כדאי להכיר: ליו הא, המנהל החדש של הכלכלה הסינית
בוגר אוניברסיטת הארוורד, חבר קרוב של נשיא סין שי ג‘ינפינג ומבקר של פוליטיקאים מהמערב ”הנחטפים על ידי דעת הקהל“. ליו הא צפוי להפוך החודש לרגולטור העל הממונה על הכלכלה השנייה בגודלה בעולם
20:0309.03.18
בסוף החודש שעבר הוביל ליו הא (Liu He), היועץ הכלכלי הקרוב של נשיא סין שי ג‘ינפינג, את המשלחת הסינית שיצאה לפגישות בוושינגטון עם בכירי הממשל האמריקאי במסגרת הדיאלוג הכלכלי בין שתי המעצמות. הפגישות, שנועדו לעצור את ההידרדרות למלחמת סחר, הוגדרו בתקשורת הסינית כפרודוקטיביות. זאת אף שכבר ביום הראשון לדיונים קיבלו ליו וצוותו כתף קרה מהנשיא האמריקאי דונלד טראמפ שהודיע על הטלת מכסים על אלומיניום ופלדה. טראמפ לא נפגש עם ליו כלל.
זאת לא היתה הפעם הראשונה שליו נשלח להידבר עם האמריקאים. למעשה, בשנים האחרונות הוא הפך לנושא ונותן העיקרי של הסינים מול ארה“ב, בין השאר בשל האנגלית השוטפת שבפיו, יכולת נדירה אצל הבכירים סינים. בניגוד לרוב המכריע של המנהיגים הסינים, ליו גם לא צובע את שערו בשחור אלא שומר על האפור הטבעי.
אך גם הכתף הקרה מטראמפ והשיער האפור לא צפויים לעצור את מסלול הקידום של ליו. בחודש אוקטובר נכנס ליו, שנחשב על ידי רבים ל“מוח הכלכלי של סין“, לפוליטביורו, קבוצת 25 המנהיגים החזקים ביותר בסין, ואם לא יהיו הפתעות של הרגע האחרון, ב-19 לחודש הוא ימונה לסגן ראש הממשלה לענייני כלכלה ופיננסים, תפקיד שיהפוך אותו בפועל לאיש החזק בניהול הכלכלה הסינית.
קראו עוד בכלכליסט:
- מדרגות לגיהינום: בסין, ולא רק שם, מעניקים לאנשים ציונים שמכתיבים את חייהם
- המחקר שמסעיר את אסיה: סין החדירה אלפי סוכנים לאוסטרליה
- הענקית הסינית שהבריחה את אובר תחפש השקעות בישראל
ליו הא. הפך לנושא ונותן העיקרי של הסינים מול ארה“ב בזכות האנגלית שלו צילום: אי פי איי
מנפגעי מהפכת התרבות
בניגוד לחלק מהפרסומים, ליו ושי לא למדו באותו בית ספר בבייג‘ינג ואף שגדלו באותו אזור בעיר, לא ברור האם ועד כמה הכירו את זה את זה בצעירותם. אך הרקע ממנו הגיעו השניים, השייכים לאותו דור (ליו בן ה-66 מבוגר בשנה משי), דומה. שניהם נולדו לאבות שהחזיקו בתפקידים בכירים במפלגה הקומוניסטית לפני שהודחו במהלך מהפכת התרבות שיזם מאו דזה דונג ב-1966.
באותה מהפכת תרבות, גם שי וגם ליו נשלחו יחד עם עוד מיליוני צעירים נוספים לעבוד בעבודות פיזיות באזור הכפרי. כאשר נפתחו האוניברסיטאות בסין לאחר מותו של מאו, ליו החל בלימודי כלכלה באוניברסיטת רנמין בבייג‘ינג ומאוחר יותר סיים MBA במכללת סיטון הול בניו ג‘רסי ותואר שני בבית הספר היוקרתי למינהל ציבורי בהארוורד.
נשיא סין, שי ג'ינפינג: ליו הא הוא אדם "שחשוב לי מאד" צילום: איי אף פי יהיה אשר יהיה מקור ההיכרות ביניהם, ליו נחשב למקורב מאוד לנשיא שי. ב-2013, שנה אחרי שהפך למנהיג סין, הציג שי לבכיר אמריקאי את ליו כאדם ”שמאוד חשוב לי“. ליו המכהן כיום כמנהל המשרד המוביל של המפלגה לתכנון מדיניות כלכלית, מלווה את שי ברבות מנסיעותיו בעולם, ונחשב למי שהגה חלק מהרפורמות הכלכליות החשובות של שי שתרמו להתאוששות הכלכלית בסין בשנה שעברה.
