רובוטיקה וניהול סקרים: חצי הגמר בתחרות הסטארט-אפים של JVP

הסטארט-אפ הזוכה יהיה זכאי להשקעה בגובה של מיליון דולר מקרן ההון סיכון. JVP אינה מציינת את תנאי העסקה שיוצעו לזוכה. במהלך אירוע שנערך בניו יורק ביום שלישי בערב במסעדת "המזנון" במתחם Chelsea Market בניו-יורק, הכריז יו"ר ומייסד JVP אראל מרגלית כי הקרן פותחת משרדים בעיר.    

במסגרת שלב חצי הגמר נבחרו החברות שיעלו לשלב הגמר שייערך בחודש מאי בישראל. החברות נבחרו מבין כ-20 מתמודדות שנבחרו בחודשים האחרונים מתוך יותר מ-120 סטארט-אפים מישראל, ארה"ב ומדינות נוספות שהגישו בקשה להשתתפות בתחרות - כך ציין יואב צרויה, שותף בקרן ההון סיכון בראיון לכלכליסט. לדברי צרויה, החברות שהגישו את מועמדותן מגיעות ממגוון רחב של תחומים - בריאות, פארמה, IoT, ערים חכמות, סייבר, בינה מלאכותית, תוכנה לארגונים, טכנולוגיה לניהול משאבי אנוש וטכנולוגיה משפטית. "המטרה היא לבחור את החברות הטובות ביותר עבורנו כמשקיעים מזירות הסטארט-אפים בישראל ובניו-יורק", ציין צרויה.  

באירוע שנערך במלון The Redbury בניו-יורק שפטו בנוסף לצרויה, נמרוד קוזלובסקי, שותף בקרן JVP ומנחה האירוע של כלכליסט בניו-יורק; גלן גפני, סגן ראש המודיעין הלאומי בארה"ב; היזם והמשקיע ג'ייקוב גדליה, כיום מנהל בקרן הגידור The Arctic Robot שמתמקדת בחברות למידת מכונה; ואיציק פריד, שותף מנהל בקרן Takwin Labs להשקעות בחברות של יזמים ערבים.

יואב צרויה צילום: אוראל כהן

כל חברה שהציגה קיבלה פרק זמן של כעשר דקות למצגת קצרה. עם תום המצגות הציגו השופטים את החברות שהרשימו אותם ביותר, במטרה לסייע בבחירת שש עד עשר מהן שיעלו לגמר. "אנחנו מסתכלים על זה כמו השקעה רגילה: אנחנו מסתכלים על הפוטנציאל של הסטארט-אפ להצליח בשוק, על גודל השוק הפוטנציאלי שהוא ניגש אליו, על היכולת שלו להתחרות באופן אפקטיבי, היכולת שלו להגיע לגידול מהיר במכירות, הטכנולוגיה של החברה, וכמובן הצוות שהוא אחד הפקטורים הכי משמעותיים בחברות בשלב מוקדם", ציין צרויה.

העובדים בעקבות הרובוט

המציג הראשון היה קרלוס בן נעים, מנכ"ל חברת Deep Learning Robotics מאשדוד. החברה פיתחה התקן ראייה ממוחשבת שמסייע לזרועות רובוטיות ללמוד פעולות נדרשות במפעלים לפי התבוננות ולימוד התנועות של עובדים בקווי היצור. החברה החלה להפעיל את המערכת במפעלי ייצור ואריזת מזון בישראל ובאוסטרליה. באמצעות המערכת ניתן ללמד זרועות רובוטיות אותן ניתן לרכוש מיצרניות שונות את ביצוע הפעולות תוך זמן קצר. לדברי בן נעים, בעוד שהחדירה של עבודה רובוטית בתחום הרכב גבוהה מאוד, בתחום ייצור המזון היא נמוכה, הן בשל היעדר גישה לכוח האדם הרלוונטי, והן בשל שינויים תכופים של רכיבים ואריזות. 

