העליון ביטל הסכם בין "גורמים עלומים" לנאמן: "פתח למניפולציות"

ביהמ"ש העליון קיבל את ערעורם של המדינה והכונס הרשמי וביטל הסכם בין נאמן לבין "גורמים עלומים" במסגרתו התחייב לשלם להם עד 6 מיליון שקל תמורת איתור נכסים של חייב שהתאבד לפני כשנה והותיר אחריו חובות של עשרות מיליוני שקלים.

החייב נשלח ל-5 שנות מאסר לאחר שהורשע בשורה של עבירות כלכליות עקב הולכת שולל של אנשים תמימים שהפקידו אצלו כספים. ב-2008 הוא הוכרז כפושט רגל עם חובות של כ-73 מיליון שקל.

נכון להיום הופקדו בקופת הכינוס כ-245,000 שקל בלבד. בנוסף, המרכז לגביית קנסות ואגרות מחזיק כ-1.2 מיליון שקל ששולמו על-ידי החייב.

בפברואר 2017 החייב שם קץ לחייו. ביהמ"ש המחוזי הורה על המשך ההליך ומינה נאמן על נכסי העיזבון. כשלושה חודשים לאחר מכן, הנאמן הגיש לבית המשפט בקשה חסויה בה עדכן שגורמים שזהותם עלומה פנו אליו באמצעות עורך דין ומסרו שיש להם מידע על נכסים שמוחזקים עבור החייב על ידי אחרים, והוסתרו מקופת פשיטת הרגל.

יצחק עמית, שופט בית המשפט העליון צילום: אוהד צויגנברג

הנאמן הגיע להסכם עם אותם אנשים, במסגרתו הם התחייבו למסור לו את מלוא המידע שיאפשר לו לפעול לאיתור הנכסים תמורת חצי מהסכום שיתווסף לקופה עד לתקרה של 6 מיליון שקל. עוד הוסכם כי זהותם תישאר חסויה עד לחתימת ההסכם, אם כי לא תוענק להם חסינות אם יתברר שמי מהם עבר עבירה פלילית כלשהי.

ביהמ"ש המחוזי אישר את ההסכם אך הכונס הרשמי והמדינה התנגדו לו וערערו לעליון.

בערעור שהגישו נטען כי אין לאפשר למוסרי המידע להסתיר את זהותם. עוד נטען כי גובה התמורה בלתי סביר באופן קיצוני, ועשוי לעודד סחטנות ונזק ארוך טווח לנושים בהליכי חדלות פירעון.

מנגד, הנאמן טען בין היתר כי הסכמים למסירת מידע כנגד גמול כספי מהווים פרקטיקה ידועה, כגון הסכמי עד מדינה, או המנגנון המאפשר גמול כספי למודיעים על העלמות מס.

גוון "אפלולי"

השופט יצחק עמית, ששיבח את הנאמן על מאמציו, ציין שהוא אינו שולל באופן גורף ועקרוני את האפשרות לתגמל צד שלישי שמוסר לבעל תפקיד מידע שיכול להעשיר את קופת הכינוס.

אולם במקרה זה, השופט התנגד לאישור ההסכם וציין כי "הסכם כגון דא, עלול ליצור תמריץ להסתרת מידע ולאי שיתוף פעולה, מתוך כוונה לקבל תגמול עבור מסירת המידע, וזאת על חשבון קופת הכינוס והנושים האחרים. הסכם כגון דא, אף עלול לפתוח פתח למניפולציות שסופן מי ישורנו".

השופט אף ציין כי העובדה שאין אפשרות לבחון בשלב זה את "מרכולתם" של מוסרי המידע, שמצטרפת לכך שפנייתם נעשתה לאחר יותר מעשור של הליכים ולאחר מות החייב, יוצרות גוון "אפלולי" להסכם.

שיקול נוסף היה העובדה שאי אפשר לדעת מה שווי הנכסים שעליהם יצביעו מוסרי המידע, ובהנחה שלא יאותרו יותר מ-6 מיליון שקל, יוצא שהנושים לא יקבלו תמורה משמעותית.

לכן השופט סבר שיש להעדיף את האינטרס הציבורי וההגנה על השלכות הרוחב של ההסכם על פני אישורו במקרה הנוכחי.

השופטות יעל וילנר וענת ברון הצטרפו לפסק הדין.

לפסק הדין

• ב"כ המערערת (הכנ"ר): עו"ד מיכל בן-עמי ליבוביץ

• ב"כ המשיב 1: עו"ד שי פיאדה ועו"ד מורן שבו

• ב"כ המשיב 2: עו"ד נעמי זמרת

* עורך דין צביקה מועלם עוסק בדיני פשיטת רגל

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer

באדיבות אתר המשפט הישראלי "פסקדין"