הכסף הרוסי בורח מלונדון, סוכני הנדל"ן והבנקאים בלחץ

"עסקים כרגיל?", תהתה שגרירות בריטניה ברוסיה. עבור רוסים רבים החיים בבריטניה, התשובה לשאלה הזאת איננה חד־משמעית. בתקופה האחרונה הם חשופים להשלכות הקשות של התקררות יחסי לונדון־מוסקבה, התחזקות גורמי ימין בשתי המדינות ועוינות בבריטניה כלפי האליטה החיה בבירה. תחושת עצבנות מיוחדת מרגישים עורכי הדין בסיטי, רואי החשבון, הבנקאים הפרטיים, היועצים הבטחוניים ויזמי הנדל"ן, ועוד רבים אחרים שריפדו את חשבון הבנק שלהם באמצעות מתן שירותים עסקיים לרוסים עשירים.

חלקם משוכנעים כי המשבר יחלוף. זאת משום שמדובר בעסקים משגשגים עבור שני הצדדים. בשנה שעברה הונפקו אג"ח רוסיות בלונדון בהיקף שיא כמעט, זאת למרות הסנקציות שהושתו בעקבות סיפוח חצי האי קרים ב־2014. כיום רשומות בבורסת לונדון 57 חברות רוסיות, יותר מבכל מקום אחר מחוץ למוסקבה.

הפטנט של ג'ון מייג'ור

"תמיד סיפקנו שירותי בנקאות לכולם", אמר יועץ בטחוני שעובד עם לקוחות רוסים. "הם רק האחרונים בשורה ארוכה של זרים עשירים, מהברונים השודדים שהגיעו מאמריקה במאה ה־19, דרך אילי הספנות היוונים ועד לנסיכים הסינים. זה מה שאנחנו עושים. אנחנו קולטים שכבות של עשירים שמגיעים לכאן".

הכסף הרוסי גם מצא את דרכו לפרלמנט, כאשר אולג דריפסקה הוא הדוגמה האחרונה לכך. מדובר באוליגרך המקורב לנשיא רוסיה ולדימיר פוטין ואשר התקשה בעבר להשיג ויזה לארה"ב. לניהול אמפריית האנרגיה שלו, דריפסקה שכר את שירותי שר האנרגיה לשעבר מהמפלגה השמרנית גרג ברקר ואת החברה של פיטר מנדלסון, מהפוליטיקאים הבולטים במפלגת הלייבור. גם בכירי ממשל אחרים זכו במשרות נחשקות בחברות רוסיות שבשליטת אוליגרכים המקורבים לקרמלין. בשבוע שעבר אף הואשמה המפלגה השמרנית בקבלת יותר מ־3 מיליון ליש"ט בתרומות עם "קשר רוסי", מאז 2010.

ברקע ההתרחשויות, ישנם פוליטיקאים הסבורים שהכל עומד להשתנות. "לדעתי הממשלה מתחילה לקלוט את המסר", אמר כריס בריאנט, חבר מפלגת הלייבור, העומד בראש ועדה שפועלת להידוק הפיקוח על זרימת כסף רוסי לממלכה. "אנחנו חייבים לעשות בדק בית".

הלך הרוח היה שונה מאוד בשנות ה־90, כאשר הסיטי הפורח שימש אבן שואבת לכשרונות מרחבי העולם. בריטניה פרשה את השטיח האדום עבור עשירי רוסיה, שרבים מהם עשו את הונם בזכות השתלטות על נכסים שהופרטו לאחר קריסת בריה"מ. רגע מכריע היה כאשר ראש הממשלה דאז ג'ון מייג'ור החל להנפיק ויזות עבור זרים שהשקיעו מיליון ליש"ט בבריטניה, סכום שעלה מאז ל־2 מיליון ליש"ט. זה היה מחיר קטן לשלם בתמורה לרוסים עשירים שהשתוקקו לנצל את ההגנות החוקיות שהציעה לונדון, את בתי הספר הפרטיים ואת הרגולציה "העדינה" בסיטי.

שכונת קנזינגטון, לונדון. לקראת גל מכירות צילום: בלומברג

על פי ארגון השקיפות הבינלאומי, רבע מוויזות המשקיעים שחילקה בריטניה בשנים 2008 – 2015 הגיעו לרוסים עבור השקעה בהיקף כולל של 729 מיליון ליש"ט. הרבה מאוד מהכסף הזה מצא את דרכו לנדל"ן יוקרה. כמו למשל, האחוזה של רומן אברמוביץ', האוליגרך האולטימטיבי, באזור שזכה לכינוי "שדרת האוליגרכים". מדובר בשביל גישה פרטי בפארק של ארמון קנזינגטון, המאוכלס גם בשגרירים, ושבו מפטרלים שוטרים חמושים בכבדות. אברמוביץ', שעשה את הונו מנכסי גז, בישר על הגעתו ללונדון ב־2003 עם רכישת מועדון הכדורגל צ'לסי. "טייקון אפל מערבות סיביר", היה הכינוי המחמיא ביותר שקיבל אז. "כיום הוא נחשב לאיש עסקים בריטי מהוגן", אומר רומן בוריסוביץ', לשעבר בכיר בתחום הביטוח, שפועל כיום נגד שחיתות ברוסיה באמצעות קבוצת ClampK.org בניהולו.

