עלילות Century21: חברת הנדל"ן, מנהל הצללים וההחלטה התמוהה למחוק חוב

ב־2013, יוסי נאמן חנך ברמת השרון סניף חדש של רשת תיווך הנדל"ן הבינלאומית סנצ'ורי 21 (Century21). באותו זמן, האיש שהוצג באתר החברה כ"מנכ"ל סנצ'ורי ישראל", היה בעיצומו של הליך פשיטת רגל בשל חובות עצומים של 48 מיליון שקל. נושיו של נאמן, שרישיון עריכת הדין שלו נשלל עקב עבירות מרמה, עודכנו שהוא כלל אינו עובד. לפי עדכון שקיבלו הנושים, נאמן מעביר את ימיו בגידול בנותיו הקטינות ובהכנת הגנתו למשפט פלילי. המשפט הזה, אגב, הסתיים בינתיים ושלח את נאמן למאסר שאותו הוא מרצה כיום.

אבל הסיפור המעניין פה הוא לא סיפורו של נאמן, אלא של עו"ד אורן צורן, מנהל מיוחד שמונה לו לאחר שהוצא לו צו כינוס, ושל השופט חגי ברנר שאישר את החלטותיו של צורן. מפרטים שהגיעו לידי "כלכליסט" עולה כי שני אלה אפשרו לנאמן לחמוק מתשלום כל חובותיו, בלי שבדקו באופן יסודי את מצבו הכלכלי ואת יכולתו להחזיר את עשרות מיליוני השקלים שהיה חייב לנושיו.

הצטרפו לערוץ הטלגרם הרשמי של כלכליסט

עו"ד יוסי נאמן צילום: מוטי קמחי

כך למשל, בית המשפט פסק כי נאמן ישלם תשלום חודשי של 750 שקל בלבד. הסיבה: לכאורה, באותה תקופה לא היו לו הכנסות ומי שפרנסה אותו היתה בת זוגו יוליה ורוטצקיה. בקצב תשלומים כזה, של 9,000 שקל בשנה, נושיו של נאמן בחיים לא יראו את הכסף שמגיע להם.

לטענת נאמן, השלילה של רישיון עריכת הדין שלו מנעה ממנו לעבוד. בית המשפט והמנהל המיוחד צורן קיבלו את הטענה הזאת, אולם נראה שבמציאות נאמן דווקא מצא לעצמו תעסוקה ברשת תיווך הנדל"ן סנצ'ורי 21 - רשת בינלאומית שנאמן היה ממייסדי הפעילות שלה בישראל בשנת 2001.

בין השנים 2001‑2003 ניהל נאמן את סנצ'ורי 21, עד שקרסה ונסגרה. לפי טענות שהגיעו גם לידי המנהל המיוחד, נאמן הצליח להחיות את סנצ'ורי 21 בעזרת בת זוגו יוליה ורוטצקיה ולאחר מכן שימש בפועל כמנכ"ל הרשת, כפי שגם נכתב באתר שלה. בהמשך, לאחר שנאמן הורשע בעבירות זיוף, מרמה וגניבה ונשלח לשש שנות מאסר, הוא ביקש מבית המשפט שיפטור אותו מחובותיו. לטענתו, הוא לא יהיה מסוגל לשלם אותם ממאסרו.

באפריל 2017 השופט ברנר אישר את בקשתו של נאמן, למרות סימני שאלה רבים שאפפו את התיק. כך למשל, נושיו של נאמן התנגדו לבקשה - וכך גם משרד כונס הנכסים הרשמי, שטען כי התיק לא בשל ויש להוסיף ולחקור. אם לא די בכך, בדיון המכריע בעניין הבקשה הועלו טענות שלפיהן נאמן המשיך לשמש כזכיין סנצ'ורי 21.

