$
שוק ההון

ראיון כלכליסט

"סביר שבקרוב פירמות ה-BIG 4 ינפיקו מטבע דיגיטלי משותף"

לדברי רו"ח יורם טיץ, מנכ"ל EY ישראל, טכנולוגית הבלוקצ'יין תטלטל את ענף החשבונאות: "תוך מספר שנים בודדות אחד מתוך 5 רו"ח מבקרים יהיה חייב להיות איש טכנולוגיה"

המקצוע של ראיית החשבון צפוי לטלטלה, כך עולה מדבריו של רו"ח יורם טיץ, מנכ"ל משותף בפירמת ראיית החשבון הגדולה בישראל, ארנסט אנד יאנג (Ernst & Young – בקיצור: EY). לדבריו, טכנולוגיית הבלוקצ'יין, שתפסה תאוצה בשנה האחרונה, תחייב את העוסקים במלאכה לשנות דפוסי פעילות מקצה לקצה בענף שנחשב למסורתי ושמרני מאוד. 

 

"הטכנולוגיה שקופה, בטוחה ובעיקר זולה בהשוואה לטכנולוגיות העברת הערך כיום. היתרונות שלה כמו הוודאות בקיומו של תהליך מסוים והיכולת לראות את היסטוריית הפעולות העסקיות, יחוללו מהפכה בתחום", הוא טוען.

 

אחד מתפקידיהם העיקריים של משרדי רואי החשבון הוא ביצוע ביקורות פיננסית לחברות. מטרת הביקורת היא לסייע למשתמשי הדוחות הכספיים של החברה (בעלי החברה, משקיעים ועוד) להעריך עד כמה מצב העסקים שלה מקבל ביטוי בדיווח הכספי.

 

במסגרת הביקורת, רואי החשבון עוברים על הפעולות החשבונאיות והמסמכים של החברה (המחאות, הסכמים, חוזים ועוד), ומוודאים את אמיתות המידע.

 

מכיוון שחברה מבצעת הרבה מאוד עסקאות, וכמעט בלתי אפשרי לבדוק את כולן, ישנן 2 שיטות מקובלות כיום לביצוע הביקורת: הראשונה, דגימה סטטיסטית של חלק מהעסקאות, בחינה שלהן, והסקה מכך על כל פעילות החברה. השנייה, שימוש בכלים ממוחשבים שבודקים את כל נתוני החברה, אך לדברי טיץ מדובר בפעולות טכנולוגיות מורכבות.

 

"ברגע שביצעתי עסקה באמצעות הבלוקצ'יין, אני יכול לומר בוודאות שהעסקה קרתה ושהיא חלוטה. אין לי צורך לברר האם הסחורה נשלחה, ואני לא נדרש להסתכל בחשבון הבנק על מנת לבדוק אם הכסף עבר. כתוצאה מכך נוכל לדעת בכל רגע נתון מה מצבה של החברה ולמעשה הביקורת כבר תהיה מוטמעת בתוך התהליך עצמו - בניגוד להיום", הדגיש.

 

יורם טיץ - מנכ"ל ארנסט אנד יאנג יורם טיץ - מנכ"ל ארנסט אנד יאנג צילום: אוראל כהן

 

בעתיד הקרוב לא יהיה צורך ברואה חשבון מבקר?

יהיה צורך, אבל הוא יבצע את הביקורת בצורה שונה. הוא יצטרך לוודא את תקינות התהליך שכולל בין היתר מערכות מבוססות בלוקצ'יין - וזה יצריך ידע טכנולוגי בנוסף לידע החשבונאי.

 

למה הכוונה בידע טכנולוגי?

רו"ח לא יצטרך לדעת לתכנת אבל תדרש ממנו הבנה טכנולוגית - מכיוון שהוא יעבוד עם כלים ממוחשבים מאוד מתוחכמים.

 

לדברי טיץ, יעברו מספר שנים עד שנרגיש בשינוי הדרמטי בענף, מכיוון שנדרש מכל מהחברות להיות על רשת הבלוקצ'יין. אבל, "זה ללא ספק הכיוון", הוא מדגיש. "אני מעריך שתוך מספר שנים בודדות כ-20% מכוח האדם העוסק בביקורת דו"חות כספיים בפירמה יהיו אנשי טכנולוגיה. כיום אנו עומדים על קצת פחות מ-7%", ציין.

 

בפירמת ראיית החשבון EY העולמית עובדים למעלה מ-250 אלף עובדים, מתוכם 2,000 בישראל. על מנת להבין ולהטמיע את טכנולוגית הבלוקצ'יין הקימה EY העולמית צוות גלובלי חוצה יכולות שטיץ הוא בין מוביליו. "אנו יוצרים פה עולם חדש", הוא אומר ומוסיף כי הדינמיות העסקית דורשת מהפירמה דינמיות מחשבתית. "גם בארץ הקמנו צוות מדיסציפלינות שונות שנפגש אחת לשבוע לשיחות עדכון שבהם אנו מעלים סוגיות ומנסים לפתור אותן", ציין.

