דו"ח טכנולוגי
הסטארט-אפ שמציע להרוג אתכם כדי שתחיו לנצח
חברת Nectome מבטיחה להיפטר מהגוף שלכם ולשמור על המוח בצנצנת עד שניתן יהיה להעלות את תודעתכם למחשב, גוגל אוסרת על הצגת פרסומות בתחום מטבעות הקריפטו ופייסבוק עוברת משבר זהות משונה
האם הייתם נותנים לחברה מסחרית להרוג אתכם כדי לקבל חיי נצח? זו לא שאלה היפותטית; חברת Nectome טוענת שביכולתה לתת לכם צ'אנס לקיום אינסופי, אם רק תוותרו על הקיום הנוכחי שלכם - ועל ערימה של כסף.
מאחורי ההצעה עומדת תפיסת הסינגולריות, לפיה יום אחד יהפכו מחשבים לכל כך חזקים, שיוכלו לסנתז כל חווייה אנושית של כל אדם בצורה שאפשר יהיה להפוך את התודעה שלנו לתוכנה - ובעצם, לחיות לנצח בתוך מחשב. בעמק הסיליקון אוהבים מאוד לחשוב על רעיונות אוטופיים שאינם בהכרח ישימים, ומפעם לפעם קופצת איזו חברה וטוענת שבכוחה להגשים פנטזיות, וזה המקרה שלפנינו.
להפוך את המוח לקוד צילום: SearchDataCenter
אנשי הסטארט-אפ Nectome מוכנים לקחת את המוח של הלקוח, להעתיק כל תא ותא בו, כך שהוא יישמר בצורה מוחלטת עד ליום שבו תתאפשר סינגולריות טכנולוגית - גם אם זה יקח 100 או 500 שנה. יש רק את העניין השולי של החיים הנוכחיים של המשתמש: כדי לשמר את המוח שלו, צריך להרוג אותו. בצורה הומנית, עם הרדמה מלאה וכולי, אבל עדיין להרוג אותו. כדי לשרוד את תהליך החייאת המוח, צריך לשמור אותו טרי מאוד, סבורים ב-Nectome, למרות שאין לאף אחד (שם או בכל חברה אחרת) דרך לדעת כיצד יתבצע שחזור המוח.
הזויה ככל שתהיה, לחברה כבר יש רשימת המתנה והיא כוללת את משקיע העל סם אלטמן. בחברה אומרים שהם כבר התייעצו עם עורכי דין מהשורה הראשונה (מאליו עולה הזמר, "משורה משחרר רק המוות") בתחום המתות חסד, והם מאמינים שהפתרון שלהם חוקי (בינתיים, הם מגבילים את עצמם לחולים סופניים - אם כי אלטמן בן 32 בלבד). עד כה, ייאמר לזכותם, הם הציגו התקדמות יחסית עם מוח של חזיר, חיה שקרובה מאוד לאדם.
חיי נצח? איך אפשר להבטיח דבר כזה?
אבל ההימור פה הוא על יותר מאיכות טכנולוגיית שימור המוחות של נקטום: איזו ערובה יש למשתמשים שמישהו בכלל ירצה לשחזר אותם ולהעלות למחשב? קשה לשמור מידע לזמן לא מוגבל בלי לפגוע בו. זה גם עולה כסף - ולכו תדעו איך תשתנה האנושות עד שהטכנולוגיה תהיה ישימה. למה שלאנשים בעוד 500 שנה יהיה אכפת ממישהו שמת השנה, ויהיו מוכנים לבזבז משאבים כדי להחזירו לחיים? האנשים שעומדים בתור אולי מלאי חשיבות בעיני עצמם, אבל ספק אם יזכרו אותם בעוד 50 שנה, שלא לדבר על 500.
מבחינתנו אתם פורנו
שוק מטבעות הקריפטו, שגם כך לא סובל מעודף לגיטימציה, ספג מכה חדשה אמש (ג'), כשגוגל הודיעה שהיא לא תאפשר יותר פרסומות לקריפטו על כל סוגיו בפלטפורמה שלה. האיסור יכלול מודעות למטבעות קריפטו, ICO, ומודעות שבהן עצות לסחר במטבעות וירטואליים.
