סקר הלמ"ס: 12% מבני ה־20 ומעלה בישראל סובלים מקשיים בשמיעה

בשיתוף מערכת זירת הבריאות

 יום השמיעה הבינלאומי 2018 המבקש להעלות את המודעות לעלייה בשיעור הסובלים מאיבוד שמיעה, צוין ברחבי העולם ב־3 במרץ. בישראל, היות והתאריך נפל על שבת, הוא יצוין מחר (6 במרץ). ליוזמה אחראי ארגון הבריאות העולמי - ארגון World Health Organization, תחת הסיסמה: "Hear The Future". על פי הערכות הארגון כ־15% מהאוכלוסייה הבוגרת בעולם סובלת מדרגה כלשהי של איבוד שמיעה, מתוכם כ־360 מיליון בני אדם חיים עם איבוד שמיעה מגביל ו־1.1 מיליארד צעירים בגילאי 12-35 נמצאים בסיכון לאיבוד שמיעה. באשר לאוכלוסייה המבוגרת, הרי שלפי ארגון השמיעה בבריטניה, הסובלים מאיבוד שמיעה נמצאים בסיכון גבוה לבידוד חברתי ולירידה באיכות החיים המנטלית, כמו גם בסיכון של יותר מפי 2.5 לפתח דיכאון ובסיכון גבוה פי 5 לפתח דמנציה.

כדי להגביר את המודעות לנזקים המצטברים לשמיעה, מתכנן ארגון הבריאות העולמי פעולות בשני מישורים עיקריים:

המישור הראשון - העלאת המודעות לדרכים למניעת אובדן שמיעה, פיתוח ויישום סטנדרטים בינלאומיים לציוד אודיו שיאפשרו האזנה בטוחה והפיכת הסטנדרטים הללו לתקנות מחייבות.

המישור השני - לסייע לסובלים מאובדן שמיעה לקבל שירותי שיקום ועזרי תקשורת.

ח"כ עיסאווי פריג' צילום: באדיבות לשכת ח"כ עיסאווי פריג'

סקר חברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2016 מלמד כי 12% (כ־655 אלף נפש), מבני ה־20 ומעלה בישראל מתקשים בשמיעה במידה כלשהי, 2.4% (כ־130 אלף נפש), סובלים מלקות שמיעה חמורה. עוד עולה מנתוני הסקר כי הקשיים אותם חווים כבדי שמיעה בתחום התעסוקה וההשכלה משמעותיים ביותר: בגילאי 25-74, שיעור המועסקים בקרב אנשים עם לקות שמיעה חמורה הינו 46%, זאת לעומת 72% בקרב אנשים שאינם לקויי שמיעה ו־54% מהם - כמעט כפול - אינם נמצאים במעגל העבודה בהשוואה ל־28% מאלה שאינם סובלים מלקות שמיעה.

בתחום ההשכלה, בקרב אנשים הסובלים מלקות שמיעה ביחס לאלה שאינם לקויי שמיעה, שיעור חסרי תעודת בגרות גבוה יותר- 59% לעומת 30%. 18% בלבד מאלה הסובלים מלקות שמיעה חמורה הם בעלי תעודה אקדמית לעומת פי 2 (36%) בקרב אנשים שאינם לקויי שמיעה.

נטל כלכלי כבד

בארגון בריאות העולמי מבהירים כי המחיר הכלכלי של איבוד שמיעה לא מטופל, והוא מוערך ב־750 מיליארד דולר לשנה ברמה העולמית. עלות זו כוללת שיעור גבוה של אי תעסוקה, עלייה בהוצאות על טיפול רפואי ושירותים חברתיים - והיא גבוהה יותר מעלות אספקת מכשירי שמיעה.

ההערכות לנטל הכלכלי השנתי בגרמניה מדברות על כ־30 מיליארד אירו, בצרפת על כ־23.4 מיליארד אירו ובבריטניה על כ־30 מיליארד אירו.

בישראל, נכון לדצמבר 2015 ,17,534 בני 18 ומעלה קיבלו מהמוסד לביטוח לאומי קצבת נכות כללית בגין לקות שמיעה ו־ 25,560 ילדים ומבוגרים קיבלו קצבאות נכות.

לפי ארגון בקול – ארגון כבדי שמיעה ומתחרשים, כ־800 אלף אנשים עם מוגבלות בשמיעה זכאים לקבלת סיוע במסגרת סל הבריאות במימון של מכשיר שמיעה בעלות של כ־3,500 שקלים (פרט לקבוצת הגיל 51-64, כפי שיוסבר בהמשך). ילדים ובני נוער עד גיל 18, מקבלים סיוע במימון מכשיר שמיעה בעלות של כ־6,000 שקלים לכל אוזן.

