מתעקשים שהמכשיר מקליט רק את מה שהמשתמש אומר אחרי שהוא משתמש במילות ההפעלה ("אוקיי, גוגל" או "היי, אלקסה"), אבל שתי החברות מנסות לקבל פטנטים רחבים משמעותית בתחום הזה. אמזון, למשל, רוצה פטנט על הפעלת רמקול של טאבלט או מחשב נייד שיסנן מילים כמו "אהבתי", "קניתי" ו"אני רוצה" ואז ינתח את מה שהמשתמש רוצה כדי להציג לו פרסומות. גוגל, מצידה, רוצה שהתרמוסטט החכם שלה יעקוב אחרי הצלילים של הילד שלכם כדי לברר אם הוא משתולל. זה עוד לא פה, אבל כשזה יגיע יסבירו לכם שזה לטובתכם.
5. לפני 20 שנה, בסוף מרץ 1998, נפל דבר באינטרנט: נטסקייפ – חלוצת הגלישה ברשת עם הדפדפן Navigator - היתה במצב נואש למדי. הגודזילה דאז של שוק התוכנה, מיקרוסופט, התיישבה עליה בכל הכוח והפיצה דפדפן משלה, אינטרנט אקספלורר. הדפדפן של מיקרוסופט היה נחות משמעותית, אבל היה למיקרוסופט כוח הפצה חריג. בצעד לא שגרתי, פרסמה נטסקייפ את קוד המקור של הדפדפן העדכני שלה. כמה שנים אחר כך, נטסקייפ כבר לא התקיימה, אבל הפרויקט שלה – מוזילה – הוליד את מה שנשאר מהרשת החופשית כפי שאנחנו מכירים כעת. הרעיון של פרויקטים בקוד פתוח הביא לנו את פיירפוקס, הדפדפן העצמאי הראשון אחרי שנים של דשדוש באקספלורר. אחר כך כבר הגיע כרום, וכעת אפילו מיקרוסופט משתמשת בקוד פתוח. אנחנו חייבים לא מעט למיזמי קוד פתוח, ויש לקוות שנראה כמה שיותר מהם בעתיד.
