הממשלה תאשר מחר קיצוץ רוחבי של 300 מיליון שקל

הממשלה תאשר מחר קיצוץ רוחבי של 300 מיליון שקל, כדי לממן את הפער שנוצר בתקציב בעקבות שינויים שנעשו במהלך הדיונים בכנסת במסגרת חוקים שונים.

מדובר בקיצוץ של 2% מהעודפים המחויבים של משרדי הממשלה שאמורים לעבור מתקציב 2018 לתקציב 2019 (כלומר כספים שהמשרדים מתחייבים עליהם השנה אבל אמורים לצאת רק בשנה הבאה). במסגרת התקציב המקורי סוכם על קיצוץ של 8% מעודפי התקציב אליהם מצטרפים עכשיו 2% נוספים.  

מלבד הקיצוץ, שכבר הוחלט עליו, הממשלה צפויה לאשר מחר גם "קיצוץ מותנה" של 2.7 מיליארד שקל מתקציב 2019. מאחר וישנם מספר מהלכים שצפויים להיסגר רק לאחר הישיבה מחר, ולא צפויה עוד ישיבת ממשלה בטרם יאושר התקציב, הממשלה נדרשת לאשר את האפשרות כבר עכשיו.

שר האוצר משה כחלון צילום: נמרוד גליקמן

300 מיליון השקל שיקוצצו - שמצטרפים לקיצוץ רוחבי של כ-5 מיליארד שקל שכבר אושר עם אישור התקציב בממשלה - אמורים לממן כעת מספר שינויים מרכזיים, בהם הקטנת תקרת המס על הימורים.

בעוד שבאוצר ביקשו להתחיל למסות הכנסות מהימורים מעשרת אלפים שקל (במקום מ-50 אלף כיום), וועדת הכספים הקטינה את התקרה ל-30.5 אלף שקל בלבד, מה שיביא לכך שהכנסות המדינה ממיסוי על הימורים יגדלו ב-40 מיליון שקל בלבד במקום ב-100 מיליון. מהלך נוסף שצריך למצוא לו מקור תקציבי הוא ביטול העלאת המס על הפטקוק שמשמש את תעשיית המלט וזכה לביקורת רבה, שכן למפעלים הרלוונטיים אין עדיין מקור חלופי. מס זה אמור היה להכניס עוד 40 מיליון שקל לקופת האוצר.

שינויים משמעותיים יותר שנעשו ברגע האחרון - ומחייבים כעת את הממשלה למצוא להם מקור חלופי - נעשו בחוק המגביל את השימוש במזומן לגביו סוכם כי עסקאות במזומן יוגבלו לעד 50 אלף שקל בין שני אנשים פרטיים במזומן ולעד 11 אלף שקל בין אדם פרטי לעסק, זאת לעומת ההצעה המקורית שביקשה להגביל את השימוש במזומן לעד 25 אלף שקל בין פרטים ו-8000 שקל בין עסק לאדם פרטי.

במקביל גם צומצמו העיצומים והפכו למדורגים וכן נדחתה כניסתו של החוק לתוקף מספטמבר הקרוב לינואר 2019. כל אלו יביאו לכך שבמקום שהמהלך יכניס חצי מיליארד שקל לקופת האוצר (דרך צמצום ההון השחור) הוא יכניס 400 מיליון שקל בלבד.

קיצוץ קטן יחסית בהשוואה לתקציב הקודם

בהשוואה לתקציב הקודם מדובר בקיצוץ קטן יחסית, שכן בתקציב הדו-שנתי, שכלל גם חוק הסדרים מורכב יותר (ויותר שינויים בכנסת) נעשה ברגע האחרון קיצוץ רוחבי של כ-1.2 מיליארד שקל. שינוי משמעותי שני נעשה בחקיקה שנועדה לצמצם את תאונות העבודה אולם זכתה לביקורת רבה מאחר והשיתה תשלומים כבדים על עסקים שסביבת העבודה שלהם בטוחה (להבדיל מאתרי בנייה למשל) כמו חנויות.

בסופו של דבר, אושר מודל אחר לחלוטין ממה שתכננו באוצר, במסגרתו העלאת דמי הביטוח הלאומי שאושרה בסוף צפויה להביא לכך שהכנסות הביטוח הלאומי יגדלו ב-500 מיליון שקל במקום לצמצם את ההוצאות של הביטוח הלאומי ב-600 מיליון שקל (כפי שתכננו במקור באוצר).

הקיצוץ המותנה של 2.7 מיליארד שקל נועד לכסות את הפער שעלול להיווצר במסגרת הסדרת התשלומים של חברות הביטוח לביטוח הלאומי בגין פגיעות מבוטחים פרטיים בתאונות דרכים. עד כה, נערכו בין הביטוח הלאומי לחברות הביטוח התחשבנויות ספציפיות לפי כל מקרה בנפרד, מה שגרר הוצאות משפטיות רבות. המהלך אמור להכניס מיליארד שקל לביטוח הלאומי לפי הערכות האוצר, אולם הסכום הסופי ייקבע על ידי תקנות שיוציא שר האוצר כחודש לאחר אישור התקציב לאחר שייערך שימוע לחברות הביטוח. הממשלה אמורה להחליט מחר כי כל פער בין מיליארד השקלים המתוכננים לסכום שייקבע שר האוצר ימומן על ידי קיצוץ רוחבי.

עוד תחליט הממשלה מחר כי כל עוד לא תאושר העלאת הבלו על הפחם שאמורה להכניס עוד 500 מיליון שקל לקופת האוצר והבלו על הסולר שאמורה להכניס עוד 100 מיליון שקל וכן על העלאת המכס על סיגריית האייקוס של פיליפ מוריס והשוואתה למס על סיגריות רגילות (שאמורה להגדיל את הכנסות המדינה ממסים בעוד 120 מיליון שקל) כל אלו יקוצצו מתקציבי המשרדים. זאת במטרה לעמוד ביעד הגרעון, דרך צמצום ההוצאות מתחת להוצאה המותרת.

כל אלו אמורים לעלות מחר לדיון ולאישור וועדת הכספים. בממשלה מבהירים לגפני כי אם לא יאשר את המהלכים, הקיצוץ יהיה "באשמתו".