דו"ח טכנולוגי
חוקרי MIT: השקרים בטוויטר ויראליים פי כמה מהאמת
מחקר חדש גילה שהרבה יותר קל להפיץ שקרים ברשת החברתית מאשר דברי אמת, אזרחי ארה"ב חוששים מרובוטיקה ואוטומציה יותר משהם מפחדים ממהגרים, פייסבוק מתחברת לבחירות בניגריה וטראמפ יוצא שוב נגד משחקי מחשב
האמת הולכת ברגל, השקר טס על טיל
השקר הוא חלק מרכזי מהתרבות המערבית מראשיתה: במחזה "העננים" של אריסטופנס משנת 423 לפנה"ס נשלח ילד ללמוד רטוריקה אצל סוקרטס, כדי שידע לשקר היטב. במהלכו מתפארת האמת בכך שביכולתה לנצח בקלות את השקר, מה שכושל בסופו של דבר. יכולת הפצת המידע של המדיה החברתית הפכה את השקר ליותר מתעשייה: זה כלי מרכזי לעיוות המציאות - וחוקרים מ-MIT גילו עד כמה.
החוקרים מיפו את כל סיפורי החדשות השנויים במחלוקת שהופצו בטוויטר מאז הקמתה, וספרו 126,000 סיפורים שכאלה שהפיצו כשלושה מיליון משתמשים במשך קרוב לעשור. התוצאות חד משמעיות: הסיכוי של ידיעה מפוברקת להפוך לוויראלית גבוה משמעותית מזה של ידיעה אמיתית.
שקרים זה ויראלי צילום: גטי אימג'ס
המהירות שבה היא מגיעה ל-1,500 צופים גבוהה פי שש מהמהירות של ידיעה אמיתית. וכפי שידעו החלוצים בתחום, אז כהיום, אנשי המודיעין הרוסי - ברגע שמישהו לומד "עובדה", הוא זוכר אותה כעובדה גם אם היא הופרכה. הוא צריך לחשוב פעמיים כדי לזכור את ההפרכה.
הסיכוי של ידיעה שקרית לקבל ציוץ מחדש בטוויטר גבוה ב-70% מהסיכוי של ידיעה מדויקת. הסיבה לכך, בין השאר, היא השיעור הגבוה של בוטים בטוויטר - אבל החוקרים מצאו שהבוטים צייצו באותה מידה חדשות אמיתיות וחדשות מזויפות. בשביל לקדם דיסאינפורמציה, צריך בן אדם.
למה? כי לבוטים אין אמוציות. החוקרים הגיעו למסקנה שכדי שציוץ שקרי יקודם, הוא צריך להיות חדשני (לספר סיפור לא מוכר) ולעורר את הרגשות של הקורא. כשיש את שני אלה, הוא נוסק. האמת משעממת ולעתים קרובות לא רגשנית.
נסיים במחזה הנושן של אריסטופנס, שנועד בין היתר להכתים את שמו של סוקרטס: במשפטו של האחרון, שנערך 24 שנה לאחר מכן, היווה המחזה עדות אופי. אריסטופנס זיהה את כוחם של טיעונים שקריים וחלקלקים ואת יכולתם להדוף את האמת השמרנית. התפיסה של הדמוקרטיה המודרנית היא שלאזרח יש יכולת לזהות מידע אמיתי, לנתח אותו שכלתנית, ולפעול על פי מיטב האינטרסים של קהילת האזרחים כפי שהוא מבין אותם. פרויד כבר לימד אותנו שיש לנו צד בלתי מודע חזק מאוד, ושאין דבר כזה תבונה טהורה. אבל שקרים הם מהירים יותר, נוצצים יותר. כל זה מטיל בספק את עצם יסודות הדמוקרטיה. השאלה היא לאן ממשיכים מכאן.
האיש שם? הוא אחי. אבל הרובוט?
