כשעד המדינה שקרן

פרקליט המדינה שי ניצן הסביר בראשית השבוע לראש הממשלה את ערכם וחשיבותם של עדי המדינה בביעור השחיתות. המסר נועד לא רק לבנימין נתניהו, שקבע כבר שעדי המדינה נגדו הם שקרנים, אלא גם לרבנים שאוחזים בעמדה ההלכתית שעד מדינה פסול לעדות, ליו"ר הקואליציה דודי אמסלם ולציבור כולו. ניצן הדגיש שלכך נחוצים רק עדים דוברי אמת. "בעדות אמת של עד מדינה, המטהרת את השחיתות השלטונית, יש ערך עצום", אמר, "לעולם לא נגייס עד מדינה ונאמר לו לשקר כדי להפליל אדם אחר. אנו מחויבים אך ורק לאמת".

ניצן הסביר שלפעמים אין ברירה, ובדרך לטיהור האורוות, אין מנוס מלטהר כמה שרצים, ובלבד שאלו יעידו אמת. בחודש הבא יישמע בבית המשפט העליון ערעורם של נוחי דנקנר ואיתי שטרום בתיק אי.די.בי. אחת השאלות שם היא מעמדו ומשקלו של עד מדינה שקרן.

שמואל דכנר. עד המדינה הולילנד צילום: דמיטרי שביצ'נקו

בשנים האחרונות נחשפו שלושה עדי מדינה ששיקרו – בתיקי בר נוער, הולילנד ודנקנר. כאשר התברר שעד המדינה בפרשת בר נוער שיקר, הוא הועמד לדין בעוון בידוי ראיות, מסירת ידיעות כוזבות, שיבוש מהלכי משפט, השמדת ראיות, הדחה בחקירה וקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות. יש היגיון ב"נקמה" הזאת: הרתעת עדי מדינה מלשקר על שום הסכנה בשליחת חפים מפשע לשנות מאסר רבות. הגמול המרתיע הזה לא הוחל על שני עדי המדינה האחרים: שמואל דכנר בתיק הולילנד ועדי שלג בתיק דנקנר. להבדיל מעד המדינה בבר נוער ששקריו התגלו לפני שהחל המשפט, כאן, השקרים לא עצרו את המשפט ולא מנעו את ההרשעה.

מה עוצמת השקר

האם שקריו של עד מדינה אמורים לעצור את המשפט ולמנוע הרשעה? תלוי בעוצמת השקר. העיקרון הארמי הוא של "פלגינן דיבורא": חלוקת והפרדת האמת מהשקר בתוך העדות. כך היה אצל דכנר, שהפליג לשקרים כדי להשביח את התמורה שנתן לתביעה תמורת הכסף והחסינות מהפללה שקיבל. אבל, כמחולל השחיתות המרכזי בפרויקט הבנייה רחב ההיקף של הולילנד ידע למסור גם דברי אמת.

שונה המצב אצל שלג ששיקר בנוגע לליבת העדות שמסר - "האקדח המעשן" בדמות הפגישה שבה הנחה אותו שטרום להריץ את מניית אי.די.בי. הוכח שפגישה זו לא התקיימה כלל. "חור שחור" כינה השופט כבוב את הממצא המרעיש הזה, אבל סירב לפסול לחלוטין את עדותו. גם פרקליטות מיסוי וכלכלה סירבה לחזור בה מהאישום. וכך, במקום שעדות עד המדינה תקבל את הסיוע הנדרש, הפכו ראיות הסיוע למרכזיות. ואז היגיון ההתקשרות עם שלג ספג מכה: אם ראיות הסיוע הספיקו להרשעה, מדוע בכלל נחתם ההסכם עם שלג, היחיד בפרשה שבנוגע אליו אין מחלוקת שהריץ את המנייה וגנב כספים.

על הכף והספסל

סיפור שלג קרוב יותר לסיפור העד בבר נוער מאשר לדכנר. אבל המשפט בבר נוער לא החל וכאן הפליל שלג את דנקנר, וכשיעד אטרקטיבי כזה מונח על הכף והספסל, אין סיכוי שאפילו שקר בוטה יטה את הספינה ממסלולה.

בישראל אין אהדה לעברייני העשירון העליון כנתניהו, שאול אלוביץ, נוחי דנקנר ואהוד אולמרט. לכן קל יותר לכבס תקלות ואף עיוותי דין שמתגלים בעניינם. ובכל זאת, לאחר שפרקליט המדינה ניצן עמד על חשיבות האמת אצל עד המדינה, נחוצה גם אמירה על השקר: מתי יש למחוק כתב אישום ומתי להמשיך ולהרשיע. בערעור הקרוב ניתן לצפות לפסק דין מנחה שיבהיר מצבים אלה. נותר לקוות ששי ניצן החתים עדים דוברי אמת, וכי ניר חפץ, שלמה פילבר, ארי הרו ומיקי גנור יתגלו כצחים יותר משלג.