9 הערות על העלייה של סביליה לרבע גמר ליגת האלופות
סביליה, שניצחה את מנצ'סטר יונייטד 2-1, היא אולי הקבוצה החלשה ביותר שהגיעה העונה לשמינית גמר הטורניר היוקרתי. אבל יונייטד של ז'וזה מוריניו לחלוטין מנותקת מהסגנון שהפך אותה לקבוצה הענקית שהיא - ולכן לא פלא שהיא נותרה מאחור
1. סביליה היא אולי הקבוצה החלשה ביותר בשמינית גמר ליגת האלופות העונה. זאת למרות תקציב שכר הגבוה בהיסטוריה שלה - 141 מיליון יורו. כמה גדול? שלא כמו שנים עברו, תקציב השכר העונה לא מכוסה על ידי הכנסות מזכויות שידור של הליגה הספרדית. אבל כגודל התקציב, גודל האכזבה. סביליה מאכזבת העונה. ואובייקטיבית, היא אחת מהקבוצות החלשות ביותר שנשארו בליגת האלופות העונה. היא במקום החמישי בספרד וככל הנראה לא תגיע לליגת האלופות דרך הליגה. הפער מהמקום הרביעי - 11 נקודות, עשרה משחקים לסיום העונה - גדול מדי.
- ז'וזה מוריניו יהיה פרשן במונדיאל בערוץ של פוטין
- 10 הערות על סביליה - מנצ'סטר יונייטד (0-0)
- "מועמר קדאפי כמעט רכש את מנצ'סטר יונייטד ב-2004"
בשבת הפסידה סביליה לוולנסיה בבית. זה פעם ראשונה שזה קורה מאז 2004. רק לשם הפרספקטיבה - אף קבוצה לא זכתה יותר פעמים בליגת אירופה/גביע אופ"א מאשר סביליה. ב-2004 לסביליה לא היה ולו גביע אופ"א אחד. הקונצנזוס בספרד הוא שסביליה בדרך החוצה מתור הזהב שלה שהתחיל, בעצם, ב-2005. תור הזהב כולל בעיקר הצלחות בגביע אופ"א. מאז 2010/11, רק מאמן אחד לקח אותה למקום הרביעי, חורחה סמפאולי בעונה שעברה. על הנייר, סביליה לא היתה אמורה לשחק ברבע גמר ליגת האלופות. אבל זה קורה. זה קורה בפעם הראשונה מאז 1958, בזכות הניצחון הראשון שלה על אדמת בריטניה. הניצחון ראשון של קבוצה ספרדית נגד קבוצה אנגלית בצ'מפיונס ליג העונה. אולי תור הזהב לא נגמר.
2. ויאסם בן יידר הוא סיפור קלאסי על כישרון צרפתי שגדל מתחת לראדר והגיע לבמה הגדולה. הוא גדל בסרסל, פרבר צפוני לפריז. חבר טוב של ריאד מאחרז, חלוץ לסטר סיטי. הוא שיחק על בטון בילדותו, היה שחקן נבחרת צרפת בכדורגל אולמות (פוטסל) וחבר בסגל נבחרת צרפת הצעירה. אבל הוא לא גדל באקדמיה מפוארת וצמח מלמטה - כמו כוכבים צרפתים אחרים כגון אנגולו קאנטה, אוליבייה ג'ירו ומאחרז גם. הלילה עשה היסטוריה. הוא המחליף הראשון בהיסטוריה שכובש צמד נגד מנצ'סטר יונייטד. הוא כבש את השער המהיר ביותר של מחליף העונה (87 שניות) והוא העלה את סביליה לרבע גמר ליגת האלופות בפעם הראשונה בשישים שנה. לבן יידר יש העונה 19 שערים בכל התחרויות (8 שערים ב-7 משחקי ליגת האלופות). הצרפתים היחידים עם יותר שערים ממנו בכל התחרויות העונה הם נביל פקיר, הצעיר הנהדר של ליון ואנטואן גריזמן, החלוץ הקטלני של אתלטיקו מדריד (21 שערים כ"א). גם פקיר וגם גריזמן שיחקו בערך 1000 דקות יותר ממנו העונה. הלילה הזרקור מופנה אליו. בזכות.