לעמק הסיליקון יש בעיית יח"צ חדשה: רוב האוכלוסיה האמריקאית מבינה שעומדים להכניס אותה לקוראלס שבסיומו היא תשאר בלי עבודה, והיא מתחילה להתעורר. 53% מהנשאלים בסקר גאלופ אמרו שהם חוששים מ-AI, רובוטיקה ואוטומציה יותר מאשר מהגירה.
מהגרים תמיד שימשו ככלי לאיים בו על אזרחים טובים. "הלכתי לאסיפה פומבית", כתב וו. אודן על פליטים יהודים גרמנים, "והדובר קם ואמר: 'אם ניתן להם להכנס, הם יקחו את הלחם מפינו'. הוא דיבר עלי ועליך, יקירי, הוא דיבר עלי ועליך". דונלד טראמפ הצליח להיבחר, בין השאר, באמצעות הפחדה מפני מהגרים.
אבל הציבור מתעורר ומתחיל להבין שמה שיהרוג אותו יהיו כמה טייקונים בעמק הסיליקון, שלא יתנו את העבודה שלו למישהו אחר - הם פשוט יעבירו אותה למכונה וישלשלו את הכסף לכיסם. צעירים מבינים את זה יותר: בקרב בני ה-18 עד 35, 61% אמרו שהאיום האמיתי הוא עליית האוטומציה. 73% מהנשאלים הסכימו שהאוטומציה תגזול יותר מקומות עבודה משתיצור. זה הרי ההגיון הפנימי של התהליך: לסלק את המרכיב היקר ביותר ביצור, העובד האנושי.
הממשלות ממשיכות להתייחס לשוק העבודה כאילו עדיין היינו בסוף המאה ה-19, כשבריטניה הלכה לבחירות שהנושא הבוער בהן היה מהגרי עבודה סינים. אנחנו עומדים להתנגש בקרחון, הוא על קו האופק, ואין אף אחד ליד ההגה.
פוליטיים? אנחנו?
פייסבוק מקפידה לטעון, מאז החל בלאגן הדיסאינפורמציה של בחירות 2016 בארה"ב, שהיא בכלל לא ארגון פוליטי, היא לא מתעסקת בפוליטיקה, והיא לא יודעת לסנן תוכן מזיק כי היא לא רוצה להיכנס לפוליטיקה. את השיר הזה היא שרה בארה"ב. בניגריה היא שורקת שיר אחר.
ב-2019 ייערכו בחירות לנשיאות בניגריה, ושם כבר מתכוננים לבלאגן האטומי של בחירות שמלוות דרך קבע בטענות - מוצדקות לעתים קרובות - על זיופי קולות, הונאות, פעילות בניגוד לחוק הבחירות ועוד. פייסבוק הודיעה שהיא מתכוונת לסייע לארגונים ששומרים על טוהר הבחירות.
מטרה נאה ללא ספק, רק חבל שהיא לא יישמה אותה בבית. איך מתכוונת פייסבוק לעשות את זה? ובכן, היא תסיר עמודים שיפיצו מידע שקרי על הבחירות; חלק מהם כבר הוסרו. וואלה. מסתבר שכשהיא רוצה, היא יכולה לעשות את זה, או על כל פנים להעמיד פנים. מי היה מאמין.
קצרצרים
1. אובר נמצאת בחובות כבדים ומנסה להשיג הלוואה שתאפשר לה לשרוד עוד קצת, בעוד שאין נקודה באופק שבה היא תהיה רווחית. מחקר חדש מגלה כיצד אובר מצליחה בכל זאת לשרוד: באמצעות עושק הנהגים שלה. הנתונים שלו, כפי שנאספו על ידי מכון מחקר אוסטרלי, מעלים שנהגי אובר ביבשת קיבלו פחות משכר מינימום. שכר המינימום האוסטרלי עומד על 18.29 דולר (אוסטרלי); בממוצע, נהגי אובר באוסטרליה קיבלו 14.62 דולר לשעה, ואלו שבעיר פרת' קיבלו בממוצע רק 11 דולר לשעה. לשם השוואה, נהגים בחברות מוניות מוסדרות מקבלים כ-30 דולר אוסטרלי לשעה. החוקרים הגיעו למסקנה שללא התשלום הנמוך עד בלתי חוקי לעובדים, המודל העסקי של אובר יקרוס. ככה בונים אימפריה: על עובדים מזי רעב.
