FT
עשור אחרי המשבר העולמי, חברות משלמות אפילו פחות מס
הדו"חות הפיננסיים של החברות הציבוריות הגדולות בעולם מראים צניחה של 9% בשיעורי המס מאז 2008 למרות מאמצי ממשלות לצמצם זליגת הון למקלטי מס. כלכלן בהרווארד: "תקראו לזה אירוניה או צביעות, מדובר באחד מהשניים"
חברות רב־לאומיות גדולות משלמות שיעורי מס נמוכים משמעותית לעומת ערב המשבר הפיננסי הגלובלי ב־2008 - כך על פי ניתוח שערך הפייננשל טיימס.
- נחשפו תרגילי המס של גוגל, שחסכו לה מיליארדי דולרים באירופה
- טראמפ הבטיח 10%: המס על רווחים במקלטי מס יגיע ל־23.5%
- האיחוד האירופי פרסם רשימה שחורה של מדינות המשמשות כמקלטי מס
הנתונים מראים, כי עשור שלם של מאמצי ממשלות לצמצם גירעונות ולבצע רפורמות במסים, לא השפיע כמעט על נהלי המס של העולם התאגידי, ושיעור המס האפקטיבי אף צנח ב־9% מאז המשבר הפיננסי. הקיצוצים שביצעו ממשלות בשיעורי מס החברות מספקים הסבר לכמחצית הנפילה. מכאן יוצא, כי חברות רב־לאומיות עדיין מצליחות להדוף את נסיונות הממשלות לגבות מהן יותר מסים.
הפייננשל טיימס סקר דו"חות פיננסיים של 25 שנים ובדק את שיעורי המס ששילמו עשר החברות הציבוריות הגדולות בעולם על פי שווי שוק, בתשעה מגזרים שונים. כן נבדקו שיעורי המס שדווחו על ידי עשר החברות הרב־לאומיות אשר להן מאגרי המזומנים הגדולים ביותר במקלטי מס. הבדיקה הראתה, כי התרומה התאגידית לתזרים המזומנים הציבורי כנתח מהרווחים צנחה מאז 2008.
כמו כן, תקנות שאפשרו לחברות לדחות את מועד תשלום חלק מהמסים הביאו לכך שהמס האפקטיבי שדווח והסכומים ששולמו בפועל לא היו בהכרח חופפים.
דינמיקה של תחרות מס
לטווח הארוך, הדפוס נעשה אף מובהק יותר, כאשר מס החברות האפקטיבי המדווח צנח בשליש כמעט מאז 2000, מ־34% ל־24%. "נעשו הרבה מאוד מחוות בגלוי, אבל המציאות שונה בתכלית. הקיצוץ בשיעורי המס בשילוב הטבות מס עבור קניין רוחני היו הכוח המוביל בתחום מס החברות, וזה משקף את הדינמיקה המתמשכת של תחרות המס", אמר מיהיר דסאי, מרצה לכלכלה ומשפט באוניברסיטת הרווארד. "תקראו לזה אירוניה או צביעות, מדובר באחד מהשניים". מאז המשבר העולמי, המס האפקטיבי הממוצע המדווח צנח בכ־13% עבור חברות הטכנולוגיה והתעשייה הגדולות. כך לפי המחקר של הפייננשל טיימס.
לעומת זאת, בתחום הבריאות ומוצרי הצריכה לא אירעו תזוזות רבות. התוצאות ממחישות כיצד הטרנד של הירידה במסי החברות במדינות ה־OECD המשיך, כאשר במקביל נרשמה עלייה במסים שהוטלו על הצרכנים והעובדים. מאז 2008, מדינות הורידו את מס החברות ב־5% בממוצע בעוד ממשלות העלו את המס האישי ב־6% בממוצע, כך לפי נתוני KPMG.
"זאת מהותה של התחרות (בין ממשלות) ואני לא צופה שזה ייפסק אי פעם", ציין מייקל דוורו, מרצה למיסוי באוניברסיטת אוקספורד. לדבריו, הקיצוץ שביצעה ארה"ב לאחרונה במס החברות צפוי להצית תחרות נוספת בין ממשלות. עובדה מפתיעה יותר הינה ההשפעה המוגבלת שהיתה עד כה ליוזמה בת עשור ב־OECD וב־G20, לפשט מערך סבוך של תקנות מס המאפשר לחברות רב־לאומיות לצמצם עד למינימום את מסיהן הגלובליים.
חברות מניידות רווחים
פייר מוסקוביסי, נציב המס של האיחוד האירופי, אמר כי מדינות מוזמנות לקבוע את שיעורי מס החברות שלהן, אבל הדגיש את הצורך בכינונה של רפורמה בינלאומית. "בואו לא נטעה. המס של המדינות אינו מה שגרם להתחמקות ממס ולתכנוני מס אגרסיביים. אלו הגיעו כתוצאה ממנגנונים שמאפשרים העברת רווחים", אמר.
טראמפ. ביצע רפורמת מס משמעותית צילום: גטי אימג'ס
השאיפה של מדינות לטפל בסוגיית העברת הרווחים קיבלה משנה תוקף בעקבות דליפות רחבות היקף של נתונים שחשפו את היקף התופעה. זאת במקביל לחקירות התנהלות המס של ענקיות טכנולוגיה כמו אפל, גוגל ואמזון. הגילויים הללו מראים כיצד חברות טכנולוגיה גדולות נוטות לשלם מסים נמוכים באופן משמעותי על רווחיהן הזרים לעומת המסים שהן משלמות על הרווחים בבית. לטענת החברות הללו, הן משלמות את כל מסיהן כחוק כאשר כמה אף ציינו את הצורך בביצוע רפורמת מס.
חוקים בדרג המדינה ליישום תוכנית הפעולה של ה־OECD לצמצום תופעת ההתחמקות ממס מתחילים להיכנס לתוקף. דוורו צופה כי מגבלות חדשות על גביית מס בין מדינות, שמטרתן למנוע מחברות רב־לאומיות לנייד רווחים בין אזורי שיפוט ריבוניים באמצעות הלוואות בתוך החברה, "יבואו לידי ביטוי בשנה הבאה". בה בעת, יוזמות אחרות צפויות לשאת תוצאות רק בשלב מאוחר יותר.
הפער בין הדיווחים של החברות לגבי המס שהן צופות כי ישלמו לבין התשלומים בפועל, כפי שנחשף על ידי ניודו של כסף מזומן, צמח גם בגלל אנומליות במערכת המס שעודדו חברות אמריקאיות להשאיר מזומנים או רווחים מחוץ לארה"ב. נכון לסוף השנה שעברה, חברות אמריקאיות צברו כמעט 2.6 טריליון דולרים במזומן שלא מוסה והוחזק אוף-שור, כך לפי המכון למיסוי ולמדיניות כלכלית.
ארה"ב ביצעה רפורמה בחוקי המס שלה בדצמבר 2017 ופגעה במאגרי המזומנים שמחזיקות החברות במקלטי מס עם היטל חד פעמי בגובה 15.5%. במסגרת הרפורמה היא גם הורידה את שיעור מס החברות מ־35% ל־21%. ההיטל החד פעמי עשוי להניב לוושינגטון כ־400 מיליארד דולרים בהכנסות ממסים, אבל גם יחסוך לחברות עד 500 מיליארד דולר, לעומת מס החברות שחל עליהן בתקופה שבה נצברו הרווחים, כך לפי הערכות הפייננשל טיימס.