"הסיוע של המדינה במימון מכשירי שמיעה חיוני עבור כבדי שמיעה ומתחרשים היות שמכשירי השמיעה מחוללים שיפור משמעותי בהשתלבות בתחום התעסוקה, רכישת השכלה וקידום מקצועי, השתלבות בחיי החברה, התרבות והפנאי", מסבירה ורדית דנציגר, מנכ"לית ארגון בקול. לדבריה, "ככל שהמדינה תשקיע יותר בסיוע במימון עזרי שמיעה, כך יקטן הנטל הכלכלי על המשק". מהארגון נמסר עוד כי " לשמחתנו במסגרת סל הבריאות, כבר כיום מרבית האנשים המתמודדים עם אובדן שמיעה זוכים לסיוע במימון רכישת מכשיר שמיעה. בעקבות בקשות שהגשנו בשנים האחרונות לוועדת הסל, שונתה שיטת התקצוב וכיום מדי שלוש וחצי שנים, זכאים כבדי שמיעה להחזר בסך של כ־3,500 שקלים, מאחר שמגבלות תקציב הותירו את גילאי 51-64 ללא מימון מספק, המשימה שלנו לשנת 2018 היא להרחיב את הזכאות לקבלת מכשיר שמיעה במסגרת סל הבריאות גם בעבורם וכבר הגשנו את כל המסמכים הנדרשים לוועדת סל הבריאות".

נוסף על הפעילות של ארגון בקול בתחום מימון מכשירי שמיעה, מקיים הארגון פעילות ענפה בנושא הנגישות עבור כבדי שמיעה וחירשים, בין השאר בתחום שידורי הטלוויזיה. במהלך 2017 יזם הארגון בשיתוף עם קבוצת חברי כנסת, את החוק להוספת כתוביות בפרסומות ובתשדירי שירות באורך של פחות מחמש דקות. חוק זה עבר בכנסת בשנה שעברה ונכנס לתוקף החל ממאי 2017.

ח"כ עיסאווי פריג (מרצ), סגן יו"ר הכנסת ומיוזמי החוק, מרחיב: "גם כבדי שמיעה וחרשים זכאים להבין את המידע המועבר בתשדירי השרות ומהו הנושא של כל פרסומת. כבדי השמיעה והחירשים מהווים כ־10% מהאוכלוסייה בישראל ולפני מעבר החוק, אוכלוסייה זו למעשה הודרה מפרסומות ותשדירי שירות. החוק נועד לסייע לאוכלוסיית כבדי השמיעה ולקדם שיווין, אך במקביל הוא גם תורם לשוק המדיה, כאשר כ־800 אלף צרכנים נוספים נחשפים לפרסומות ולתשדירי שירות".

בהקשר הזה יש לציין כי הצעת חוק נוספת אותה מקדם ח"כ פריג' ואשר ממתינה לאישור וועדת השרים, מבקשת להוסיף תרגום לשפת הסימנים לכל התשדירים הממשלתיים, המופקים על ידי לשכת הפרסום הממשלתית, וזאת על מנת להקל על דוברי שפת הסימנים בישראל.

היצע הפעילויות

לרגל יום המודעות תתקיימנה בישראל שורה של פעילויות אליהן ניתן להירשם דרך האתר או קו המידע והתמיכה של ארגון בקול (שמספרו 03-5257001). כך למשל, היום (5 במרץ), יקיים הארגון מפגש עבור הסובלים מאובדן שמיעה בנוגע לזכויותיהם מול משרד הרווחה ומול הביטוח הלאומי. במפגש שיתקיים במרכז קול בתל אביב (רחוב הברזל 34), צפויים בין השאר להשתתף מפקחת תחום חרשים וכבדי שמיעה במשרד הרווחה והשירותים החברתיים ורכזת שיקום ארצי במוסד לביטוח הלאומי.

מחר (6 במרץ), יקיימו עמותת בקול ומשרד הבריאות צ'אט פתוח בעמוד הפייסבוק של משרד הבריאות במסגרתו יעניקו קלינאיות תקשורת של ארגון בקול מענה לשאלות בנושא שיקום שמיעה.

כמו כן, ביום רביעי (14 במרץ), יתקיים במרכז קול מפגש במסגרתו יוצגו החידושים הטכנולוגיים בתחום מכשירי השמיעה.