2.3 מיליון טון מזון נזרק בישראל בשווי 19.5 מיליארד שקל; 7 מיליארד שקל ניתנים להצלה
מנתוני "לקט ישראל" עולה כי כמחצית פוטנציאל ההצלה - במקטע הקמעונאות וההפצה. מנכ"ל הארגון: "הנתונים חושפים את בזבוז המזון האדיר. כ-18% מאוכלוסיית ישראל חיים באי ביטחון תזונתי"
האובדן במקטע הקמעונאות וההפצה הוא בעל ערך כלכלי גבוה במיוחד, שכן הוא כולל בתוכו את כלל ההשקעה: גידול, ייצור, אריזה ושינוע. מדובר על מזון מוכן לשיווק וצריכה, אשר אובד בטרם הגיעו לצרכן הסופי. עקב מאפייני האובדן בשלב זה, רובו המכריע של המזון האבוד הינו מזון בר הצלה, שניתן למנוע את אובדנו. בשל כך, מקטע זה מהווה כמחצית מפוטנציאל ההצלה, בשווי של 3.5 מיליארד שקל, מתוך פוטנציאל הצלה של 7 מיליארד שקל במשק כולו.
רשתות השיווק ויצרני המזון איבדו השנה תוצרת ברת הצלה בשווי של 3.5 מיליארד שקל, המתגלגלים אל כיסו של הצרכן. אמנם קיומם של עודפי מזון במקטע קמעונאות והפצה הינו בלתי נמנע, בשל העובדה כי הקמעונאים נדרשים להבטיח היצע מזון מגוון וזמין בכל עת. עם זאת, בארגון טוענים כי המצב שבו עודפי המזון נזרקים במקום להיות מועברים לנזקקים הינו כשל חמור - כלכלי, חברתי וסביבתי.
לדברי גידי כרוך, מנכ"ל לקט ישראל: "הנתונים חושפים את בזבוז המזון האדיר שיוכל להיחסך אם רק תהיה מודעות לנושא ורגולציה מתאימה. כ-18% מאוכלוסיית ישראל חיים באי ביטחון תזונתי, כאשר ישראל מדורגת במקום ה-18 במונחי אי ביטחון תזונתי מתוך מדינות ה-OECD, ונמצאת במקום התשיעי בשיעור ההוצאה על מזון מתוך ההוצאה על צריכה פרטית.