דיויד וקרלוס בן נעים מייסדי Deep Learning Robotics צילום: אוראל כהן

"שאלנו את עצמנו מה יקרה אם במקום להביא מהנדסים האם אפשר שהרובוט יראה מה עושים העובדים וילמד לבצע את הפעולה אוטומטית", הוא ציין במהלך המצגת. נכון להיום מוכרת החברה את מערכת הראייה הממוחשבת והלימוד יחד עם הזרוע הרובוטית, והחברה בוחנת גם אפשרות לפעולה במודל רישוי בפנייה ליצרניות של הזרועות הרובוטיות. לקוחות החברה כיום כוללים חברות מזון בישראל, ארה"ב ואוסטרליה. לדברי בן נעים, הלקוחות של החברה מקבלים החזר על השקעתם בתוך כשנה.

נתנאל זינו, מנכ"ל חברת Browsi היה הבא שהציג. החברה פיתחה טכנולוגיה שמסייעת לאתרים למקסם הכנסות מפרסום על ידי התאמה אישית של מיקום המודעות לגולשים. החברה שהוקמה ב-2016 זכתה עד היום להשקעות מפיטנגו ומחברת Avantus. היא מעסיקה 14 עובדים, בישראל ובניו-יורק. "50%-60% מהפרסומות באתרים לא נצפות על ידי המשתמשים. Browsi באה לתקן את זה", אמר זינו. לדבריו השימוש בטכנולוגיה של החברה מגדילה את אחוזי הצפייה בפרסומות ב-70%-20% וכבר היום משתמשים בשירותי החברה חלק מגופי החדשות הגדולים בארה"ב.  

נתי זינו, מנכ"ל Browsi צילום: אוראל כהן

ג'ונתן קאראס מחברת Craze שהוקמה ב-2016 בירושלים היה הבא בתור. החברה שב-10% ממנה מחזיקה קים קרדשיאן פיתחה את Screenshop – יישום שמאפשר למשתמשים לרכוש ביגוד לפי ניתוח ממוחשב של תמונות מרשתות חברתיות שהושק בנובמבר האחרון. "החזון שלנו הוא לייצר חוויה שונה של קניות במובייל – המטרה היא לחבר בין רשתות חברתיות וקניות. מה שאנחנו רוצים לקנות נקבע לפי האנשים שאנחנו עוקבים אחריהם באתרי מדיה חברתית", אמר קאראס. היישום של החברה מחל לפעול מהרגע שמתשמש ביצע צילום מסך, לדברי קאראס זו דרך פופולרית שבה מיליניאלס שומרים תיעוד של פריטים שגילו ברשתות חברתיות שאותם הם מעוניינים לרכוש. החברה עובדת מול רשתות אופנה וסורקת את המלאים שלהם על מנת לאתר את ההתאמה הטובה ביותר לפרטי הלבוש שאותרו בתמונת המסך. "אני יודע שכולם אומרים את זה אבל אנחנו רוצים להיות יוניקורן", אמר קאראס לשופטים. Craze השתתפה גם בדמו דיי של חברות שהוקמו על ידי יזמים חרדים של ארגון Kamatech שנערך במסגרת הכנס בניו-יורק. בתשובה על שאלת השופטים על הבידול של החברה שמשתמשת בטכנולוגיות ראייה ממוחשבת זמינות, ציין קאראס שהבידול של החברה שעובדת כבר היום עם רשתות בגדים עולמיות מובילות היא "בהגדרת המשימה של החברה ובאופן שבו היא מייצרת קהילת משתמשים".  

לנהל את התחבורה

שתי החברות הבאות בתור שהציגו מנסות לפתור בעיה דומה – ניהול תחבורה בערים על ידי תזמון חכם של הפעלת רמזורים.