כל התוכן הזה ייאסר בגוגל החל מיוני; בחברה אמרו שאין להם כדור בדולח שיוכל לאפשר להם להבין מה מהתוכן הזה אמיתי ומה הפוטנציאל האמיתי של השוק, אבל הם כבר יודעים שמספיק אנשים נפגעו מהמודעות הללו. חלקם בטח שוקל צעדים משפטיים, וגוגל מנסה להימנע מקשירת שמה לתביעות ובלאגנים מהסוג הזה. מבחינתה, הסיכון גובר על הרווח (זה לא שמפיצי ביטקוין משלמים יותר ממפיצי נעלי בלט, למשל) וכפי שאינה מפרסמת מודעות פורנוגרפיה, לא תפרסם גם את מהפכות הקריפטו המתהוות.
רוצים לפרסם? פרסמו אצלכם בבית צילום: Coin/Flick
אוהדי המטבעות הווירטואליים יצטרכו למצוא להם פלטפורמת פרסום אחרת. פייסבוק, האלטרנטיבה הטבעית, כבר הודיעה בעבר שתרחיק אותם. יש להניח שבקרוב נתחיל להיתקל בתיאוריות קונספירציה לפיהן בנקאים מבוהלים הם שעומדים מאחורי המהלך.
מה פייסבוק רוצה להיות כשתהיה גדולה?
פייסבוק עוברת בחודשים האחרונים משבר זהות. מאז בחירות 2016 בארה"ב, הקפידה החברה לטעון תחת כל עץ רענן שהיא פלטפורמת טכנולוגיה ולא חברת תוכן, ולכן אי אפשר להטיל עליה אחריות לתוכן שמפורסם בה. אתמול צצו פרסומים חדשים בדבר פייסבוק Watch, שירות הסטרימינג של החברה - שמנהל מגעים עם עשרה מו"לים גדולים, לקראת השקת פלטפורמת חדשות בהמשך השנה.
זאת, תוך שהנהלת החברה מתחמקת מתשלום למו"לים על תוכן שהיא שמחה להציג בין עמודיה (זה לא אנחנו, אלה המשתמשים, היא אומרת). נראה שמישהו שם שכח שכשאתה מפעיל ערוץ תקשורת, אתה נתון לרגולציה של ערוצי תקשורת - ושלמרות שלרגולטורים בארה"ב יקח זמן רב להתעורר, באירופה דווקא מוכנים למשטר את החברה בעניין. אגב, פייסבוק רצתה לבנות פיד נפרד לגמרי לתוכן חדשותי, אבל אז קלטה שהמשתמשים לא אוהבים את זה וירדה מהעץ.
לפייסבוק יש בעיות בקבלת החלטות גם בתחומים אחרים. למשל, החברה הצהירה שאינה מתעסקת בפוליטיקה אבל הודיעה שתיקח חלק פעיל בפיקוח על הבחירות בניגריה; והצהירה שהיא נגד תוכן מסית ופוגעני, אבל לא נוקפת אצבע בבורמה - היכן שמשתמשים בשירותיה כדי לקדם רצח עם שמתרחש גם היום.
הבלבול הזה מעיד על פאניקה: החברה מאבדת משתמשים בקצב ניכר - ומאבדת אותם בצפון אמריקה, האזור שמכניס לה הכי הרבה כסף. היא חייבת למשוך משתמשים ולא יודעת איך, לכן יורה לכל הכיוונים בתקווה שמשהו יעבוד. יותר מדי אנשים, ביניהם משקיעים מוקדמים בפייסבוק ועובדים בכירים לשעבר, הבינו שלחברה יש יותר מדי כוח - ושבכל פעם שיכלה לבחור בין טובת המשתמשים לשורת הרווח, בחרה לקחת את הכסף. משקיע מוקדם כל זה לגיטימי לגמרי, זו חברה מסחרית וזה טבעה. אבל זו גם חברה עם כוח חסר תקדים - וביום מן הימים ידרוש הציבור לרסן אותה.
קצרצרים
1. לא רק בסין: חברת האבטחה של איצטדיון מדיסון סקוור גרדן בניו יורק הרשתה לעצמה לצלם את באי האירועים ולהפעיל עליהם טכנולוגיית זיהוי פנים, כמובן מבלי לקבל את הסכמתם. הפרטים המלאים בנושא עדיין לא ידועים, כך שלא ברור כמה אנשים עברו בחינה כזו ושל מי היה הרעיון הגרוע הזה. מדיסון סקוור גרדן נמנעה מלהכחיש או לאשר את הידיעה, אבל אמרה שהיא ממשיכה "לבחון את השימוש בטכנולוגיות חדשניות כדי לוודא שאנחנו מפעילים את אמצעי הבטיחות היעילים ביותר כדי לאפשר לאורחים שלנו חוויה בטוחה ומופלאה". מופלאה כמו ב"עולם חדש, מופלא", אני מניח.
