בעיכוב של שנתיים: הצעת החוק לצמצום השימוש במזומן עוברת למליאה

ועדת החוקה אישרה הערב (ה') את הצעת החוק לצמצום השימוש במזומן כחלק מחוק ההסדרים. ההצעה צפויה לעבור את אישור המליאה (קריאה שנייה ושלישית) בשבוע הבא יחד עם אישור התקציב. ההצעה אושרה כאשר מכל חברי הכנסת נכח רק יו"ר הוועדה ניסן סלומניסקי, לצד כלל נציגי הממשלה. מדובר בהצעת חוק ששכבה מעל שנתיים על שולחנה של הכנסת מבלי שקודמה, לאחר שכבר בממשלה הקודמת ניסו לקדמה ללא הצלחה בעקבות לחצים פוליטיים.

על פי הצעת החוק שאושרה בוועדה, עסקאות בין שני אנשים פרטיים במזומן יוגבלו לעד 50 אלף שקל ואילו עסקאות בין אדם פרטי לעסק יוגבלו לעד 11 אלף שקל. למעשה מדובר בסכומים דומים לאלו שעליהם המליצה ועדת לוקר (50 אלף שקל ו-10 אלף שקל), אולם הצעת החוק שהעלה האוצר במסגרת התקציב קבעה כי הסכומים יוגבלו ל-25 אלף שקל ול-8,000 שקל. במסגרת הסיכומים עם חברי הכנסת - ובעיקר עם יו"ר ועדת הכספים משה גפני - הועלו הסכומים ביומיים האחרונים.

מתוך הדיון בועדת חוקה. מימין: מנכ"ל האוצר שי באב"ד, שני משמאל - ח"כ ניסן סלומינסקי ומנהל רשות המסים משה אשר צילום: דוברות הכנסת

בעוד שהצעת החוק המקורית קבעה כי החקיקה תיכנס לתוקף תוך חצי שנה (כלומר בספטמבר הקרוב), ועדת החוקה סיכמה כי היא תכנס לתוקף בראשית 2019. בשלב השני - שלא נקבע לו מועד קבוע - יוקטנו תקרות השימוש במזומן ל-15 אלף שקל בין פרטיים ו-6,000 שקל בין פרט לעסק. (בהצעת החוק של האוצר ביקשו לצמצם את הסכומים ל-12.5 אלף שקל ו-5,000 שקל). השלב השני ייכנס לתוקף לפי החלטת שר האוצר בהסכמת שרת המשפטים ונגידת בנק ישראל, כאשר הוועדה החליטה כי מעבר לשלב השני יידרש לקבל גם כן את אישורה.

בנוגע לעיצומים כספיים על מפרי החוק, סוכם כי במקום להחיל קנס של 30% על הסכום במזומן ששולם על כל אחד מהצדדים (כלומר אם התבצעה עסקה בין שני אנשים בהיקף של 60 אלף שקל כל אחד מהם יידרש לשלם 18 אלף שקל) - סוכם על מתווה דיפרנציאלי כך שעל הפרות של עד 25 אלף שקל ישולם עיצום של 15%, על הפרות שבין 25-50 אלף שקל העיצום יעמוד על 20%, ומעסקאות של 50 אלף שקל ומעלה יעמוד העיצום על 30%. בכל מקרה, העיצומים הם על כל סכום ההפרה ולא רק על הפער שבין התקרה המותרת לחריגה, והם יחולו על שני הצדדים המפרים - המשלם והמקבל.

עסקת מזומן. החוק עובר לאישור המליאה צילום: שאטרסטוק

החוק קובע גם כי אסור יהיה לפצל עסקאות למזומן ואשראי (למשל) כדי לעקוף את התקרה, אולם ניתן יהיה לשלם על עסקאות עד 10% במזומן (כדי שלא לפגוע בטיפים למשל), כאשר החרגת התשלום הזו אינה חלה על שכר כדי למנוע מצב של פגיעה בתנאים סוציאליים. עוד חריגה היא בכל הנוגע למכירות רכב - שלגביהן ניתן יהיה לעשות עסקאות במזומן של עד 50 אלף שקל.

הגמ"חים יוחרגו

שינוי נוסף שהתקבל בדיונים המרתוניים בוועדה הוא החרגה של הגמ"חים (קופות גמילות חסדים) מהחקיקה למשך שנתיים, כאשר סוכם כי אם יחול על גופים אלו פיקוח במשך אותה תקופה - גם החקיקה תחול עליהם.

היועץ המשפטי לממשלה הביע את התנגדותו להחרגה כזו. הגמ"חים, בניגוד למוסדות הפיננסיים המפוקחים, אינם כפופים להסדרה באופן שיבטיח פיקוח על הגמ"חים בהיבטים שונים: צרכניים, יציבות פיננסית והלבנת הון.

המשנה ליועמ"שׁ, מאיר לוין, אמר בדיון בכנסת כי "ההחרגה המוצעת תאפשר לגמ"חים לבצע פעילות במזומן בהיקפים גדולים בלי כל יכולת לנטר ולפקח על הפעילות הפיננסית המתבצעת בגמ"חים ולמנוע את ניצולם לרעה. הוראה כזו אינה עולה בקנה אחד עם תכלית הצעת החוק לצמצום השימוש במזומן שנועדה להתמודד, בין היתר, עם תופעת ההון השחור. זאת בפרט לנוכח הערכת הרשויות הרלוונטיות, כי קיים סיכון משמעותי לפעילות של הלבנת הון באמצעות הגמ"חים.

"בימים אלה מונחת בכנסת הצעת חוק ממשלתית להסדרת פעילותם של הגמ"חים. ההסדרה שהציעה הממשלה תאפשר מן העבר האחד פיקוח על הפעילות הפיננסית של הגמ"חים - הן בהיבטי הלבנת הון, הן בהיבטים צרכניים ויציבות פיננסית, ומן העבר השני מתחשבת בייחודיות הפעילות של הגמ"חים וצרכי הציבור. הסדרה כזו תאפשר לגמ"חים, שמשרתים ציבור גדול, לפעול בדומה לגופים פיננסיים מפוקחים אחרים".

בהצעת החוק המקורית התבססו באוצר על כך שהחקיקה החדשה תכניס לקופת האוצר חצי מיליארד שקל. כעת נדרשים באוצר לבחון כיצד ישפיעו השינויים החדשים על ההכנסות ממסים.

השאלה החשובה כעת היא כיצד תצליח רשות המסים לפקח על החקיקה החדשה ועל האיסור שחל על עסקאות שרבות מהן נמצאות מחוץ לרדאר היום.