Mobility Insights, או Mobi, מגליל ים הוקמה ב-2013 על ידי צוות של יזמים מנוסים, ביניהם משה בן בסט, מייסד חברת התוכנה קליקסופטוור. החברה פתחה בקרים חכמים לרמזורים שמזהה את כלי הרכב שמתקרבים לצומת ומנהלת בהתאם את תזמון הרמזור, לפי עומסי תנועה וסוגי רכבים. ביום התחרות הכריזה החברה על פריסת הבקרים החכמים שלה באטלנטה, ובכוונתה לנסות לשלב את הטכנולוגיה גם ישירות ברכבים כדי לייצר העברת נתונים בין הרכבים לבין מערכות בקרת התנועה.

Axillion Smart Mobility הוקמה על ידי אילן וייצמן, כיום סמנכ"ל הטכנולוגיות בחברה ב-2009. החברה פיתחה תוכנה לתזמון חכם של רמזורים שמבחינה בין רכבות, אוטובוסים, כלי רכב חשמליים, ומתעדפת כלי תחבורה ציבורית. בין השאר הטכנולוגיה של החברה מיושמת בקו הרכבת הקלה בירושלים כדי לתעדף את תנועת הרכבת, כשהשימוש בה קיצר את משך הנסיעה בקו מ-80 דקות לפחות מ-50 דקות, וסייע להעלות בצורה משמעותית את מספר הנוסעים ברכבת ולהקטין עלויות. החברה מתחילה כיום פיילוט במנהטן.

חברת ניהול תשתיות אבטחת המידע והרשת בארגונים Indeni היתה הבאה בתור. Indeni שמעסיקה 30 עובדים – מחציתם בתל אביב ומחציתם בסן פרנסיסקו, ממכנת תהליכי תחזוקה של מערכות IT. "אנחנו מפחיתים את עלויות השימוש. בעבר ניהלו עובדים את מערכי אבטחת המידע והרשת בארגונים. היום עושים כבר שימוש ב-Crowdsourcing, ומהשנה יותר ויותר לקוחות נותנים למערכת שלנו לנהל את מערכים אלו", אמר מנכ"ל החברה יוני לייטרסדורף.

נציגת Emerj בפיץ' מול חבר השופטים צילום: אוראל כהן

חברת Emerj, הבאה בתור שהציגה מסייעת לעובדים בארגון למצוא ולתקשר עם מנטורים מתוך הארגון. אשת השיווק פרחנה רחמן שהציגה את החברה ציינה כי המערכת מסייעת לארגונים להתמודד עם האתגר של שימור מילניאלז במשרות שלהם. הצורך בהחלפה של עובדים מעמיס עלויות על הארגונים, היא הוסיפה. השירות המקוון של Emerj מקשר בין העובדים למנטורים בתוך הארגון בצורה של צ'ט. המערכת בשימוש מספר חברות Fortune 500 אמריקאיות מתחומי הטכנולוגיה והפיננסים.

חברת NeuroApplied שהוקמה ב-2016 יתחה מערכת לניתוח תפיסות שוק של מותגים ומוצרים. השירות שפיתחה החברה מציג למשתמשים שאלות בינאריות שהו הם יכולים לעשות סווייפ לימין או לשמאל, במטרה לגרום ליותר מילניאלז להציג את עמדתם. כאחד האמצעים להגדיל את המענה, החברה נותת למותג או למוצר דמות, שעליה מגיב המשתמש. ניתוח התוצאות נעשה בעזרת מערכת רשתית. החברה גייסה עד היום חצי מיליון דולר והשתתפה באקסלרטור של קוקה-קולה.

חברת Ras Robotics שהוקמה ב-2017, מפתחת רובוטים לתעשיית המלונות. החברה פיתחה עד היום רובוט שואב אבק שמוכנס לשימוש במלון דיוויד אינטרקונטיננטל בתל-אביב. החברה מתכננת להוסיף לרובוטים פיצ'רים שונים, בהתאם לדרישות הלקוח, ציין מנכ"ך החברה דרור טליסמן. הרובוט הנוכחי של החברה מיועד לנקיונות רק בחללים משותפים ולא בחדרי אורחים. "השוק בארה"ב רגיש מאד לנושא של Creepiness", ציין בועז דיאמנט, האחראי על כספים ופיתוח עסקי בחברה.

