"יכולות AI זה כמו סקס בתיכון; כולם מדברים, אף אחד לא עושה"
ויבק וואדווה, חוקר בכיר באוניברסיטת קרנגי מלון היוקרתית, מסביר מדוע כל התאגידים מדברים גדולות ונצורות על בינה מלאכותית, אך לא ממהרים לשלב אותה במערכותיהם. לדבריו, הרבה יותר קל ללמד את התוכנה שחמט מאשר מנהל עסקים
בינה מלאכותית היא המושג הכי חם כיום בעולם הטכנולוגיה - שם קוד לכל מה שחדש ומתקדם, וחלק הכרחי בכל שיח ציבורי על עתיד המחשוב. ואולם, אם תשאלו את ויבק וואדווה, מבכירי חוקרי ה-AI באוניברסיטת קרנגי מלון היוקרתית, בינה מלאכותית היא כמו סקס בגיל ההתבגרות: "כולם מדברים על זה, לאף אחד אין ממש מושג איך עושים את זה, כולם חושבים שהאחרים עושים את זה וטוענים בתורם שהם גם עשו את זה".
- "בינה מלאכותית מאפשרת יצירת סרטוני וידאו בתוך 5 דקות"
- סוחר מניות מבוסס AI עדיין טועה כמו ברוקר אנושי
- סיבה לדאגה? המל"טים המחסלים של ארה"ב מתחברים ל-AI של גוגל
במאמר שפרסם באתר Venture Beat, סיפר וואדווה על מחקר שערכו אנשי MIT וחברת בוסטון קונסולטינג, שהקיף 3,000 מנהלים בכירים ומצא שבכל הנוגע לבינה מלאכותית, רוב העסקים מעדיפים דיבורים ולא מעשים; כ-85% מהבכירים האמינו ש-AI תספק להם יתרון עסקי ברור על המתחרים, אך רק כ-20% מהם שילב את הטכנולוגיה הזו במערכות הארגון.
לדברי וואדווה, שנבחר בידי מגזין טיים ב-2013 כאחד מ-40 אנשים המשפיעים ביותר בתחום הטכנולוגיה, השילוב של טכנולוגיות AI בארגונים דורש סט של כישורים וכוח אדם שלא קל לגייס. למרות שבשנים האחרונות אנו רואים הישגים מרשימים בתחום מבחינת טכנולוגית כגון AI שמכה שוק על ירך אלופי שחמט, שעשוני ידע או גו, ההישגים הללו מתבססים על שימוש בלמידת מכונה ואימון ה-AI. זה תהליך ארוך ושמתבצע במשך חודשים אם לא שנים.
עוד מסביר וואדווה שמעבר לאימון ישנה גם ההגדרה של המשימה, שצריכה להיות פשוטה ומדויקת. זאת, בעוד רוב העסקים לא יודעים להגדיר את האתגרים שלהם בצורה פשוטה; ההגדרות מורכבות יותר מאשר "לנווט את הכלים השחורים אל עבר הלבנים ולהשיג שח". סביבה עסקית היא כאוטית מטבעה, ולכן קשה מאוד לקבוע לתוכנה יעדים קבועים ולאמן אותה בהשגתם.
עוד בעיה בהפעלת בינה מלאכותית בעסקים היא שפעמים רבות אפילו למפתחים שלה אין מושג כיצד היא מגיעה למסקנות. בעולם בו עסקים רבים נדרשים לפעול תחת רגולציה כזו או אחרת מדובר בבעיה; מי יסכים לשים את מבטחו בתהליך שלא ניתן להסביר אותו אחר כך לרשויות במקרה ותתגלה בעיה? עסקים לא יכולים להרשות לעצמם מערכות מחשב שמבצעות החלטות מבלי שיהיה מעקב על התהליך. מעט מאוד חברות הצליחו לשלב בינה מלאכותית בעסק שלהן: אמזון, גוגל, IBM או מיקרוסופט הן דוגמאות ברורות, אבל מחוץ לעולם הטכנולוגיה זה כבר הרבה יותר נדיר.
החברות הבאות בתור ליישום של בינה מלאכותית הן לרוב יצרניות רכב, שמנסות למצוא דרכים לייעל את בטיחות הכלים ופעולתם. גם חברות עתירות ידע שצריכות לשלוט על פרמטרים רבים בתהליכי ייצור מורכבים הן שוק AI פוטנציאלי טוב. ומה על בנקים או חברות תרופות? לדברי וואדווה, גופים שכאלה נזהרים שבעתיים בשילוב כלי AI, מחשש לקשיים מול רגולטורים במקרי חירום.