ראיון כלכליסט
יו"ר ארגון קבלני ת"א הפורש: "בעיות מחיר למשתכן יצופו כשכחלון כבר לא יהיה כאן"
אבנר לוי פורש מראשות ארגון קבלני תל אביב ובת ים לאחר 11 שנה בתפקיד עם ביקורת על תוכנית הדגל של כחלון ובטן מלאה על הממשלה: “היא לא סופרת אותנו היום ומנסה לחסל את הענף, אבל בסוף אנחנו המבצעים"
“כחלון מדבר איתנו ומחבק אותנו, אביגדור יצחקי אומר שהוא עובד אצלנו, אבל זו הצגה, כלום. הרגולציה לא מתייחסת ולא סופרת את הקבלנים”, אומר אבנר לוי, הבעלים של חברת הבנייה אבנר לוי והיו"ר הפורש של ארגון קבלני תל אביב־יפו־בת ים. לוי מסיים 11 שנים בתפקיד עם טעם מר ולא מעט תסכול. לאחר שנים ארוכות של עליות מחיר חדות בשוק הדירות, שהיטיבו מאוד עם הסקטור שלו, ולאחר שנים שבהן היו הקבלנים גורם רב־השפעה על מקבלי ההחלטות והפוליטיקאים בתחום התכנון והבנייה, בשנתיים האחרונות הקערה התהפכה על פיה: כמעט כל צעד ממשלתי היום – החל במחיר למשתכן, דרך הכבדת המס על משקיעי נדל"ן ועד הבאת חברות בנייה סיניות - ננקט בניגוד לעמדתם ובהתעלמות גורפת ממחאותיהם.
- יהודה כתב נבחר ליו"ר התאחדות הקבלנים והבונים תל אביב בת ים
- "כחלון הורס את מרכזי הערים"
- דו"ח בנק ישראל נגד תוכניות הדיור של האוצר: ביקורת חריפה על הוותמ"ל ומחיר למשתכן
מבחינה תדמיתית לא הצלחתם לשפר את מצב הקבלנים בעשור האחרון. בציבור אתם נתפסים כאינטרסנטים שמלבד הרווח האישי שלהם לא מעניין אותם כלום.
"אפשר להגיד הרבה דברים, אבל בסוף אנחנו אלה שמבצעים. כחלון בפאניקה, הוא זה שאומר את הדברים האלה ולא הציבור. אנחנו מבצעים את מדיניות הממשלה. כחלון טען שאנחנו מספסרים בקרקעות, אבל הספסר הכי גדול זו מדינת ישראל על חשבון הקבלנים והציבור. הם הוציאו מגרשים למרבה במחיר והיתה מלחמה על קרקעות. זה העלה את המחירים והכניס למדינה מיליארדים. ההישג הכי גדול של המחאה החברתית זה הקרקע שנמכרת עכשיו במחיר אפס.
"כחלון עומד לבחירה ואנחנו לא, אנחנו נהיה כאן גם אחריו. אנחנו לא מוכנים להיכנס לשיח הרדוד הזה. אנחנו ציבור אחראי שיוצא בבוקר לבנות. במשבר הדיור היינו בצד, והציבור לא היה נגדנו אלא נגד הממשלה. כיום יש לנו ענף כל כך חזק ומשפיע שהם לא יכולים בלעדיו. אם לא אנחנו מי יבנה את המדינה?”.
“ניסיון לחסל את הענף”
בניגוד לרבים מעמיתיו, לוי מתרחק מיוזמת מחיר למשתכן ואינו מבצע פרויקטים כאלה. כשנשאל מדוע על אף הביקורת, קבלנים רבים משתתפים בה הוא משיב: “החברות נכנסו מפני שהמבצע הקפיא את הפעילות בשוק הפרטי. רובן חברות בינוניות והן עשו זאת בלית ברירה היות שיש להן ציוד ועובדים, ולא היו להן קרקעות לבנייה. כחלון ניתב את הקבלנים האלה שנכנסו רק כשהיו במצוקה, הם היו חייבים להיכנס לפרויקטים, ואני אומר לך שהחברות האלה פועלות במרווחים מאוד נמוכים”.