המציגה הבאה, Cobox.io שפיתחה שירות תשלומים מקוון בשם PayBoxעבור עסקים. השירות מאפשר ללקוחות להעביר תשלום ישירות לעסק מתוך רשתות חברתיות ומאפשר איסוף תשלומים קבוצתיים. לדברי אלון זליגמן, מנהל השיווק של החברה, החברה מוכרת את מערכת התשלומים לבנקים.

Vicarius שהוצגה על ידי המנכ"ל והמייסד המשותף מיכאל אסרף פיתחה טכנולוגיה להגנה על תוכנות. כדי להגן על יישומים ספציפיים במכשירים שונים, החברה מנטרת מגמות ומזהה את אזורי הקוד המותקפים. "אנחנו מזהים את אזורי הקוד שמותקפים ומזהים דפוסים חוזרים. אנחנו מספקים הגנה על מתקפות לפני שהן נעשות בפעם הראשונה", ציין אסרף.

Strattic מירושלים פיתחה מערכת להגנה על אתרים וצמצום זמני טעינה. המערכת מבוססת על שכפול של חזות האתר והעלאתו במנותק מבסיסי הנתונים עליהם הוא מבוסס לרשתות הפצת תוכן. "אתרים שמשתמשים בשירות שלנו תמיד זמינים, וללא זמן המתנה, גם כשיש עליה פתאומית בתנועה", אמרה המנכ"ל והמייסדת המשותפת מרים שוואב.

HomeTalk מירושלים מפעילה אתר תוכן גולשים בתחום הפרויקטים לעיצוב ושיפוץ בתים וגנים. לפי נתוני סימילרווב גלשו באתר כשמונה מיליון משתמשים בפברואר האחרון. בין השאר, החברה מפעילה כעת דף לתכני וידאו ב-Facebook Watch, שירות הסטרימינג של הרשת החברתית שהושק באוגוסט האחרון. החברה שהוקמה ב-2011 מאוזנת כעת מבחינה תפעולית.

MyRelief פיתחה התקן להקטנת תסמינים הקשורים בחרדה. ההתקן מסייע למשתמשים להאריך נשימות ולהפעיל חושים שונים באמצעות ריח ומגע. "יש הרבה סטרס ואנשים רוצים פתרון שאינו כולל תרופות", ציינה עדי וולך, מייסדת משותפת ומנכ"ל החברה. לדברי וולך, שוק היעד הראשון של החברה הוא ילדים ובכוונתה להציג את המוצר ככזה שאינו דורש אישורים רגולטוריים.

חברת Feelit פתחה חיישנים שניתנים להדפסה על חומרים שונים באמצעות דיו ייעודי. הטכנולוגיה של מחקר שביצעו שני מייסדיה – גדי גונבילה ומיטל שגב-בר בטכניון. נכון להיום, הסנסורים של החברה נכנסו לשימוש בברזים חכמים של יצרן יפני במטרה לנטור שלמות של גומי. יצרן תרופות גרמני בוחן את הכנסת החיישנים לאריזות, כך שניתן יהיה לדעת אם אריזה היא מלאה או ריקה.

חברת mmuze, אחרונת המציגות, פיתחה תוכנה שמנהלת תקשורת אוטומטית בצורת שיחה עם לקוחות, מוצר שמיועד לאתרי מסחר. לדברי מנכ"ל החברה והמייסד המשותף רן צפוני, בניגוד לבוטים כלליים שנותנים מענה למגוון תעשיות, כדי לתת מענה ראוי לצרכי לקוחות באתרי מכירות יש צורך בהכרת קטלוג המוצרים של החברה והבנה של תהליכי המכירה.