תוכנית ההצלה לספורט הישראלי
ד"ר איציק בן מלך, ממייסדי היחידה לספורט הישגי במכון וינגייט, סבור שיש לקחת את הכסף מהעסקנים - ולתת למועדונים
בן מלך עוסק זה שנים בהשוואות בין הספורט הישראלי לספורט העולמי. הנתונים שלו מראים שתקציבי הספורט דווקא גדלו ביחס לאוכלוסייה. בין 1990 ל־2018 גדל מספר התושבים כמעט פי שניים, מ־4.5 מיליון נפש ל־8.9 מיליון נפש. תקציב הספורט (אחרי השינויים) צמח באותה תקופה פי 6.5 ‑ מ־150 מיליון שקל ל־750 מיליון שקל.
אבל לאן הלך הכסף? בשעה שתקציב הספורט ההישגי התנפח פי 24, ותמיכת משרד הספורט באיגודים תפחה עד פי 20, תקציב מועדוני הספורט נשאר דומה ‑ רק 100 אלף שקל ‑ ומספרם אפילו ירד. מספר הספורטאים הרשומים נותר בין 75 ל־80 אלף. דמי החבר (או התשלום לחוג) דווקא עלו פי שמונה.
"באירופה יש מועדונים בלב קהילות כפרים וערים", אומר בן מלך. "הילדים לומדים אחרי בית הספר, משחקים במגוון ענפים ומקבלים אימון והשגחה ‑ במחיר נמוך מאוד. כאן זה לא קיים כמעט. וזו בעצם תשתית הספורט של ישראל ‑ לאו דווקא המתקנים, אלא התוכן שבו ממלאים את המגרשים".
הגישות השונות משתקפות בתקציבים. במדינות אירופה רוב התקצוב הציבורי מופנה לאגודות ולמועדונים המקומיים, ולא לאיגודים הארציים. באוסטריה 90% מתקציבי הספורט מגיעים למועדונים ורק 10% לאיגודי הספורט. בגרמניה היחס הוא 65%‑35% לטובת האיגודים. ובישראל? 70%–75% מהכסף מועברים לאיגודים, ולא תמיד הם מחלחלים למטה.
בן מלך שוחח עם מנהלי ספורט בערים כמו קופנהגן, וינה, זלצבורג, אמסטרדם וניקוסיה, וגם בעיירות קטנות יותר, כדי ללמוד איך אפשר לצמצם את הפער מהמדינות המערביות. המסקנה הראשונה היא שהתקציבים צריכים לגדול. בציריך, למשל, שבה 400 אלף תושבים, תקציב הספורט עומד על 124 מיליון שקל, 41 מיליון שקל מתוכם לספורט תחרותי. דמי החבר נעים בין 40 ל־90 שקל לחודש בלבד. בתל אביב, שבה מספר התושבים דומה, התקציב עומד על 26 מיליון שקל בלבד, והתקציב לספורט תחרותי ‑ על 7.5 מיליון שקל. התשלום החודשי לחוגי ספורט, לעומת זאת, נע בין 250 ל־300 שקל בחודש.
שנית, בן מלך ממליץ לקחת את הכסף הגדול שבמשרד הספורט ובקרן המתקנים, ולהשקיעו בהקמת מועדוני ספורט כמו באירופה ‑ נגישים, מחוברים לקהילה ומספקים שירות מקיף. המועדונים המסובסדים הללו יעסיקו מאמנים בשכר ויעניקו לילדים מעטפת חינוכית ותרבותית, סיוע כלכלי והדרכה לאורח חיים נכון. ברגע שיותר ילדים וילדות, נוער ומבוגרים יעסקו בספורט במועדונים קרובים לבית, גם האיגודים ירוויחו.