אדם אחרי קוף: תערוכה של מורן קליגר בהרצליה

"תמיד עניין אותי המתח שקיים בין המקום אצלנו שהוא יותר מבוית, הולך לפי הכללים, לבין המקום הפרוע, היצרי. זה דיסוננס שקיים בכל אחד מאיתנו", אומרת האמנית מורן קליגר.

בשבוע שעבר נפתחה תערוכת היחיד של קליגר, "שבעה פרימטים", בגלריה בסיס בהרצליה (אוצרת שלומית ברויר, עד אמצע מאי). בתערוכה קליגר מציגה עבודות גדולות ממדים של יצורים היברידיים, סוג של קופי אדם. הגודל שלהן, 2–3 מטרים גובה, הוא משמעותי פה, כי כאשר הצופה מסתובב לידן, הוא מרגיש קטן מהן בהרבה. גם צורת ההצגה של העבודות היא יוצאת דופן: הציורים אינם תלויים על הקירות אלא מוצבים בתוך תיבות תצוגה גדולות במרכז החלל. "התצוגה מהדהדת מקומות כמו מוזיאוני טבע או גני חיות", מסבירה קליגר, "והצופה מוזמן להסתובב בין העבודות".

מורן קליגר לצד "שבעה פרימטים". "אני רושמת שערה-שערה" צילום: יריב כץ

קליגר (36) היא בוגרת התואר הראשון בעיצוב תקשורת חזותית בשנקר והתואר השני באמנות במדרשה בבית ברל. "גם במהלך הלימודים בשנקר העבודות שלי היו תמיד על הגבול בין אמנות, עיצוב ואיור", היא מספרת. "כשסיימתי את התואר, עבדתי במשך שלוש שנים בסטודיו למיתוג והבנתי שזה לא מה שאני רוצה לעשות בחיים. לכן פניתי ללימודי המשך באמנות". במקביל לתערוכה הנוכחית קליגר מוציאה, בתמיכה של בית הספר בסיס ומפעל הפיס, גם ספר אמנית הכולל עבודות שלה מהתערוכה וגם עבודות קודמות, לצד טקסטים של שלומית ברויר האוצרת, תמי כץ פרימן ועודד וולקשטיין. כמו כן, בקרוב היא תצא לחודשיים של רזידנסי ב"סיטה" בפריז, אחת מתוכניות שהות האמן הנחשבות בעולם.

מהיכן הגיע העיסוק בנושא האדם מול החיה?

"העבודות שלי מאז ומתמיד עסקו במתח הזה. בעבודות המוקדמות שאבתי השראה מסיפורי ילדים, סיפורי עם ומיתולוגיות. את העיסוק בקופי אדם התחלתי דווקא כשהייתי ברזידנסי במיאמי לפני שנתיים וחצי. מבחינתי זהו ניסיון לשאול שאלות על הקרבה בינינו לבעלי החיים או על הקרבה בינינו לבין הטבע, ולעסוק במקום המטריד הזה של עליונות האדם מול נחיתות הטבע".

הטכניקה שבה קליגר משתמשת מסקרנת. "אלה רישומי עיפרון על נייר, עבודת רישום מאוד עמלנית. אני רושמת קו־קו, שערה־שערה. אלה חודשים של עבודה על כל יצירה. אני בכוונה משתמשת בקו שהוא מאוד גרפי, יבש, נטול פאתוס ובטכניקה שהיא מאוד ממושטרת. זה מעצים את הניגוד בין הטכניקה לבין התוכן של העבודות שהוא מאוד יצרי. זו גם הפעם הראשונה שאני משתמשת בעפרונות צבעוניים – עד כה יצרתי רישומים רק בשחור־לבן, הכי הרבה עם מעט נגיעות של צבע".