יוכלמן התלוננה ששכרה נחתך ביותר מחצי, בית המשפט הקטין לה ערבות

פרשת בזק: בית המשפט הפחית בחצי את הערבות של עו"ד לינור יוכלמן, מזכירת בזק והיועצת המשפטי של המטה עד לאחרונה, החשודה בביצוע עבירות מרמה, הפרת אמונים דיווח ושיבוש הליכי חקירה. יוכלמן טענה כי שכרה נחתך בלמעלה מחצי לאחר שחברת התקשורת הדיחה אותה מתפקידה בחודש פברואר, והעבירה אותה לתפקיד אחר במטה.

שכרה החודשי של יוכלמן, על פי הערכות, עמד עד העברתה לתפקיד החדש על כ-70 אלף שקלים ברוטו בחודש. זאת מלבד בונוסים שנתיים שקיבלה. יוכלמן הודחה מהתפקיד הקודם, לאחר בדיקה פנימית בבזק שבה עלה חשד שהיא האזינה לדיונים המתקיימים בחדר הישיבות של דירקטוריון החברה, אשר אסור היה לה להיות חשופה אליהם.

בתפקידה כעת בחברה היא כפופה לחשוד אחר בפרשות בזק ותיק 4000, סמנכ"ל הפיתוח העסקי ויד ימינו של אלוביץ', עמיקם שורר. כפי שפורסם ב"כלכליסט", בדירקטוריון בזק פועלים להדיח את השניים מהחברה.

לינור יוכלמן צילום: בזק

את ההחלטה להקטין את הערבות הכספית – מ-200 אלף שקל ל-100 אלף שקל - נתן בשבוע שעבר שופט בית משפט השלום בת"א, עלאא מסארווה. זאת לאחר שיוכלמן, אחת המקורבות בחברה לבעל השליטה שאול אלוביץ', ביקשה להקל בתנאי השחרור שלה בתנאים מגבילים לאור מצבה הכספי. מלבד מצבה הכספי, השופט נימק את החלטתו ב"שלב המתקדם בו מצויה החקירה בענייניה, להבדיל מהפרשה בכללותה (תיק 4000 שבו היא לא נחקרה, ת.ג)".

"המשך העמדת סכום של 200 אלף שקלים, שהוא סכום משמעותי ביותר עבור יוכלמן, יפגע בה מבחינה כלכלית", כתבו עורכי דינה בעז בן צור ודקלה סירקיס לבית המשפט בבקשה להקטנת הערבות. "על פי השימוע שהתקיים לה, ניתנה לה הברירה לסיים את העסקתה באופן מידי, או לעבור לתפקיד בשכר הנמוך ביותר ממחצית משכרה הקודם".

החשד: הדלפת מידע רגיש לצד נגדי לעסקה

יוכלמן חשודה בפרשת בזק בהדלפת מידע עסקי לאלוביץ' ולמקורביו, וזאת מתוך ועדות בלתי תלויות שהקים דירקטוריון בזק כדי לבחון כדאיות של עסקאות בעלי עניין בהיקף של למעלה משני מיליארד שקלים שהטיבו עם כיסו של בעל השליטה: עסקת רכישת מניותיו ב-yes, ועסקת חלל תקשורת-yes.

הבעייתיות בהעברת המידע נובעת מכך שהחברות שהיו בשליטת אלוביץ' (יורוקום וחלל-תקשורת) היו צד נגדי לעסקה, ואלוביץ' שלו היה עניין אישי באישור עסקאות אלה היה אמור להיות ממודר מהמידע.

על פי החשד יוכלמן, שמתוקף תפקידה בבזק נכחה בחלק מהישיבות שנגעו לעסקה, העבירה לאלוביץ' ומקורביו מידע מתוכן. כמו כן על פי החשד היא העבירה לו מיילים רבים שכללו מידע עסקי, על מנת שהחברות שבשליטתו יוכלו לשפר את עמדתם במו"מ מול בזק לאישור העסקאות. יוכלמן טענה בחקירתה שהייתה מחויבת לדווח לאלוביץ'. היא טענה כי מתוקף תפקידה כמזכירת החברה היא הייתה הממשק הפורמלי בין הוועדה הבלתי תלויה לאלוביץ' שכיהן כיו"ר הדירקטוריון.

התגמול של אלוביץ': קידום ובונוס לרכישת דירה

על פי החשד אלוביץ' דאג לתגמל את יוכלמן על הדלפת המידע. כך למשל הוא סייע לה לקבל בונוס כספי נדיב של מאות אלפי שקלים לצורך רכישת דירה, ואף קידם אותה בחודש מרץ אשתקד לתפקיד שנתפר לכאורה במיוחד למידותיה: היועצת המשפטית של מטה החברה.

הקידום הזה, כך גורמים בקבוצת בזק, היה גם אינטרס של אלוביץ', שרצה לעקוף את שומרי הסף בחברה, ובהם היועץ המשפטי אמיר נחליאלי. יוכלמן קיבלה תקציב גבוה לשכירת יועצים משפטיים חיצוניים, שאותם היא מגייסת לדברי גורמים בבזק להכשיר מהלכים שאלוביץ' חפץ בהם. לגבי הבונוס הכספי טענה יוכלמן בחקירתה שמדובר בבונוס על עבודה כללית רבה ולא על פעולה שביצעה בניגוד לחוק.

אלה כאמור אינם החשדות היחידים נגד יוכלמן בחקירה. זמן קצר לאחר שחוקרי הרשות פשטו על משרדי בזק במגדלי עזריאלי בת"א בחודש יוני אשתקד, ו"שאבו" את תיבות המייל וחומרי מחשב נוספים משרתי החברה, הם גילו לתדהמתם שנמחקו באופן שיטתי, פחות או יותר באותן שעות, קבצים דיגיטליים שונים של בכירים בבזק וב-yes.

על פי החשד, מי שלקחה חלק מרכזי במה שמגדירה הרשות כ"מדיניות מאורגנת של שיבוש הליכים", הייתה לא אחרת מאשר יוכלמן. לדברי מקורב לחקירה, הקבצים שנמחקו הכילו ככל הנראה מידע והתכתבויות עסקיות רגישות עם אלוביץ', והיא העדיפה שאיש לא יגלה את תוכנם כי הם עלולים להפליל אותה וגורמים נוספים בחברה.