כיום, כשנה לאחר שהתיק נגד נאמן נסגר, ממשיכים להתנהל הליכים משפטיים בינו לבין גיל ויניק - אדם שטוען שהועסק בסנצ'ורי 21 בתקופה שבה נאמן היה פושט רגל והפעיל את הרשת יחד עם זוגתו. במסגרת דיונים אלה הוצגו באחרונה שלל ראיות לכאורה, שאם יתבררו כנכונות מוכיחות כי נאמן המשיך לעבוד במרץ בשנים שבהן טען שאינו מועסק.

העוקץ השווייצרי

נאמן, כיום בן 51, היה בעל משרד עורכי דין בתל אביב ובעל משרד תיווך. ב־2001 הוא רכש את הזיכיון הישראלי להפעלת סניפי רשת התיווך הגדולה בעולם, סנצ'ורי 21. הרשת העולמית מפעילה 8,000 סניפים ב־75 מדינות ומעסיקה 121 אלף מתווכים. היא מוחזקת על ידי חברת Realogy (רילוג'י), שנסחרת בבורסה בניו יורק לפי שווי שוק של כ־3.4 מיליארד דולר.

זמן קצר לאחר מכן, נאמן החל להסתבך. במסגרת עבודתו בסנצ'ורי 21, הוא הציג עצמו בפני לקוחותיו כעורך דין בעל מומחיות בעניינים פיננסיים והציע לעזור להם בהשקעת כספים בבנקים בשוויץ. אלה שנתנו בו את אמונם העבירו כספים לחשבונות בנק שבהם היה מיופה כוח. בסך הכל, הועברו כ־10 מיליון שקל באופן זה. מי שביקש למשוך בחזרה את הכספים קיבל מנאמן מסמכים מזויפים שכביכול מאשרים את העברת הכסף.

ב־2008 הוגש נגדו כתב אישום. במקביל, נפתחו נגדו הליכי פשיטת רגל, בעקבות חובות שאליהם נקלע. נושיו טענו כי חובות אלה הסתכמו ב־48 מיליון שקל, אולם החוב מעולם לא נבדק. בין השאר, רשות המסים טענה שנאמן חייב לה כ־25 מיליון שקל. תיק פשיטת הרגל התנהל תחילה בפני השופטת ורדה אלשיך. לאחר שפרשה, הוא הועבר לשופט ברנר.

השופט חגי ברנר צילום: אתר הנהלת בתי המשפט

בשלב זה, עו"ד צורן מונה כמנהל המיוחד לענייניו של נאמן והוסמך לחקור ולדווח לבית המשפט על ממצאיו. במקביל, לשכת עורכי הדין שללה את רישיונו של נאמן. לפי המנהל המיוחד, מאז 2008 נאמן לא עבד כלל. בתסקיר שהגיש ב־2016 כתב צורן שנאמן עסוק רק בגידול שלוש הבנות הקטינות שלו ושל ורוטצקיה. בתסקיר נכתב כי פרנסת המשפחה מוטלת על ורוטצקיה וכי אמו של נאמן מסייעת גם כן בפרנסה.

בתסקיר נכתב כי ורוטצקיה עוסקת בתיווך נדל"ן. מה שלא נכתב שם הוא שמאז 2011, היא גם שימשה באופן רשמי כזכיינית של סנצ'ורי 21 בישראל, באמצעות חברת סנודוניה, שכל מניותיה בבעלות ורוטצקיה.

אבטלה סמויה

במאי 2014 נפתחה בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב תביעה. התובע, אדם בשם גיל ויניק, תבע את נאמן, את ורוטצקיה ואת חברת סנודוניה ב־810 אלף שקל. לטענתו, הוא היה עובד של סנצ'ורי 21 ונאמן, שהיה המעסיק שלו, הוא שהחזיק ברישיון לפעילות מטעם הרשת העולמית. לפי ויניק, הרישומים נעשו באופן רשמי על שמה של ורוטצקיה משום שלנאמן המצוי בפשיטת רגל אסור להקים חברה.

