פרשנות
איך להפסיק לפחד מטרמפים
הרשתות החברתיות מאפשרות לדעת הכול על השותפים לנסיעה, ומפיגות במקצת את החשש הישראלי הנפוץ
אותי תמיד לימדו שלא עולים על טרמפים. מאז שהייתי ילד. זו מנטרה שזכתה לגיבוי גם מצד תשדירי רדיו חוזרים ונשנים המפצירים בקול בס עמוק: "חייל, לא עולים על טרמפים. אין לדעת כיצד הנסיעה תיגמר". החשש העיקרי היה לפגיעות וחטיפות, לא רק על רקע ביטחוני, חשש שאף התממש בקיץ 2014 עם חטיפתם ורציחתם של גיל־עד שער, נפתלי פרנקל ואיל יפרח. הפחדים האלה לא נותרים בחוץ למול טרנד הטרמפים ברשתות החברתיות, אך נראה כי דווקא הפלטפורמות ההמוניות והניגשות האלה מספקות את הביטחון שמחפש הטרמפיסט הישראלי.
כשנשאלים מנהלי הקבוצות והמשתמשים על הבחירה בלוחות הווירטואלים סוגיית הביטחון תמיד עולה ואיתה ההסבר כי באמצעות הפרופילים, התמונות והשיחות שמנגישות הרשתות החברתיות יכולים הן הנוסעים והן הנהגים לבחון מראש את שותפיהם הפוטנציאלים לנסיעה. הפלטפורמות מאפשרות לנו לדעת על חברים משותפים, מקום מגורים, גיל, מין, מראה, מקצוע ומקום עבודה, תארים וזוגיות של המשתתפים, ואלה מלווים מדי נסיעה את החלטתם של חברי הקבוצות האם ואל מי לחבור לנסיעה.
עבור הנהגים והטרמפיסטים, שמגיעים מכל המגזרים והמקומות, הכסף הוא לא המניע. דווקא היכולת שלהם לאסוף את המידע הראשוני באמצעות הרשתות על הנוסעים או הנהגים מראש מניחה את דעתם ומאפשרת את הנסיעה המשותפת. "אנשים מרגישים הרבה יותר בנוח ויותר בטוחים. אולי זו תחושת ביטחון לא אמיתית, אבל רובנו מתבססים עליה. כשיש חברים משותפים אז הביטחון גדול אפילו יותר. אם אני רואה שמי שמציע לי טרמפ לא נראה לי ממבט ראשון בפרופיל שלו ואין לנו חברים משותפים, אני לא אעלה איתו לרכב", סיפרה מייסדת קבוצת הטרמפים של אילת, לי חן.
גם בשירות הקארפול של Waze הבינו את החששות של הישראלים והשיקו לאחרונה תכונות חדשות שנועדו לאפשר למתשמשים לבחור בקפידה את אלה שייסעו עימם. כך, לצד הפרופילים והדירוגים של הנהגים והנוסעים, יכולים המשתמשים לסנן מראש את השותפים הפוטנציאלים לפי מגדר או לבחור רק כאלו שעובדים איתם באותו מקום עבודה.
הקבוצות ההמוניות בהן פרטיהם של החברים מועברים ונחשפים לטובת הנסיעות השיתופיות הופכות לעתים קרובות לזירה ממנה פועלים מטרידנים. שוטטות בחדרי הצ'ט תעלה לא פעם תלונות על חברים בקבוצה שנוהגים לנסות ולהתחיל עם נשים באמצעות מספרי הטלפון שנחשפים בה. כדי לשמור את לוחות הטרמפים כיעילים, ממוקדים ונקיים מספאם נדרשים מנהלי הקבוצות שמקבלים את התלונות ומדיחים מהן את המשתמשים הסוררים. טיהור שיכול להתבצע בחלק מהפורומים גם כמה פעמים ביום.
תופעה זו מוכרת ולעתים אף מתעצמת בקבוצות הווטסאפ. כך למשל בקבוצה מרכזית בסצנת הטרמפים בישראל למעלה מ־10 נשים התלוננו אחת אחרי השניה ואף הביאו אחרות לספר בקבוצה כי קיבלו מאחד החברים בה הודעות מטרידות בעלות אופי מיני ופוגעני. הנשים שיתפו את צילומי המסך של השיחות וזה הורחק מהקבוצה לצמיתות, כמו גם לא מעט אחרים שנהגו כמוהו לפניו. אותם מנהלי הקהילה נדרשים להשקיע בכך גם שעות של עבודה כשסוגיה נוספת שעומדת על הפרק היא אופי הנהיגה והתנהלותם של הנהגים. אלה מקבלים קובלנות על נהג בקבוצה שנוסע באופן מסוכן ומבצע עבירות תנועה. מנהלי הקבוצות לרוב דואגים לברר את העניין עם שני הצדדים - הנוסע והנהג - ולבדוק אם היו בעבר תלונות נוספות. בהתאם, מחליטים אם להשאירו או להוציאו מהלוח.