 

"הטכנולוגיה מייתרת את המתווכים"

השיחה, מטבע הדברים, נפתחה בדיון בטכנולוגיה שמשגעת את העולם – טכנולוגית הבלוקצ'יין. "בעיני היא מהפכה שצריכה לעניין את כולנו – מכיוון שהיא הולכת לגעת בכל דבר בתחומי חיינו, ממש כמו האינטרנט", אומר טיץ ומדגיש שהטכנולוגיה תפשט, תייעל, תסדר, ותוסיף שקיפות וודאות לכל תהליך שאנו מכירים.

 

"נניח ואני קונה היום מניה בבורסה. מרגע הקניה ועד שהיא תופיע אצלי בחשבון יחלפו 3 ימי עסקים. למה? כי בעסקה מעורבים מספר מתווכים כמו הבנקים, הבורסה, ומסלקות שונות שלמעשה מוודאים שהליך העסקה היה תקין. בעולם דיגיטלי מבוסס טכנולוגית בלוקצ'יין, מעבר סחורות וגביית תשלום יהיו באופן ישיר ומיידי כך שלא יהיה צורך עוד במתווכחים. החיסכון בעמלות ובימי ערך יהיה עצום", הוא אומר.

 

"עם זאת, כדי שהבלוקצ'יין יהפוך להיות מה שאני מדמיין צריכים לקרות מספר דברים, ובראש זה רגולציה – והיא בסופו של דבר תהיה", הוא טוען. "כשמסתכלים על הרגולטורים בעולם המערבי רואים שבכוונתם להעניק לגיטימציה לטכנולוגיה ולא לעצור אותה. הרגולטור השוויצרי הוא דוגמה טובה לכך: הוא כל כמה חודשים מתאים את הרגולציה בתחום למה שקורה בשוק - והבנקים, הבורסה ונתוני השירותים האחרים מתיישרים לפיה", מוסיף טיץ ומציין שגם בארה"ב הגדולה מבינים שהטכנולוגיה יעילה והרגולטורים המקומיים מטפלים בנושא ורוצים שהוא יהיה מוסדר.

 

"הבנק המרכזי של מסצ'וסטס אמר לאחרונה כי השימוש בטכנולוגיה הבלוקצ'יין יוריד את עמלות הסליקה הבין-בנקאיות מ-300 מילארד דולר בשנה ל-180 מילארד דולר - חיסכון של 120 מיליארד דולר", ציין.

 

שלט קנו ביטקוין מונף מאחורי יו"ר הבנק המרכזי האמריקאי ג'נט ילן שלט קנו ביטקוין מונף מאחורי יו"ר הבנק המרכזי האמריקאי ג'נט ילן צילום: צילום מסך מ־ CNBC

 

למרות שקולם של הרגולטורים בישראל טרם נשמע, טיץ סבור שבכוחם לעשות צעדים שיאפשרו לישראל להפוך להיות מרכז לגיטימי של פעילות בתחום.

 

האם בישראל רואים גידול משמעותי בפעילות בתחום ביחס לסניפים אחרים של EY בעולם?

ללא ספק, כן. הישראלים זיהו את הטכנולוגיה הזו הרבה לפני העולם. חלקנו היחסי בפעילות לא דומה לחלקנו בכל מדד אחר. היכולת שלנו לעשות יש מאין, להבין תהליכים מרוכבים ולהיות נחשון לפני המחנה היא ניכרת. הבעיה היא שהיכולת לא מלווה ברגולציה לגיטימית וזה מונע מאיתנו להפוך להיות אבן שואבת בתחום ומונע צמיחה כלכלית.

 

איך זה מעכב את הצמיחה?

"הרגולטורים, ובראשם המפקחת על הבנקים ובנק ישראל, עדיין לא נוקטים עמדה ממשית ומותירים את התעשייה בחוסר ודאות – דבר שעלול להבריח מישראל חברות העוסקות בתחום. כיום, חברה העוסקת בתחום לא יכולה לפתוח חשבון בנק, ואפילו לא יכולה להמיר מטבעות קריפטוגרפים (ביטקוין וכו') דרך חשבונות ישראלים".

 

ביטוי דגיטלי לנכסים

לדברי מנכ"ל EY בישראל, אחת הבשורות שהביאה טכנולוגית הבלוקצ'יין היא בהענקת ביטוי דיגיטלי לנכסים, על גבי הרשת. הדרך הפופולרית לעשות זאת כיום היא להנפיק אסימונים המבוססים על אותם נכסים (Asset Base Tokens).

 

לפני חודש המטבעה הבריטית, הגוף שמחזיק במלאי הזהב הבריטי, עשתה הנפקת מטבעות (ICO) על כל המלאי שברשותה. "היא לקחה למעשה את הזהב שברשותה ואמרה שהטוקן מובטח לחלוטין אליו. עכשיו, במקום לקנות את הזהב בבורסה כסחורה, תוכל לקנות את הטוקן שמחירו זהה לזה של הזהב", מסביר טיץ ומביא דוגמא נוספת מתחום הנדל"ן שבו יזמים בונים בניינים ומנפקים טוקנים כנגד מטר בנוי. "נניח שיזם בונה בניין של 50 אלף מטר ומנפיק כנגדם 50 אלף טוקנים המקנים זכויות בו. ונניח שאני רוצה לשכור 100 מ"ר בבניין, נתעלם כרגע מהשאלה החשובה אם זה בתחתית או בפנטהאוז, אני פשוט קונה 100 טוקנים. ואם אני היזם, ואני רוצה לממש את הנכס, אני יכול לעשות זאת בצורה מהירה ובטוחה הודות לטכנולוגיה".