מדוע לדעתך מחיר למשתכן אינה תוכנית טובה?
“תוכנית מחיר למשתכן הרסה את השוק הפרטי. נכון שזה סוציאלי ותמכנו בזה, אבל בסך הכל אנחנו רואים כאן הרס של השוק, וזה לא ימנע ממחירי הדיור להמשיך לעלות, אני משוכנע בזה. לכחלון אין קרקע זמינה באזורי ביקוש. שם הוא לא פתר את הבעיה, ובעוד ארבע־חמש שנים תהיה קטסטרופה. חלק מהזוגות הצעירים זכו בדירות במקומות שאין להם כוונה לגור בהם. זוג שגר בכפר סבא קנה דירה באשקלון, וכשהוא יקבל אותה הוא ינסה להשכיר אותה יחד עם אלפים כמוהו, ולא יצליח. אבל כשהבעיות יצופו כחלון כבר לא יהיה”.
הממשלה גם הביאה חברות בנייה סיניות להאצת הבנייה.
"נכון, וזה תהליך מאוד מסוכן. ממשלת סין מתלבשת על פרויקטים לאומיים של ישראל ובונה אותם, ומחר עלולות להיות לכך השפעות פוליטיות וכלכליות. באיזו מדינה לוקחים ענף כזה גדול וחזק ועושים הכל כדי לחסל אותו? זה לא רק הקבלנים, התעשייה הנלווית של ענף הבנייה בישראל היא אדירה, והם מנסים לחסל אותה עם הבאת הסינים".
קשה להאשים את הממשלה כשהקבלנים הישראלים לא מסיימים בניין של חמש קומות בפחות משנתיים.
"זה נכון, אבל האטיות שלנו נובעת בין היתר מכך שחסרים לנו עובדים. הבאה של חברות סיניות תהיה כישלון גדול. אסור להחליף תעשייה שלמה בסינים, זה לא רק אבנר לוי, זו תעשייה שלמה".
אין לך מילה אחת טובה לומר על כחלון ועל הפעולות שלו?
"הוא נבחר למטרה אחת – פתרון משבר הדיור בישראל. לזכותו ייאמר שבניגוד ליאיר לפיד הוא לא האמין לביבי, ודרש לקבל את כל המוסדות שקשורים לתכנון ולבנייה. מי שהציל אותו זה אביגדור יצחקי, שעוזב אותו מוקדם מדי לדעתי. הוא מבחינתי הבולדוזר בתחום הדיור היום וחסרונו יורגש".
למה לא נכנסת לפרויקטים של דירה להשכיר?
“התשואה שם מאוד נמוכה וזה לא כלכלי. עוזי לוי, שהוא חבר שלי, מאוד רצה שאגש למכרזים. בחנתי אותם והחלטתי לוותר”.
בכל זאת כמה מהחברות הגדולות בענף כמו אפריקה ישראל נכנסו לתחום.
“הן רצו שיהיה להם בתמהיל גם דיור להשכרה, אז הן יכולות להיכנס גם כשזה לא הכי רווחי”.
בתחילת דרכך נכנסת לתחום הנכסים המניבים בתחום המגורים.
“החלטתי שאני צריך לבנות להשכרה, ובזמנו היה חוק עידוד השקעות הון ונתנו לנו גם מענק. את הבניין הראשון בניתי ברחוב בן ציון 19 בקריית משה, בניתי, קיבלתי מענקים והגעתי לתשואה של 5%-4%. יתר הקבלנים לא הלכו על זה כי הם טענו שאתה מדלל את ההון של החברה שלך. בניתי שני בניינים בקטמון, ועוד בניינים בקריית משה וכך המשכתי לבנות. שימשתי גם כיו”ר הוועדה לדיור להשכרה בהתאחדות הקבלנים. כיום אני מחזיק בשבעה מקבצי דיור. לא מכרתי כי החלטתי שזה יהיה העוגן של החברה, ומינפתי את זה. הבנקים מאוד אוהבים נכסים מניבים, והחברה שלנו מאוד יציבה בזכות זה. כיום בכל פרויקט שאני מתחיל אני מייעד חלק ממנו להשכרה”.