בתביעתו, ויניק מפרט את הקשר העסקי שהתקיים לכאורה בינו לבין נאמן, באותן שנים שבהן כביכול היה עסוק אך ורק בגידול בנותיו. לפי ויניק, נאמן סגר את משרדי סנצ'ורי 21 בשנת 2003 בעקבות קשיים כלכליים. לטענתו לאחר מכן, ב־2006, ניסה לשוב ולשקם את המותג. עוד נטען כי בסוף 2010, כשנאמן כבר עמוק בהליך פשיטת הרגל, גייס נאמן את ויניק והשניים החיו את המותג בהצלחה גדולה.

לא ברור מדוע המנהל המיוחד צורן לא שמע על הטענות הללו בזמן אמת. מה שקרה אחר כך אפילו יותר מוזר. ויניק הגיש את התביעה שלו בזמן פשיטת הרגל של נאמן. משום כך, הוא נדרש להגיש עותק מהתביעה שלו לתיק פשיטת הרגל ולקבל אישור מהמנהל המיוחד.

כך, בפברואר 2016 נסרקה התביעה במלואה אל תוך תיק פשיטת הרגל של נאמן. באותו חודש הגיש צורן את עמדתו וקבע שאינו מתנגד לכך שהתביעה של ויניק תמשיך להתברר. למרות זאת, הוא לא חקר את הטענות שעלו מהתביעה.

כל זה קרה רק חודש לאחר שנאמן נשלח לשש שנות מאסר. בשלב הזה הגיש נאמן בקשה להפטר מחובותיו. .בדצמבר 2016 הגיש צורן תסקיר שבו תמך במתן הפטר לנאמן, בתנאי שיפקיד 110 אלף שקל לקופת נושיו.

בנק הפועלים, אחד הנושים, התנגד לבקשה של נאמן. לפי נציג הבנק בדיון בבית המשפט, התקבלו "תלונות על אי בדיקת פעולות... כמו העברת חברת תיווך לבת זוגו. כולם יוצאים מנקודת הנחה שהכל היה תקין וזה נושא שצריך לבדוק אותו".

נושה נוסף הצטרף לדברים וטען: "פנינו למנהל המיוחד בעניין... לא נבדק שום דבר".

צורן טען בדיון כי עניין הזיכיון לא הובא לידיעתו, והוסיף כי "החייב לא טלית שכולה תכלת אך הגיע הזמן לסיים את התיק הזה".

נאמן עצמו אמר כי לא קיים ברשותו שום זיכיון ו"מעולם לא היה".

כאמור, גם נציגת משרד כונס הנכסים הרשמי התנגדה להפטר ואמרה לשופט: "אני חושבת שכרגע לא בשלה העת להפטר. יש כאן מידע חדש שלא נבדק".

למרות זאת, השופט ברנר החליט בו במקום לאשר את ההפטר. ברגע שנאמן שילם 110 אלף שקל, הוא קיבל צו הפטר. בהחלטתו, השופט כתב כי מקובלת עליו עמדת צורן שלפיה הטענה בעניין סנצ'ורי 21 הועלתה רק במהלך הדיון ולכן לא ניתן היה לבדוק אותה לגופו של עניין. הבעיה היא שהטענה הזו הועלתה עשרה חודשים קודם לכן, תויקה בתיק פשיטת הרגל ולכן גם היתה חשופה בעיני השופט ברנר, המנהל המיוחד והכנ"ר.

במסגרת ההליך מול ויניק נטען כי באחרונה התגלה כי מי שחתום על המסמך שמעביר את הזכויות על מותג סנצ'ורי 21 לחברת סנודוניה הוא לא אחר מאשר נאמן, שמצוין בו כנשיא ומנכ"ל סנודוניה. ההליך מול ויניק, אגב, הוא דו־כיווני: סנצ'ורי העולמית הגישה נגדו תביעה של 1.6 מיליון שקל בטענה כי עשה שימוש ללא רשות בסימנים מסחריים.