מדיסון סקוור גרדן צילום: shutterstock
2. אוניברסיטת אריזונה עוקבת אחרי הסטודנטים שלה, בנסיון לחזות מי מהם יחליט לפרוש בעתיד מהחיים האקדמיים או, שומו שמיים, לעבור לאוניברסיטה אחרת, ולהניא אותו מכך. איך עושים את זה? מנפיקים לכל סטודנט כרטיס חכם, שמאפשר לו גישה לכל השירותים. האוניברסיטה יכולה לדעת מתי הסטודנט נכנס לכיתה, למרכז הסטודנטים, לחדר אוכל או למגורים, ואפילו מתי הוא משתמש במכונות שתייה. כתוצאה מכך, היא יכולה לבנות מאגר ביג דאטה שיכול לבנות פרופיל של סטודנטים ולזהות התנהגות שעתידה להוביל לפרישתו של הסטודנט אפילו לפני שהוא עצמו יידע על כך. סימנים מעידים מראש הם ירידה בפעילות החברתית - או העדר של רצף פעילות ניתן לזיהוי. כלומר, אם האלגוריתם לא הצליח לחזות את הפעילות שלך, סימן שאתה על סף פרישה.
3. המוניטין של אפל וגוגל מתרסק: בשנה שעברה היתה אפל במקום החמישי ברשימת המותגים האהובים בארה"ב, ועכשיו צנחה למקום ה-29. גוגל, שב-2017 היתה במקום השמיני, צללה למקום ה-28. במקום הראשון שומרת על כתרה האלופה אמזון, וטסלה טיפסה למקום השלישי מהמקום התשיעי. ההנחה היא שהסיבה לכך היא שאמזון מושכת את תשומת לבם של הצרכנים במוצרים בלתי פוסקים, בדגש על אלקסה, בעוד שאפל וגוגל לא הצליחו להציג מוצרים מלהיבים חדשים ומבחינת הצרכנים הן הפכו למובנות מאליהן. מומחים מעריכים שרכבים עצמוניים, אם וכאשר ייכנסו ברצינות לשוק, ישנו את התמונה.
4. בשנים האחרונות יש דיבורים רציניים על יצירה אולימפיאדת של משחקי מחשב. אחרי הכל, זו הפעילות המשחקית הנפוצה ביותר בעולם, שבה עוסקים כ-1.5 מיליארד בני אדם. הרעיון קיבל דחיפה משמעותית באוקטובר האחרון, כשוועדת המשחקים האולימפיים הודיעה שיש לשקול להכיר במשחקי מחשב כמקצועות אולימפיים. לא ברור כמה שוחד קיבלו חברי הוועדה מחברות המשחקים, אבל בינתיים יש בעיה: הוועדה מתעקשת לסרב להכיר במשחקי מחשב אלימים, ורוצה להכיר רק במשחקי מחשב שעוסקים בספורט. אין בעיה, תהיו ככה, אנחנו נבנה לעצמנו אולימפיאדה משלנו, אתם יודעים עם מה.
5. בניגוד למה שנהוג לחשוב, הידע של העולם הקלאסי לא אבד כשנשרפה הספריה הגדולה באלכסנדריה, כי היא נשרפה שלוש פעמים (בפעם הראשונה ע"י חייליו של יוליוס קיסר). הסיבה היתה ניתוק הסחר בין אירופה (שלא ייצאה כלום פרט לעבדים) ובין מצרים. למה מצרים? כי שם ייצרו את הפפירוס, חומר הכתיבה החשוב של העולם העתיק, ולאירופה כבר לא היה איך לשלם עליו. אירופה נאלצה לעבור לקלף, שבניגוד לפפירוס היה יקר בטירוף. התוצאה היתה שככל שנוצר מחסור בקלף, נזירים היו מוחקים את הטקסטים הקלאסיים שעל הקלפים וכותבים עליו ספרי דת. חוקרים לקחו טקסט כזה ממנזר סנט קתרינה בסיני, שנזיר כלשהו מחק את הטקסט הקודם שהיה עליו וכתב במקומו ספר תהילים, ובאמצעות מאיץ חלקיקים הצליחו לראות את הסימנים של הדיו שנמחק. תוך זמן קצר ביחס התברר שמדובר בספר רפואה של רופא מפורסם, גלנוס, שהתפרסם בעיקר בשל הווריאציות החופשיות שיצר על הכתבים של היפוקרטס.
