המרכז הבינתחומי יהפוך לאוניברסיטה פרטית: יוכל לפתוח מסלול לדוקטורט במשפטים

אישור הבקשה מעניק ניצחון למוסד היוקרתי מהרצליה, שחותר זה כשמונה שנים להרחיב את לימודי המשפטים גם לתארים מתקדמים. ההשלכות הן דרמטיות: לראשונה תינתן למוסד פרטי, המתבסס על תרומות ועל שכר לימוד גבוה, דריסת רגל לתחום שהיה עד כה מונופול של האוניברסיטאות הציבוריות. מצד אחד, השינוי עשוי לפתוח צוהר לתארים מתקדמים למועמדים שעד כה לא נמצא להם מקום במוסדות הוותיקים; מצד שני שכר הלימוד עשוי להגביל את האפשרות הזאת רק למי שידם משגת.

בראש התומכים בדיון היום ניצב שר החינוך ויו"ר המל"ג, נפתלי בנט, שמעוניין להכניס תחרות חופשית להשכלה הגבוהה, גם בתארים המתקדמים. אליו יחברו נציגי המכללות, שחלקם לפחות ישמחו לתקדים של הבינתחומי שיוכלו להסתמך עליו בעתיד. מעברו השני של המתרס עומדים נציגי האוניברסיטאות הציבוריות, שיש להם כוח רב במל"ג. כלשון המאזניים משמשים נציגי הציבור, הבלתי תלויים לכאורה.

פרופ' אוריאל רייכמן, נשיא המרכז הבינתחומי בהרצליה צילום: עמית שעל

ערב הדיון פרסם ועד ראשי האוניברסיטאות (ור"ה) הודעה חריפה, שבה הזהיר מ"זילות תארי הדוקטורט". בור"ה טוענים כי אישור בקשת הבינתחומי "יפגע באיזון בין אוניברסיטאות המחקר והמכללות. מוסד שמעניק תארים שלישיים צריך להיות מוסד עם עשייה מחקרית ארוכת טווח בתחומים רבים, אחרת אנשים יינתנו תארים לצורכי אגו או העלאת שכר. אנו תקווה כי האחראים יבינו במהרה את גודל הטעות".

בתגובה מיהר בנט לצייץ בטוויטר: "חבריי באוניברסיטאות, פתיחת עולם המחקר למוסד פרטי (לא על חשבונכם וללא עלות של שקל לישראל!) אינה מהווה איום עליכם, אלא היא ברכה להעצמת המחקר", וקרא להם לתמוך ב"החלטה ההיסטורית".

החשש של ועד ראשי האוניברסיטאות מובן, שכן למרכז הבינתחומי עשויים להצטרף מוסדות נוספים שיאיימו על בלעדיותם בהענקת תואר שלישי. גם בשנקר ובאורט בראודה, למשל, מעוניינים לפרוץ את תקרת הזכוכית שמציבות ההגבלות על המכללות. עם זאת, שני המוסדות האלה מעמידים לאוניברסיטאות אתגר שונה: שניהם מתוקצבים בידי המדינה, ומבקשים להשיק מסלולי דוקטורט באמצעות מיזוג עם אוניברסיטאות קיימות. המגעים בין המוסדות עדיין נמשכים.

המרכז הבינתחומי נוסד בידי פרופ' אוריאל רייכמן ב־1994 במתכונת אוניברסיטאות העילית האמריקאיות, כמוסד פרטי שאינו תלוי בתקציבי המדינה. כיום לומדים בו כ־7,000 סטודנטים בתחומים מגוונים. נאמן לחזונו, הוא קשר קשרים עם בעלי ממון וגופים עסקיים ששמותיהם מתנוססים מעל לבנייני הקמפוס, ובהם עופר, אריסון, רקנאטי, החברה לישראל, בזן וכיל.

מאמצי המרכז לקבל אישור למסלול תואר שלישי כבר עוררו מתחים עזים במוסד עצמו. בספטמבר 2017, כפי שנחשף ב"כלכליסט", עזבו שניים מבכירי המוסד, המשנה לנשיא פרופ' מריו מיקולינסר והסגן למדיניות וקשרי ממשל עידו שגריר, שהתעמתועם רייכמן במהלך המגעים עם המל"ג בנושא. במל"ג התנו את אישור המסלול בקציבת כהונתו של הנשיא רייכמו, בהתאם למהלך גורף שמקדמת המל"ג בכל המכללות. רייכמן הסכים, אך לאחר מכן חזר בו, והדבר הביא להכשלת המגעים.

נשיא הבינתחומי, פרופ' אוריאל רייכמן, פרסם הודעה המברכת את ההחלטה, אך במקביל גם תקף את ועד ראשי האוניברסיטאות על התנגדותם התקיפה לכך: "במשך שמונה שנים מנע הקרטל האוניברסיטאי כל דיון בבקשות המרכז הבינתחומי להענקת תואר דוקטורט. רק מנהיגותו של יו"ר המל"ג ושר החינוך בנט, שלא נרתע מלחץ ועד ראשי האוניברסיטאות, אפשרה את קבלת ההחלטה".