3. המשחק הלילה באולד טראפורד לא התעלה לרמה גבוהה. בן יידר, בזכות ריצת עומק שלו ושתי מסירות עומק שעקפו את הקישור וההגנה של מנצ'סטר יונייטד, ניצל את ההזדמנות שנפלה בחיקו כדי לכבוש. השער הראשון נכבש בדקה ה-74 כשהתוצאה 0-0, תוצאה מושלמת לקבוצת חוץ שצריכה שער אחד כדי להעביר את כל הלחץ על הקבוצה המארחת, שהוציאה תיקו 0-0 במשחק הראשון. סביליה לא היתה אמורה לקבל את ההזדמנות הזו ב"תיאטרון החלומות", אך הגיעה להזדמנות הזו בזכות עבודה חרוצה של 5 קשרים ששיחקו צפוף - אבר בנאדה, סטיבן אנזונזי, פרנקו ואסקס, פאבלו סארביה (מימין, זלג פנימה כל הזמן) וחוואקין קוראה (משמאל, די נשאר בשמאל). החמישה הצליחו לשלוט לפחות ב-50% מהמשחק נגד מרוואן פלייאני ונמניה מאטיץ' - שפשוט לא הצליחו להשתלט על הקישור לבדם. ג'סי לינגארד (45 נגיעות בכדור) ואלכסיס סאנצ'ס (68 נגיעות בכדור), שהיו אמורים לסייע יותר במלאכת השליטה במשחק, לא עשו את עבודתם היטב. סביליה שמרה על צפיפות, נגעה יותר פעמים בכדור מאשר מנצ'סטר יוניייטד (688 נגיעות מול 687) והגיעה ליותר מצבים מאשר המארחת שלה.
4. ה-נתון של שני המשחקים? סביליה בעטה 46 פעמים לשער של מנצ'סטר יונייטד בשני משחקי שמינית גמר. בדיוק פי 2 יותר מאשר למנצ'סטר יונייטד נגד סביליה בשני משחקים.
5. ה-הנתון של המשחק הלילה. סביליה בעטה 21 בעיטות לשער של מנצ'סטר יונייטד היום. זה הכי הרבה שמנצ'סטר יונייטד איפשרה מאז שריאל מדריד בעטה 22 בעיטות מול עשרה שחקנים של יונייטד במרץ 2013.
6. ועכשיו ליונייטד. סביליה באמת לא היתה אמורה לנצח. מדובר על קבוצה מאוד לא יציבה שב-2018 ספגה בשלושה משחקים שונים חמישה שערים. אבל מנצ'סטר יונייטד של ז'וזה מוריניו היא לא קבוצה שתכבוש חמישה שערים נגד קבוצה בעלת איכות סבירה. במיוחד לא נגד קבוצה ספרדית (ב-15 המשחקים האחרונים נגד ספרדיות בליגת האלופות, יונייטד כבשה 7 שערים ואף פעם לא יותר משער אחד במשחק). למה? כי המסירה הנפוצה ביותר קדימה של מנצ'סטר יונייטד זו מסירה ארוכה לחלוץ הגדול והחזק רומלו לוקאקו. לוקאקו, למרות שמעורב ב-13 שערים ב-13 המשחקים האחרונים שלו, לא יכול להתמודד מול סביליה לבדו. במיוחד כאשר הוא נוגע בכדור רק 44 פעמים, רק 5 פעמים יותר מאשר דויד דה חאה השוער. לאורך המשחק, שחקני הקישור של מנצ'סטר יונייטד היו רחוקים זה מזה. מספר הקומבינציות והפעולות על האגפים היה מצומצם. נראה היה שהתוכנית העיקרית של מוריניו היתה ששחקני מנצ'סטר יונייטד ינסו להפעיל כוח פיזי לא מתון כלל על שחקני סביליה. התוכנית לא עבדה.