מעמדו העולה של ליו לידי ביטוי בצורה הברורה ביותר בכינוס האחרון של הפורום הכלכלי העולמי בדאבוס, שוויץ, בינואר. בניגוד לשנה שעברה, השנה לא הגיע שי לנאום בכנס והנציג הבכיר ביותר של סין היה ליו. הוא זכה לכבוד מיוחד כשהיה הנואם היחיד שאינו מנהיג מדינה במפגשים שהנחה יו“ר הפורום מרטין קלאוס שוואב. ליו הבטיח בנאומו כי הרפורמות שסין תוביל השנה ”יעלו על הציפיות של הקהילה הבינלאומית“.
בעשורים האחרונים, ראש הממשלה הוגדר כמנהל העל של הכלכלה הסינית, אלא ששי מעדיף לרכז אצלו ואצל מקורביו גם את התחום הכלכלי. לכן לפי הערכות, ליו צפוי לעקוף את ראש הממשלה לי קאצ‘ינג ולרכז אצלו סמכויות רבות. בין הסמכויות שיינתנו לו - עמידה בראש ועדה חדשה ליציבות פיננסית ופיתוח שתהיה סוג של ”רגולטור על“ ותפקח על כל הרגולטורים הפיננסיים כולל הבנק המרכזי, כמו גם על תאגידים שנוטלים אשראי גדול מידי.
עדות למתיחות וחילוקי הדעות בצמרת בין הנשיא שי וראש הממשלה ניתן היה למצוא במאמר מ-2016 שפורסם ב-People’s daily, העיתון הרשמי של המפלגה הקומוניסטית. במאמר התראיין מי שהוגדר כ“אישיות בעלת סמכות“ ומתח ביקורת על הסיכונים הפיננסיים הגלומים במדיניות האצת הכלכלה על ידי הזרמת אשראי שמפעיל ראש הממשלה לי. האישיות בעלת הסמכות בכתבה היתה ככל הנראה ליו.
”לקדם את עלייתנו בעולם בדרכי שלום“
ליו נחשב לכלכלן ואנליסט מבריק, מומחה לכלכלה עולמית, תחום שאין לשי הרבה יועצים קרובים המתמחים בו. הוא נתפס ככלכלן ליברלי המאמין בכוחות השוק ובמסגרת פגישה עם מנהיגים עסקיים בביקורו האחרון בארה“ב, אמר להם כי ההצלחה הכלכלית של סין היא תוצאה של אימוץ כוחות השוק.
ליו חתום על מאמרים כלכליים רבים, שהמפורסם והמשמעותי ביותר מביניהם פורסם ב-2012 ועוסק בהשוואה בין שני משברים כלכליים גלובליים גדולים, השפל הגדול של 1929 והמשבר של 2008. לפי ליו, סיבה משותפת לשני המשברים הגדולים היא פער מתרחב בהכנסות, כאשר ב-1928 ההכנסה של המאיון העליון בארה“ב עמדה על 23.9% מכלל ההכנסות וב-2007 השיעור עמד על 23.5%.
במאמר מבקר ליו את הממשלות על תפקודן במשברים ועוד יותר מכך את אי יכולתן לתקן את תגובתן לאורך זמן. ”מדיניות מצמצמת יושמה בעוד מדיניות מרחיבה היתה נדרשת. הפרוטקציוניזם גבר כאשר מדיניות של פתיחות ושיתוף פעולה בינלאומי היתה דרושה“, כותב ליו. לדעתו פוליטיקאים לעיתים קרובות ”נחטפים על ידי דעת קהל ומתבוססים בפקק פוליטי, חוששים לשבור את האילוצים הפולטיים ואינם מבצעים שינויים מבניים דרושים“. בהחלט נושאים שהיה יכול לדון עליהם עם טראמפ.
ליו מציין כי כל משבר כלכלי מוביל לשינוי במאזן הכוחות העולמי, כאשר השפל הגדול תרם לדעיכת אירופה ועליית ארה“ב, בעוד המשבר של 2008 האיץ את התחזקות אזור אסיה-פסיפיק. סין אכן נחשבת למי שיצאה מחוזקת במיוחד מהמשבר הכלכלי, כאשר בשנים שלאחריו כמעט 40% מהצמיחה העולמית הגיעה ממנה.
ומהן המסקנות של ליו ביחס להמשך ההתפתחות של סין? במאמר טוען ליו כי בעוד לפני המשבר של 2008, ההזדמנויות של סין הגיעו מהתרחבות בשווקים חיצוניים, הצמיחה הסינית כיום צריכה לבוא מהשקעות ברכישת טכנולוגיות ממדינות מפותחות והשקעה בתשתית. עצה חשובה נוספת שלו היא כי סין ”צריכה לארגן את העניינים הפניימיים שלה כבסיס להתמודדות עם השפעות חיצוניות ולקדם את עלייתנו בעולם בדרכי שלום“. באיזשהו אופן אפשר לומר שארגון העניינים הפנימיים זה מה שפטרונו של לי, הנשיא שי, עושה בימים אלו ממש כשהוא פועל לבטל את הגבלת הקדנציות בתפקיד ולהפוך את עצמו למנהיג לכל החיים.
