$
שווקי חו"ל

הראלי בוול סטריט סידר למנכ"לים שכר חסר תקדים

שווי מענקי המניות למנהלי החברות הציבוריות הגדולות בארה"ב עלה ב־10%. שכרה של מנכ"לית י.ב.מ ג'יני רומטי דווקא ירד ב־43%

שירות כלכליסט 18:2921.03.18

המנכ"לים של החברות הגדולות בארה"ב יכולים לסמן את 2017 כאחת השנים הטובות ביותר עבור חשבון הבנק שלהם. הם יכולים להודות לעלייה בשוק המניות ולמגמת השיפור של הכלכלה האמריקאית, שהזניקו את שכרם.

 

"הוול סטריט ג'ורנל" דיווח כי השכר החציוני למנכ"ל ב־133 החברות הציבוריות האמריקאיות הגדולות ביותר הגיע אשתקד לשיא של כל הזמנים - 11.6 מיליון דולר. לשם השוואה, בשנה שעברה הגיע השכר החציוני למנכ"ל באותה קבוצת חברות הגיע ל־11.2 מיליון דולר.

 

ההחזר החציוני למשקיע במניות החברות שנכללו בקבוצה עמד אשתקד על 19.1%, זאת לעומת החזר חציוני של 17.5% ב־2016. ההחזר למשקיעים משקף את התנודות במחיר המניה במהלך השנה בשקלול חלוקת הדיבידנדים.

 

טכנולוגיה ותעשייה בראש

 

העלייה החציונית בשכר, כלומר, כזו שחצי מהמנכ"לים זכו לקבל יותר ממנה, וחצי פחות ממנה, עמדה על 9.9%. מדובר בעלייה השנתית החציונית הגדולה ביותר מאז 2014. לפי הוול סטריט ג'ורנל, רבע מהמנכ"לים זכו לראות את שכרם תופח ביותר מ־25%. חלק הארי של התוספות לשכר הגיע בצורת מניות של החברות, שכאמור רשמו ברובן עליות נאות אשתקד.

 

השווי הכולל של מענקי המניות עלה ב־10% ב־2017 לעומת 2016. מנגד, העלייה בשכר הבסיס היתה צנועה בהרבה, כך לפני נתונים של חברת המחקר ISS. שכר הבסיס החציוני של מנכ"ל חברה ציבורית אמריקאית גדולה עמד אשתקד על 6.84 מיליון דולר, לעומת 6.82 מיליון דולר ב־2016.

המרוויחים הגדולים היו מנכ"לים של חברות תעשייה וטכנולוגיה.

 

בראש הרשימה נמצא מנכ"ל יצרנית השבבים ברודקום הוק טאן, ששכרו השנתי הכולל נאמד ב־103 מיליון דולר ב־2017. מדובר בגמול גדול פי ארבעה מהגמול שהוא קיבל ב־2016.

 

טאן עלה לכותרות החודש בהקשר אחר, שכן נשיא ארה"ב דונלד טראמפ פסל הצעת רכש של 142 מיליארד דולר של ברודקום, שהמטה הראשי שלה נמצא בסינגפור, לקוואלקום האמריקאית. טראמפ הטיל וטו על העסקה, שכלל לא סוכמה, בנימוק של ביטחון לאומי.

 

אחרי טאן מדורג ברשימה אלכס מולינארולי, מנכ"ל יצרנית ציוד האלקטרוניקה לבניינים ג'ונסון קונטרולס. השלישי בצמרת הוא אנדרו ליבריס, מנכ"ל ענקית הכימיקלים דאו־דופונט. הגמול של מולינארולי ב־2017 נאמד ב־78 מיליון דולר ושל דופונט ב־66 מיליון דולר.

 

הטוויסט של אלון מאסק

 

לעומת זאת, השכר של רבע מהמנכ"לים ירד בשנה שעברה, בהשוואה ל־2016. כך למשל, שכרה של מנכ"לית ענקית המחשוב י.ב.מ ג'יני רומטי צנח

ב־43% ל־18.6 מיליון דולר. בניכוי מענק מיוחד של 12.1 מיליון דולר שקיבלה רומטי ב־2016, שכרה אשתקד ירד ב־10%. ההחזר למשקיעים על מניית י.ב.מ היה שלילי ב־2017, ועמד על 4% –.

 

עוד יוצא דופן, שלא נכלל ברשימה, הוא מנכ"ל יצרנית המכוניות החשמליות טסלה, שביקש מדירקטוריון החברה לאשר לו חבילת שכר יוצאת דופן של 50 מיליארד דולר לעשר שנים. מאסק ביקש לא לקבל שכר בסיס, אלא שכל חבילת השכר שלו תתבסס על ביצועי החברה. אתמול אישר דירקטוריון טסלה את בקשתו של מאסק.

 

בתוך כך, אתמול חצה היקף המיזוגים והרכישות מתחילת השנה רף של טריליון דולר. מדובר בקצב המהיר ביותר שבו היקף העסקאות חצה את הרף הזה מאז ומעולם. מגמת שיפור שנרשמה כמעט בכל כלכלות העולם, לצד אמון גבוה מצד משקיעים, הניעו את גל המיזוגים והרכישות.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x