לתביעה של ויניק צורפו תמונות רבות שלכאורה מתעדות את פועלו של נאמן בכנסים, אירועים ומפגשים של סנצ'ורי 21 ישראל כמנכ"ל סנודוניה. התביעה כוללת גם מכתב שכתב זכיין לשעבר ברשת. "למיטב ידיעתי, נאמן היה עד למועד כניסתו לכלא מנכ"ל סנצ'ורי 21 בישראל והזכיין הראשי וכך הוא הוצג בפני כל זכייני וסוכני הרשת. הוא ישב בחדר משלו במשרדי ההנהלה וניהל את מפגשי הזכיינים".

מכונסת הנכסים הרשמית סיגל יעקבי נמסר בתגובה: "ההליך דנן התנהל בבית המשפט במשך כעשור. בדיון שהתקיים בבית המשפט הסתייגה ב"כ הכונס הרשמי ממתן הפטר ועמדה על הצורך בקיום בדיקות נוספות. עמדה זו לא התקבלה על ידי בית המשפט".

עו"ד רונן זינגר מסר בתגובה בשם סנצ'ורי 21 ישראל: "הניסיון לקשור בין נאמן לבין סנצ'ורי 21 ישראל הינו ניסיון מגמתי ומכוון של זכיין לשעבר הנתבע בידי הרשת העולמית וסנצ'ורי ישראל על הפרת סימני מסחר, גניבת עין ועשיית עושר שלא במשפט. סנצ'ורי 21 ישראל אינה מנהלת הליכים משפטיים בעיתונות אלא בבתי המשפט. הטענות המועלות בפנייתך, לגביהן נטען כי מדובר ב'הוכחות', ולפיהן אלה הוגשו במסגרת בקשה לתיק בית המשפט, הינן טענות ממוחזרות שכבר נבחנו בזמנו בידי הערכאות המשפטיות המתאימות ונמצאו כלא נכונות. טרם נמסרה תגובת החברה לבקשה זו ועל כן אין ולא מדובר כלל ב'הוכחות'. יש לחכות להכרעה שיפוטית מתאימה בעניין, לאחר שתוגשנה התייחסויות מתאימות, בשים לב לכל האמור בתגובה זו ובפרט למגמתיות המידע שנמסר מצד אותם גורמים. למען הסר ספק, יוסי נאמן איננו הבעלים ולא מנהלה של סנצ'ורי 21 ישראל ולמיטב ידיעתנו הוא אף אינו בסטטוס של פושט רגל".

עו"ד צורן מסר בתגובה כי לא ידע על הטענות כנגד נאמן וכי הוא יבחן את החומר וישקול לפנות לכונס הרשמי ולבחון המשך הצעדים כולל שקילת בקשת ביטול הליך פשיטת הרגל.

ממערכת בתי המשפט נמסר בתגובה: "ההחלטה מפורטת ומדברת בעד עצמה. טענותיו של הנושה הועלו בעלמא בדיון ולא הובאו לביסוסן ראיות כלשהן כמתחייב, לא בעת הדיון וגם לא לאחריו. חרף זאת, נערך בירור עם החייב במהלך הדיון וזה הכחיש הטענות. הנאמן מצידו טען כי קיים בדיקות שונות במרוצת השנים וכי טענותיו של הנושה לא הובאו לידיעתו קודם לכן. הנאמן תמך במתן הפטר לחייב מקץ תשע שנים של הליך פשיטת רגל. בנסיבות אלה ניתן לחייב הפטר שהותנה בתוספת תשלום, אך נקבע כי ההפטר לא יחול על חובות מסוימים שנוצרו מחמת מעשי מרמה של החייב, והכל כמפורט בהחלט. נושה שסבר כי ההחלטה שגויה יכול היה לערער עליה בזמן אמת, לפני 15 חודשים".

נאמן כיום מרצה את עונשו כך שלא ניתן היה להשיג את תגובתו. במסגרת ההליכים נגדו הוא הכחיש את הטענה שעבד במקביל להליך פשיטת הרגל.