רכש חצי מגרש בנהריה, השתמש בכולו וטען: הבטיחו לי גם את החצי השני
המוכר הכחיש את ההבטחה וטען כי מעולם לא התכוון למכור את כל המגרש. הרוכש טען מנגד כי כבר שילם מקדמה אבל ביהמ"ש העדיף את גרסת המוכר, הורה על סילוק הרוכש וחייב אותו בפיצויים
בעל מגרש בנהריה מכר לשוכר שלו חצי מהשטח ולימים גילה שהוא השתלט על כולו ומפעיל שם עסק. מאחר שהשוכר טען כי ניתנה לו הבטחה לרכוש את החצי השני, בית משפט השלום בקריות נדרש להכריע האם השתמש בשטח כדין. השופט שלמה מיכאל ארדמן פסק לאחרונה לטובת הבעלים וחייב את השוכר להסתלק מהשטח ולשלם כ-180 אלף שקלים על עגמת נפש ושימוש בקרקע.
המגרש הושכר בשלמותו לשוכר במשך 7 שנים וחצי. ביוני 2000 הוא חתם עם הבעלים על הסכם לרכישת חצי מהשטח תמורת 90 אלף דולר, ובנוסף שילם עוד 36 אלף דולר – סכום שבהמשך השניים התווכחו על מהותו.
לימים, הבעלים גילה שהשוכר (כעת הרוכש) השתלט על כל הקרקע ומתעשר שלא כדין מעסק למכירת כדים שהוא מפעיל בה.
בתביעה שהגיש ב-2015 הוא ביקש לסלקו מהשטח שלא רכש ולחייב אותו בתשלום דמי שימוש, בפיצויים המוסכמים לפי הסכם המכר ובפיצויים על עגמת הנפש שנגרמה לו.
מנגד הרוכש הכחיש שפלש לקרקע וטען כי במשא ומתן לרכישת השטח הבעלים הבטיח למכור לו גם את החצי השני – והסכום הנוסף ששילם היה בעצם מקדמה. בעניין זה המוכר טען מנגד כי מדובר בכספים ששולמו לו עבור דמי שכירות.
נהריה צילום: שאול גולן
טענה נוספת שהעלה הרוכש הייתה כי ממילא הוא רשאי להשתמש בשטח כולו לפי הסכם השכירות.
הסכם המכר ביטל את הסכם השכירות
בפסק דינו ציין השופט ארדמן כי הוא מעדיף את גרסת הבעלים שהייתה עקבית וקוהרנטית על פני גרסתו ה"בלתי מהימנה בעליל" של הרוכש.
השופט ציין כי בעוד שהסכם המכר קובע במפורש שהחצי השני של הקרקע נשאר בידי הבעלים ואף מקנה לו אישור לבנות בו, הרוכש לא הציג שום מסמך המעיד על קיומה של התחייבות כלשהי למכירתו.
השופט הוסיף ודחה את טענת הרוכש כי הכספים ששילם מעבר לתמורת המכר שימשו כמקדמה לאחר שהוכח בפניו כי הם שולמו עבור דמי שכירות.
בהקשר זה נקבע כי אין זה סביר שהרוכש שילם סכום כזה בלי הסכם, בלי קבלה ושלא באמצעות עורכי הדין שטיפלו בעסקת המכר. כמו כן, הקונה לא נתן הסבר מדוע שילם דווקא 36 אלף דולר ומתי התכוון להשלים את היתרה.
בהמשך השופט הפנה להתנהלות בסמוך לביצוע העסקה. השופט ציין כי בתחילה אירעה טעות ובמקום להירשם כבעלים של חצי המגרש הוא נרשם כבעלים של כולו. השופט תמה מדוע לאחר מכן הרוכש הסכים לתיקון הרישום מבלי לעמוד על קיום ההבטחה כלפיו או על השבת ה"מקדמה".
לגבי הטענה האחרונה של הרוכש נפסק כי הסכם המכר ביטל את הסכם השכירות כך שלאחר החתימה נשללה ממנו הזכות להשתמש בכל הקרקע. לפיכך, השופט קיבל את תביעת הבעלים תוך אימוץ חוות הדעת השמאית שהגיש. בהתאם הוא חייב את הקונה לשלם לו כ-157 אלף שקלים בגין השימוש הלא חוקי בקרקע, עוד 20 אלף שקלים על נזק לא ממוני ועוגמת נפש והוצאות משפט של כ-8,000 שקלים.
התביעה לפיצוי המוסכם נדחתה לאחר שנקבע כי אי אפשר לתבוע גם דמי שימוש, גם פיצוי מוסכם וגם נזק לא ממוני.
* עו"ד ערי גץ עוסק בדיני מקרקעין
** הכותב לא ייצג בתיק
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
באדיבות אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
