ורינט שוקלת להנפיק את החטיבה הביטחונית

אחרי שלא הצליחה למכור את החטיבה הביטחונית שלה בוחנת חברת ורינט אפשרויות להנפיק אותה בבורסת נאסד"ק, כך נודע ל"כלכליסט". השווי המבוקש הוא יותר מ־800 מיליון דולר. לעת עתה נתקלת ורינט בתגובות לא פורמליות צוננות מהשוק בנוגע לשווי שהיא מבקשת, אולם ככל הידוע הנושא עדיין על השולחן.

החטיבה החלה להתאושש

גורמים בשוק מעריכים את שווייה של החטיבה הביטחונית, המהווה משקולת המכבידה על ביצועי החברה הנסחרת בנאסד"ק, בכ־500 מיליון דולר. מניית ורינט, שרשמה שיא של 65 דולר באפריל 2015, השילה מאז 41% ונסחרת כיום ב־38.5 דולר. מחיר זה מקנה לחברה שווי שוק של 2.45 מיליארד דולר. בשנה האחרונה החלה החטיבה הביטחונית להתאושש, וזו הסיבה לשווי הגבוה יחסית שמבקשת החברה, ואשר עשוי להגיע למיליארד דולר.

ורינט, בניהולו של דן בודנר, פועלת בתחומי הפקת מודיעין עסקי וביטחוני (Actionable Intelligence), ומפתחת פתרונות תוכנה לניהול הקלטה וניתוח מידע של קול, וידיאו ותקשורת נתונים. למעשה, מסייעת החברה ללקוחותיה לאסוף מידע, לרכז אותו במקום אחד ולנתח אותו.

פעילות החברה מתמקדת בשני שווקים עיקריים: השוק העסקי, שעם לקוחותיה בו נמנים בנקים, חברות תקשורת, תאגידים קמעוניים וארגונים פיננסיים; והשוק הביטחוני, שהלקוחות בו הם גופי אכיפת חוק, גופי מודיעין, גורמים ממשלתיים, נמלי תעופה ומתקנים ביטחוניים.

החטיבה הביטחונית מעיקה על ורינט

החטיבה האזרחית של ורינט, Customer Engagement, אחראית לשני שלישים מההכנסות ומניבה כ־60% מההכנסות החוזרות, והחטיבה הביטחונית אחראית לשאר.

ורינט שתפרסם היום את דוחותיה ל־2017, החלה את דרכה ב־1994 בתחום ההקלטות הקוליות הדיגיטליות לאחר שהתפצלה מקומברס, שבמסגרתה התפתחה כחטיבה בשם אינפוסיס ואשר בשליטתה היתה עד לפני כארבע שנים. החברה מעסיקה 5,100 עובדים בעולם, מהם 1,100 במשרדיה בהרצליה. הנהלת החברה יושבת בניו יורק.

ורינט עברה תהפכות לא מעטות בשנתיים האחרונות.

ל

פני שנה וחצי, כשסיימה פרויקט גדול ולא קיבלה חוזה המשך, היא קיצצה 10% מכוח האדם. במקביל ביצעה ורינט שינוי ארגוני רחב, שבו הוחלפו, בין השאר, גם בכירים בחברה. לחולשה בחטיבה הביטחונית היה חלק משמעותי בכך. בניגוד לתחום האזרחי, המבוסס על פעילות ענן ורווחיותו הגולמית היא יותר מ־60%, הפעילות הביטחונית היא פרויקטלית, משלבת חומרה ותוכנה, והרווחיות הגולמית שלה היא כ־20%. ההכנסות מהפעילות הביטחונית של ורינט הן תנודתיות וקשות לחיזוי, וצריך להתאים להן את מבנה ההוצאות באופן דינמי — למשל, באמצעות גיוס עובדים ופיטורים. מרבית לקוחות החטיבה הביטחונית הן ממשלות. לפני שנה הפרידה ורינט את הפעילויות לשתי חטיבות עצמאיות במהלך שבחברה קיוו נתיתן להן גמישות ותשפר את שיעורי הצמיחה של כל אחת מהן.

שווי השוק של נייס כפול

המתחרה של ורינט, חברת נייס, השאירה לה אבק. לאחר ששתיהן נסחרו בשווי דומה ביצעה נייס מהלך שהריץ אותה קדימה לשווי של 5.8 מיליארד — כפול ויותר מזה של ורינט. נייס החליטה לצאת מהשוק הביטחוני ולהתמקד בשוק האזרחי — מהלך שתרם לעלייה של יותר מ־60% במחיר המניה שלה בשנתיים האחרונות. נייס מכרה ביוני 2015 את חטיבת המודיעין והסייבר שלה לאלביט מערכות תמורת 157 מיליון דולר, ובאוגוסט 2015 מכרה את חטיבת הביטחון הפיזי לקרן באטרי תמורת 100 מיליון דולר.

מורינט נמסר כי "החברה לא הודיעה על תוכניות ספיציפיות כלשהן להנפקת החטיבה הביטחונית, ועם פרסום הדו"חות השנתיים תעשה את כל העדכונים הנדרשים".

דן בודנר מנכ"ל ורינט צילום: אוראל כהן