 

בעיניו, תהליך דומה יקרה גם לכל למטבעות ה'רגילים' שאנו מכירים - השקל, הדולר והיורו (המכונים גם כסף 'פיאט'). "נניח ויש לי 100 מיליון דולר בקופה, ואני מנפיק 100 מיליון טוקנים כנגדם על רשת הבלוקצ'יין – נתתי למעשה ביטוי דיגיטלי לדולר. הבעיה היא שמישהו צריך לבדוק מדי תקופה שאכן יש 100 מיליון דולר בקופה - וכאן אנחנו ניכנס לתמונה".

 

הביקטוין ישמור על מעמדו?

"יש משהו יפה בביטקוין והתהליך שהוא עובר, אבל אם מחר ממשלת ארה"ב תנפיק דולר וירטואלי אז נחש מה יהיה המטבע המוביל בעולם".

 

מגמה נוספת שעליה מצביע טיץ היא חברות שמשפרות ומייעלות מודל עסקי בעזרת טכנולוגית הבלוקצ'יין. "אנו עובדים כיום עם חברה עולמית ענקית שמשלמת תמלוגים למוסיקאים שמפקידים את שיריהם אצלה באתר כדי שיהיה אפשר למכור אותם למאזינים. לחברה הזו יש מיליוני שירים שחלקם מוכרים בעשרות מיליוני דולרים בחודש, וישנם גם כאלה שמוכרים בעשרות דולרים בודדים בקושי. בגלל עלויות העברת הכספים הקיימות כיום, החברה קבעה רף מכירות של 50 דולר בחודש מהסיבה שמתחת לזה לא משתלם לה להעביר את התמלוגים. כתוצאה מכך, ישנם יוצרים רבים שלא מקבלים תגמול על השירים שלהם. על מנת לפתור את הבעיה הזו, בכוונת החברה להנפיק טוקנים על גבי רשת הבלוקצ'יין על מנת שהיוצרים יוכלו לצבור אותם, וכאשר הם יגיעו לכדי סכום מהותי, הם יוכל לפדות אותם ולקבל דולרים במקום".

 

מה דעתך על גיוס הון באמצעות טוקנים (ICO)?

"למרות החששות הקיימים מצד הרגולטורים משיטת גיוס זו, לדעתי היא ראויה וצריכה להיות מוסדרת. הרעיון הבסיסי של ICO הוא הנפקה של טוקן (אסימון, באנגלית:TOKEN) המשמש לפעילות עסקית לגיטימית של חברה - דבר שיוצר קשר ישיר בין השווי של הטוקן לשווי של הפעילות העסקית. אם השווי של הפעילות העסקית יגדל, אז שוויו של הטוקן יגדל בהתאמה. זה מייתר למעשה את הצורך לקנות מניה בחברה. הבעיה כיום היא שיש הרבה כסף בשוק והתלהבות בשיאה, וישנן חברות שמנצלות זאת ומבצעות הנפקות בלי פעילות כלל".

 

לדברי טיץ כל לקוח המגיע ל-EY ורוצה לבצע הנפקת ICO מאושר על ידו באופן אישי. "אנו מקפידים לבחור במי לטפל כדי להרגיש שלמים לחתום לו על הדוח הכספי", הוא אומר ומדגיש שכל עסקה נבחנת לעומק על פי מספר רב של פרמטרים. "למרות שזה תחום רווחי מאוד בימים אלו, כסף זה לא הכל ואנו מחויבים לשמור על רף גבוה של אתיקה".

 

מטבעות וירטואליים מטבעות וירטואליים צילום: Coin/Flick

 

EY תנפיק מטבע משלה?

כן, ולא בעתיד הרחוק. מעבר לכך, אני סבור שה-4BIG (ארבעת משרדי ראיית החשבון הבינלאומיים הגדולים ביותר האמונים יחד על רוב עבודת הביקורת של חברות ברחבי העולם – Deloitte, PWC, KMPG ו-EY) ינפיקו מטבע משותף שייעל את תהליך הביקורת.

 

היית סקפטי לגבי התעשיה?

לא, אבל מצד שני גם לא קניתי מטבעות וירטואלים. אבא שלי היה אומר אל תצטער על עסקה שלא עשית, יש מספיק שעשית שאתה הולך להצטער עליהן. כיום אני נמצא בהמון פורומים וקורא המון בלוגרים מחו"ל. בארץ אני עוקב אחרי יוני אסיה מ- eToro ויונתן רואש מ- QED–it – הם ראו את זה קורה הרבה לפני כולם. אני לעומתם לא ראיתי.

 

והיום, כבר קנית ביטקוין?

לא.


עזרה בהכנת הכתבה: קרן-אור גרינברג

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x