7. האמת צריכה להיכתב. מנצ'סטר יונייטד ניצחה לא מעט קבוצות טובות העונה. אבל איך אומרים באנגלית? הקבוצה רכבה על המזל שלה. כלומר, הרבה מההצלחות היו תוצר של מזל. מזל ושוער בכושר שיא. העונה דויד דה חאה מציל 3.3 הצלות במשחק. זה הכי הרבה שלו מאז 2013/14, אז רשם 2.68 הצלות במשחק. בעונה שעברה הציל את יונייטד מספיגה רק 2.11 פעמים במשחק. לפי חברת הסטטיסטיקה Opta, דה חאה מנע העונה בליגה 13.56 שערים שבלעדיו מנצ'סטר יונייטד היתה סופגת. זה יותר מכל שוער אחר בליגה העונה. כולל שוערים של קבוצות תחתית. כלומר, משהו לא טוב עובר על ההגנה של מנצ'סטר יונייטד העונה ולכן דה חאה פעיל כל כך. זה מספיק למקום שני בפרמיירליג והדחה מביכה בשמינית גמר ליגת האלופות.
8. אחרי הניצחון של מנצ'סטר יונייטד על ליברפול בשבת (ליברפול תקפה, יונייטד הגנה), דיברו באנגליה שז'וזה מוריניו ינסה לשכפל את הסגנון נגד קבוצות הכדורגל הגדולות של אירופה בליגת האלופות - מאחר שהן לא רגילות לכדורגל שמתבסס בצורה כל כך ברורה על כדורים ארוכים ככלי ההתקפה המשמעותי ביותר (נגד ליברפול דויד דה חאה מסר ללוקאקו כמעט פי 2 יותר מסירות מאשר כל שחקן אחר על המגרש). אז כנראה שנגד ליברפול היה למוריניו מזל. והשיטה הזו לא עבדה מול סביליה. "מצאתי הרבה קווים מקבילים בין המשחק היום למשחק נגד ליברפול" אמר מוריניו בסיום המשחק. אבל לא כבשנו. וסיביליה שלטה במשחק היטב. אני לא חושב ששיחקנו רע".
דבריו מעוררים זעם בקרב אוהדי מנצ'סטר יונייטד. התכנון של מוריניו פשוט לא עבד.
9. הזעם מובן לחלוטין. מנצ'סטר יונייטד זו לא קבוצה שצריכה להגיע למשחק מול סביליה באולד טראפורד ולהימנע מהנעת כדור או ניסיונות התקפה עם יותר מ-3 שחקנים. מנצ'סטר יונייטד היא קבוצה שבמשך שנים חיה על מומנטום שהיתה מייצרת בכל משחק. "אני מהמר מטבעי" הסביר אלכס פרגוסון, המנג'ר האגדי של מנצ'סטר יונייטד. "ולהיות פוזיטיבי והרפתקני, לקחת סיכונים - אלו היו חלק מהסגנון שלנו. אנחנו הגענו לכל משחק על מנת לנצח אותו. האוהדים הבינו זאת וידעו שאם אנחנו בפיגור, אנחנו ננסה לנצח בכל מקרה... ברור שאפשר להפסיד אבל תמיד היה חשוב לנו שהרצון שלנו לאושר שבניצחון יהיה גדול יותר מהפחד להפסיד". זו הרוח שהובילה את מנצ'סטר יונייטד להפוך למועדון אימתני. זו הרוח שהובילה את המועדון לזכיות באליפויות ואליפויות אירופה.
ז'וזה מוריניו הוא לא מאמן שמאמין ברוח הזו. הפחד שלו להפסיד יותר מכל רצון להרגיש את האושר בניצחון. ז'וזה מוריניו פשוט לא מתאים למנצ'סטר יונייטד.