אפליקציית אובר צילום: רויטרס
2. מנכ"ל טוויטר, ג'ק דורסי, אמר בסוף השבוע שהחברה מתכוונת לאפשר - לא ברור מתי - לכל משתמש להפוך את החשבון שלו לחשבון מאושר. דורסי היה עמום מאוד בנושא, ולא ברור מה יהיו הדרישות של טוויטר כדי להפוך את החשבון לכזה. חברות אחרות דורשות מספר טלפון שבו אפשר להשיג את המשתמש או צילום של תעודת זהות ממשלתית. במקור, האימות בטוויטר היה מיועד לאנשים שמתחזים להם - פוליטיקאים או סלבריטאים - ותוך זמן קצר הוא הפך לסמל סטטוס נחשק. אבל, עולה השאלה, האם ברגע שבו כל אחד יוכל להיות מאומת, הווי הכחול לא יאבד את כוח המשיכה שלו?
3. ספקיות רשת בטורקיה, סוריה ומצרים הפעילו את תוכנת הריגול הידועה לשמצה FinFisher על מספרים עצומים של מחשבים וסמארטפונים. היא מאפשרת לשולט בה להפעיל מרחוק, בין השאר, את המצלמה והטלפון של המכשירים. ספקיות הרשת הפנו את המשתמשים לאתר להורדת תוכנה שהכרחית לכאורה לשירות, ובפועל הם הורידו את פינפישר. מספר הנפגעים לא ידוע אך ההערכה היא שהוא גבוה מאוד. על סוריה מיותר להרחיב את המילים, אבל טורקיה גולשת לדיקטטורה כבר כשנתיים ומצרים היא דיקטטורה צבאית מאז ההפיכה שביצע א-סיסי. עידן חדש ואמיץ.
4. ואם אנחנו כבר בענייני ריגול, אז פייסבוק ניסתה - בפעם השניה בתוך מספר שבועות - לדחוף למשתמשים שלהם כזו. קוראים לה Bolt App Lock ולכאורה היא עושה משהו חיובי: מאפשרת לך לנעול כל אפליקציה באמצעות מספר זיהוי. בפועל, מה שהשירות עושה הוא לשתות כל סוג מידע אפשרי מהמכשיר. Bolt App Lock נוצרה על ידי חטיבת Onavo (במקור, חברה ישראלית), שלפני כמה שבועות ניסתה למכור את היישום כשירות VPN. משנחשפה התרמית של פייסבוק, היא מיהרה להסיר את האפליקציה, וטענה שהיה מדובר רק ב"ניסוי".
5. נשיא ארה"ב טראמפ העלה סוג של "מצגת" שמורכבת מתמונות אלימות במשחקי מחשב. מדובר בתמונות קשות שחלקן אכן מזעזעות. ואולם, אין שום קשר בין כלי הנשק שבמשחקים הללו ובין רצח של ממש. אלה פיקסלים, בניגוד לרובי הסער האמיתיים מאוד שניתנים לרכישה בלי בדיקה. יתר על כן, אם טראמפ ותעשיית הנשק מבקשים להסיח את הדעת מהרובים עצמם, אולי שווה לבדוק את העובדה שמבצע הטבח האחרון - בפארקלנד, פלורידה - חרט צלב קרס על הנשק שלו והקפיד להרוג שחורים ויהודים, את כובע הקמפיין של טראמפ שחבש, ואת אתרי הימין הקיצוני שבהם אהב לבקר.
