נבחן קשר בין נתניהו, ראש לשכתו ומועצת הכבלים והלוויין

בן מאיר פנה במסגרת בקשת חופש המידע לקבל את כל המועדים של שיחות הטלפון והפגישות שערכו נתניהו והורוביץ עם יו"ר מועצת הכבלים והלוויין וחברי המועצה, לרבות מימון שמילה, שמכהן היום כממלא מקום מנכ"ל משרד התקשורת וכיהן בעת הבקשה כחבר מועצה מטעם משרד התקשורת.

במסגרת התשובה שקיבל בן מאיר, נמסר מטעם משרד ראש הממשלה כי בהתאם להנחיית משרד המשפטים, לא ניתן למסור את המידע המבוקש וזאת משיקולים הנוגעים לחקירה המתנהלת בימים אלו.

רה"מ בנימין נתניהו צילום: אלכס קולומויסקי

לפי הבקשה, בן מאיר ביקש לקבל לידיו את מועדי השיחות והפגישות שנערכו בין הצדדים החל מספטמבר 2016 ועד היום. במהלך תקופה זו, מנכ"ל משרד התקשורת המושעה שלמה פילבר קידם במרץ טיוטת מדיניות חדשה, שלפיה המשרד יפעל מול חברות התקשורת, ובעיקר בזק ו-HOT במודל של תמריצים. זאת בשונה מהמודל שניהל המשרד לקיום ועידוד התחרות בשוק תשתיות התקשורת הנייחות.

ביוני 2015 המליצה מועצת הכבלים והלוויין לנתניהו, שכיהן אז כשר התקשורת, לאשר את עסקת מיזוג בזק-yes. העסקה אושרה כשבועיים לאחר כניסתו לתפקיד של פילבר, בלחץ זמנים צפוף, שכן אסיפת בעלי המניות התנו את העסקה בהשגת כל האישורים הרגולטוריים הנדרשים עד אמצע יוני. מועצת הכבלים והלוויין התקשרה באמצעות משרד התקשורת עם חברה לייעוץ כלכלי עדליא, שהכינה עבודה כלכלית בתוך ימים ספורים והציגה אותה לחברי המועצה בישיבה שהוקדמה במיוחד לצורך קבלת החלטה בנושא.

החשד המרכזי בפרשה הוא כי גורמים בקבוצת בזק, ובהם בעל השליטה אלוביץ' ובני משפחתו, דאגו לסיקור אוהד של נתניהו באתר וואלה, בתמורה לקידום האינטרסים העסקיים שלהם במשרד התקשורת.