חקר ביצועים: ימים אופטימיים בחסות כחלון, בן זאב והרגולטור

הון־שלטון: גבולות חדשים

ייתכן שפעולותיו של ראש הממשלה בנימין נתניהו בעניין בזק היו כשרות. ייתכן שהחקירה תגלה שאין קשר בין המדיניות שהכתיב כשר התקשורת לקשר שלו עם בעלי החברה שאול אלוביץ' ולסיקור שקיבל באתר וואלה. אבל גם כך, תיק 4000 קובע קו הפרדה חדש בין שרים למקורביהם, בין השלטון להון. נתניהו בחר במודע לא לדווח על קשריו, צעד לאזור האפור של ניגוד העניינים, פעל למען בזק וחטף חקירה משפחתית בחשד לשוחד. מנגד, שר האוצר משה כחלון הצהיר מראש על קשריו עם איל הגז קובי מימון, ספג ביקורת אבל הציל את עצמו מניגוד עניינים וחקירות. כשמבקר המדינה והיועץ המשפטי לממשלה יפנו עכשיו לשרים כל מה שהם יצטרכו לומר זה "תהיו כחלונים". ואם השרים מבינים מה קורה, הם בעצמם ימהרו לאשר את כללי האתיקה שמכריחים אותם לדווח על כל קשריהם - וששוכבים במזכירות הממשלה מאז 2008.

אורי תובל

להאזנה לכתבה, הוקלט על ידי הספריה המרכזית לעיוורים ולבעלי לקויות קריאה https://www.clfb.org.il/heb/main/

בנימין נתניהו צילום: ג'רוזלם פוסט - מארק ישראל סלם

שכר הבכירים: מותר להתערב

מתחילת החודש מתפרסמים הדו"חות של החברות הציבוריות שמסכמים את 2017, השנה הראשונה שבה שכר הבכירים בגופים הפיננסיים הוגבל ל־2.5 מיליון שקל בחודש. והדו"חות מוכיחים שההגבלה עובדת. התחזיות האפוקליפטיות — המנהלים יעזבו! הניהול ייפגע! החברות יפסידו! — לא התממשו; מעטים המנכ"לים שעזבו, והתוצאות הכספיות הטובות מוכיחות שהניהול לא נפגע, וגם לא הכסף הציבורי המושקע בחברות או מנוהל בידיהן. מדו"ח לדו"ח האופטימיות גברה: אפשר לקבל החלטות שמעזות לגעת בסוגיות שבהן הרגולטור לא העז לגעת עד כה. אפשר שגם צעדים שקל לפסול כ"פופוליסטיים" יתגלו כחשובים ומועילים. אפשר לא להיבהל מאיומים. והגיע הזמן שיצמח בתחום דור מנהלים חדש, שמטרתו אינה שכר עתק ושלא מחפש סיכונים מיותרים בדרך לבונוס ענק.

גולן פרידנפלד

הבורסה: סדקים של אור

כבר קצת התכוננו נפשית להיפרד ממנה, אחרי שהיתה לשק חבטות - אין מספיק מסחר, אין הנפקות, אין הייטק נוצץ, הכל דועך, ומשעמם. ובכל זאת, הבורסה המקומית מתאוששת עכשיו. עוד מוקדם להכריז על פריחה מחודשת, אבל לאט לאט חזרו ההנפקות, עם גולת כותרת בדמות רשת המלונות פתאל(שווי של כמעט 5

מה דעתך על מניית פתאל החזקות:

•  
•  
•  
•  
•  

קנייה חזקה

קנייה

המתן

מכירה

מכירה חזקה

מיליארד שקל). במקביל, חברת וונטייז, הכי קרוב להנפקת טכנולוגיה שראינו כאן זה הרבה זמן, נמכרת בפרמיה דרמטית מעל שווייה בהנפקה, ועוד לאולפן סרטים הוליוודי, ואפילו מחזורי המסחר גדלים. יכול להיות שזו רק טעות סטטיסטית, או רק תיקון, חובת ההוכחה המתמשכת עדיין מוטלת על הבורסה והעומד בראשה איתי בן זאב. אבל אחרי ימים ארוכים וכהים, באחוזת בית ניכרים סדקים של אור.

סופי שולמן

איתי בן זאב צילום: אוראל כהן

המוסדיים: עידן האקטיביזם?

אחרי שבמשך שנים נמנמו בשמירה על הכסף שלנו, למשל אישרו עסקאות בעלי עניין או כל חבילת שכר מופרכת בלי למצמץ, מנהלי ההשקעות של המוסדיים התחילו להתעורר. הם מתמסרים פחות, מקשים יותר, לא מזדרזים לשמש חותמות גומי. זה תהליך אטי, אבל בחודשים האחרונים הוא עשה קפיצת מדרגה. הם כבר לא מסתפקים רק בניסיון להכניס דירקטור חיצוני מטעמם כשדח"צ קודם מסיים את תפקידו; עכשיו, בבזק, הם דרשו לכנס אסיפה כללית שלא מן המניין, לפטר כמה דירקטורים קיימים ולהחליפם באנשים שייצגו את הציבור טוב יותר. בינתיים לא כל המוסדיים יישרו קו (גל סטאל מאנטרופי נדחק להיות מוביל המגמה), והחוק מקשה עליהם לשתף פעולה בעניין. ובכל זאת, יש כאן ניצנים חשובים של אקטיביזם מבורך. עכשיו גם הרגולטור צריך לתת לו רוח גבית, להעניק למוסדיים יותר שיניים ולעודד אותם להגביר את המעורבות בתיקון הממשל התאגידי.