אחד הנושאים הכאובים בענף הוא תאונות הבנייה. למה אתם לא מצליחים למנוע אותן?
“אסור להמעיט בחומרתו של אירוע שבו אדם נהרג באתר בנייה. מה שקורה היום זו הפקרות, ואנחנו בעד החמרת הרגולציה באתרי הבנייה. אבל המציאות היא שתאונות מתרחשות גם כשהקבלנים עובדים בדיוק לפי הספר. תאונות עבודה בבניין תמיד יהיו, בדיוק כפי שתאונות דרכים יהיו. הקנסות על הקבלנים לעומת זאת יכולות לגרום להתמוטטות של חברות בנייה, ולא יכול להיות שיש מעט מאוד מפקחים לכל כך הרבה אתרים”.
למה הקבלנים לא יכולים לקחת את זה לידיים במקום להמתין לפקחים?
“יש שינוי באתרי הבנייה, אבל מצד שני כדאי שחיים כץ, שר העבודה והרווחה, יקים יחידה שתתעסק עם אתרי הבנייה וגם תנהל את זה. יחידה כזו היתה אמורה לקום ולבסוף לא תוקצבה. פקח שיגיע וימלא דו”ח מפורט על ליקויים וידרוש תיקון בתוך שבוע יביא לתוצאה. אפשר להפוך אתרי בנייה לבית מרקחת, אבל הם לא עושים כלום וקנסות זה הכי קל”.
בשנים האחרונות אנחנו עדים לגל מעצרים של ראשי ערים ובכירים ברשויות המקומיות, ולצדם כמעט תמיד נעצרו קבלנים ויזמים. מדוע השחיתות כל כך בולטת בענף הזה?
“קשה לענות על זה. השחיתות מתחילה מלמעלה ומחלחלת מטה. זה לא קשור לענף הבנייה דווקא, זה קשור למה שקורה במדינה. אני מסכים שהממונים בעיריות ובוועדות התכנון צריכים לעמוד בכללים האתיים שהתפקיד שלהם מחייב. יש התחככות מיותרת בין נבחרי ציבור לקבלנים”.
זה בעייתי שיזם נפגש עם ראש עיר?
“אני לא פוסל מצב שראש עיר ייפגש עם קבלן, אבל זה צריך לקרות בשקיפות ובמסגרת החוק. מעבר לכך יש עשבים שוטים, אבל זה לא מאפיין את הענף שלנו,
שברובו מתנהל ביושר ובאמינות. מי שנתפס, יש להחמיר איתו”.
ממצאים מימי בית ראשון
את דרכו המקצועית החל לוי בתחום הארכיאולוגיה. אחרי מלחמת ששת הימים הקים חברה שסיפקה שירותים למשלחות הארכיאולוגיות ברובע היהודי ובכותל, וביצעה חפירות ניסיון יחד עם כמה מהארכיאולוגים המפורסמים של אותם ימים. "מצאנו ממצאים מימי בית ראשון ובית שני, והיינו אחראיים לחשיפת חלק גדול מהאתרים שאנחנו מכירים היום, כמו מגדל דוד ומנהרת הכותל", מספר לוי בגאווה. "במשך עשר שנים עבדו אצלי 300 עובדים בחפירות ברובע היהודי, פינינו מהעיר העתיקה 1.5 מיליון קוב אדמה, הכל היה בסמטאות צרות ונאלצנו לסחוב את מה שפינינו עם עשרות חמורים".
בהמשך דרכו רכש לוי קרקעות בירושלים, וב־1982 בנה בית מלון בנווה אילן, שנמכר בהמשך ליורם גלובוס ולמנחם גולן, ומשמש כיום כאולפנים ומרכז תקשורת. בהמשך בנה את מלון מרקיור ברחוב בן יהודה בתל אביב, ולאחרונה גם את מלון בנג'מין, מלון עסקים בן 120 חדרים בהרצליה פיתוח. בתחום המגורים הוא יוזם בימים אלה פרויקט של 200 דירות בסמוך לפארק ברמת גן, ופרויקט בן ארבעה בניינים בהוד השרון. בתחום הנדל"ן המניב מחזיק לוי במגדל בהר החוצבים שמושכר כולו למובילאיי.