שכנו של אברמוביץ' בלונדון הוא סר לן בלווטניק שהעניק לאוניברסיטת אוקספורד את התרומה הגדולה בתולדותיה וששמו מתנוסס על האגף החדש במוזיאון הטייט מודרן. על פי ארגון השקיפות הבינלאומי, רוסים אחראיים לכחמישית מהנכסים הבריטיים בשווי כולל של 4.4 מיליארד ליש"ט שנרכשו באמצעות "הון חשוד". הרוכשים לא בהכרח מתגוררים בנכסים, אומר הארגון. מדובר באנשים שהרכוש הבריטי משמש עבורם קופת חיסכון בטוחה לכסף שהם מוציאים ממולדתם. "מי עוד יכול להרשות לעצמו את הייד פארק וואן?", מציינת נטשה סמיונובה בייטמן, שהחברה שלה, אקסון UK, עוזרת לרוסים להגר לבריטניה. כוונתה לפרויקט הנדל"ן האולטרה־יוקרתי בשווי 1.15 מיליארד ליש"ט שהקימו האחים היזמים ניק וכריסטיאן קנדי, ושזכה לביקושים חזקים מעשירים רוסים. בייטמן גם מספרת על נהירה רוסית לבתי ספר פרטיים בבריטניה, "בתנאי שאלה נראים כמו בהארי פוטר".

אולג דריפסקה צילום: בלומברג

בדיחות פוגעניות על רוסים

כעת ישנם מי שחוששים שהעידן הזה מתקרב לסופו, ואולי אף תם. "העולם השתנה", אומר גארי הרשאם, סוכן נדל"ן לונדוני, הנחשב ל"מלך" בזירה הרוסית. ברבעון הרביעי התברגו הסינים במקום הראשון ברשימת מקבלי ויזות משקיעים בבריטניה, עם 24 ויזות לעומת 16 לרוסים. עוד לפני המשבר האחרון, הרשאם ראה כיצד הכסף הרוסי יוצא משוק הנדל"ן הבריטי והוא צופה שהטרנד הזה יימשך. "פעם קיבלנו 30-20 פניות בשבוע", הוא אומר. "היום יש לנו מזל אם נכנסות אחת, שתיים".

"לדעתי אנחנו נראה בעיקר מכירה של נכסים בידי רוסים", הוסיף, בציינו כי הקרמלין לוחץ על העשירים לחזור. "הם קיבלו מסרים ברורים כמו, 'מה רע במערכת החינוך ברוסיה'?". עבור חלק מהרוסים הלונדונים, שרובם אינם אוליגרכים או בהכרח מעריצי פוטין, המשבר הנוכחי הוא קריאת השכמה כואבת. "זה משפיל", אמרה אולגה ויסוקובה, שחיה בלונדון מאז 2002, על בדיחות "תה מורעל" שמופנות כלפיה למכביר. "זה קשה כשמקטלגים אותך ואומרים שהכסף שלך מלוכלך", הוסיפה חברתה, אנסטסיה גאן. הן כבר שמעו סיפורים על חברים שנוסעים בקביעות בין מוסקבה ללונדון, ובאחרונה מעוכבים על ידי רשויות המכס בבריטניה.

מדריך התיירים מר בוריסוביץ', שעורך סיורים באוטובוסים בין בתי האוליגרכים, לא סבור שעזיבת הרוסים העשירים בהכרח תפגע בלונדון. לדבריו, אנשים כמו אברמוביץ' ודריפסקה משתייכים לשבטים נודדים. חלק גדול מכספם מוחזק במקלטי מס כמו קפריסין ואיי הבתולה הבריטיים, וחוץ ממועדוני כדורגל ופעילות פילנתרופית מיוחצ"נת, הם לא נוטים לרכוש או להשקיע בעסקים בריטיים.

מעבר לכך, בעקבות הסנקציות, בנקים פרטיים בבריטניה דיווחו כי הם הורידו את היקף הפעילות הרוסית. העמלות ממסחר במניות רוסיות מהוות נתח זעום מכלל הפעילות בבורסת לונדון. בחינה מקרוב מראה כי גם הנפקת האג"ח בשבוע שעבר היתה משמעותית פחות מכפי שנראתה בתחילה. הנפקת האג"ח הריבוניות, למשל, טופלה באופן בלעדי על ידי הבנק הרוסי VTB קפיטל. היא כללה סעיף חריג שמאפשר למוסקבה לפרוע חלק מהאג"ח ברובלים אם יידרש, מה שמרמז כי הרבה מהרוכשים היו אולי רוסים שמשיבים את כספם לרוסיה בהוראת הקרמלין.