רחלי בינדמן

פושטי רגל: הגיהינום יותר נוח

בכנס החורף של הכנסת שהסתיים באחרונה העבירה ועדת החוקה את חוק חדלות פירעון, שדחף המשנה ליועץ המשפטי עו"ד אבי ליכט. היה מרענן לגלות שהכנסת הנוכחית מסוגלת לאשר חוק כל כך סבוך (וארוך - המסמך גודלו כספר) שאין בצדו כמעט שום תועלת תקשורתית או פוליטית. הוא אמנם ייכנס לתוקף רק בעוד שנה וחצי, וגם אז בהדרגה, אבל בסופו של דבר הוא יכול להוביל לשתי תוצאות חשובות. האחת היא שהנושים הקטנים, בעיקר ספקים, יזכו בנתחים גדולים קצת יותר בשלב חלוקת החובות של פושטי רגל; בחלק מהמקרים זה עשוי להציל אותם עצמם מפשיטת רגל. התוצאה השנייה והחשובה עוד יותר היא שפחות אנשים ייתקעו שנים רבות בחור השחור של ההוצאה לפועל, ללא יכולת להיחלץ ולחזור לחיים כלכליים נורמליים. בניגוד לטענות המבקרים, זה לא יהיה גן עדן לחייבים, אבל הגיהינום ייעשה יותר נוח.

שחר אילן

אבי ליכט, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה צילום: דנה קופל

מערכת המשפט מתגוונת

מערכת המשפט רשמה השבוע תקדים היסטורי, עםהשבעת השופטת החרדית הראשונה בארץ, חוי טוקר. מינויה, לבית משפט השלום בירושלים, מצטרף למינוי שתי שופטות ממוצא אתיופי לבית משפט השלום בתל אביב - יחד הם לא רק מקדמים את החזון לשקף במערכת המשפט את כל חלקי האוכלוסייה, אלא גם את קידום הנשים בתוכה. טוקר, אגב, תחל את כהונתה כשופטת מעצרים, אבל אין חשש מפרשת מסרונים נוספת; כאשה חרדית, פשוט אין לה ווטסאפ.

משה גורלי

חברות הטכנולוגיה: הרגולטור סוף סוף התעורר

כמעט בכל פעם שחברת טכנולוגיה כזאת או אחרת מעלה באמון המשתמשים שלה בשנים האחרונות, התחושה היתה שהאחריות הבלעדית לתגובה נמצאת אצל המשתמשים. לא רוצים שפייסבוק תנטר את הלייקים שלכם או שגוגל תקרא את המיילים, למשל? מוזמנים לעבור לשירות אחר. עכשיו הגישה הזאת, שיש בה לא מעט מהאשמת הקורבן, מתחילה סוף סוף להיסדק. תגובת הרשויות לפרשה האחרונה בפייסבוק - ועדת הסחר הפדרלית האמריקאית (FTC) פתחה בחקירה, הפרלמנט הבריטי זימן את מארק צוקרברג לעדות - מעידה על התעוררות רגולטורית. זה אולי נמשך יותר מעשור, אבל נראה שהמחוקקים מפסיקים להתייחס לטכנולוגיה כאל תעלומה ומתחילים להתייחס אליה כאל שגרה.

הגר רבט

מארק צוקרברג צילום: בלומברג

העולם: יותר קידמה מרגרסיה

המילה "מלחמה" הוזכרה בחודשים האחרונים ביותר מדי הקשרים: קים ג'ונג און ודונלד טראמפ מחליפים איומים (מלחמה גרעינית), ולדימיר פוטין מרעיל אנשים על אדמת בריטניה עם חומרים מסתוריים (שובה של המלחמה הקרה), וטראמפ מטיל מסי יבוא ומתנהג כאחרון התגרנים בשוק (מלחמת סחר). אבל השינויים הקטנים שהופכים את כדור הארץ למקום טוב יותר עבור אנשים רבים ממשיכים להתרחש. בני הנוער מנערים את יחס האמריקאים לנשק, בלא מעט ימים היקף החשמל המופק ממקורות מתחדשים עולה על זה המופק מפחם, החינוך בגיל הרך מקבל תשומת לב גוברת בעולם המפותח מתוך הבנה שהוא משפיע על רמות האי־שוויון בגיל מבוגר, ואפילו תוחלת החיים של גברים מצמצמת את הפער ומתקרבת לזו של הנשים, עם צפי לתיקו עד 2032. מצד אחר, לא בטוח שזו בשורה טובה כל כך — זה פשוט אומר יותר זמן עם כמה מהמנהיגים שמסתובבים פה כבר עכשיו.

רן אברמסון